לאונהרד רגץ

לֵאוֹנְהַרְד רַגַץ (בגרמנית: Leonhard Ragaz; 28 ביולי 1868 – 6 בדצמבר 1945) היה תאולוג פרוטסטנטי רפורמי, כומר, פרופסור לתאולוגיה שיטתית ומעשית בפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת ציריך ומייסד שותף של תנועת הסוציאליזם הדתי בשווייץ. הוא היה נשוי לפעילת זכויות הנשים ופעילת השלום קלרה רגץ-נאדיג

לאונהרד רגץ

לידה	28 ביולי 1868 טמינס, שווייץ
פטירה	6 בדצמבר 1945 (בגיל 77) ציריך, שווייץ
מדינה	שווייץ
מעסיק	אוניברסיטת ציריך
מפלגה	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שווייץ
השקפה דתית	reformed
בן או בת זוג	קלרה רגץ

קורות חיים

לאונהרד רגץ גדל כבן למשפחה חקלאית קטנה במועצה המקומית טמינס שבקנטון גראובינדן. לאחר שלמד תאולוגיה בבזל, בינה ובברלין, הוסמך לכומר בפלרדן ב-1890. במהלך לימודיו הצטרף לאגודת זופינגר השווייצרית . ב-1893 מונה למורה ללשון ודת בכור ונבחר לכומר העיר שם ב-1895. ב-1902 עבר לבזל מינסטר ככומר השני. כאן נכתב ספרו הראשון, הטיוטה האתית "אתה צריך!".

הגישה לתנועת הפועלים, שהייתה מכרעת לחייו העתידיים, החלה בבזל, בין היתר, על ידי קריאת יצירותיו של הרמן קוטר . כשפועלי הבניין פתחו בשביתה ב-1903, אמר רגץ בדרשת שביתת הלבנים המפורסמת שלו מדוכן הקתדרלה: "אם הנצרות הרשמית רצתה לצפות בקרירות ובחוסר הבנה בהופעתו של עולם חדש שצמח מלב הבשורה, אז מלח הארץ הפך עבש!". מאז 1906, הוא וקוטר אספו אנשים בעלי דעות דומות לוועידות דתיות-חברתיות שנתיות. משנת 1906 ואילך הוציא רגץ לאור את כתב העת "נויה וג" (Neue Weg, דרך חדשה) עם בנדיקט הרטמן (Benedikt Hartmann‏; 1873–1955) ורודולף ליכטנהן (Rudolf Liechtenhan‏; 1875–1947).

בשנת 1908 הוא מונה לפרופסור לתאולוגיה שיטתית ומעשית בפקולטה התאולוגית של אוניברסיטת ציריך. כאן הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שווייץ ב-1913. מזועזע מהלאומיות שהתפרצה ברחבי אירופה במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא פעל לשיתוף פעולה בינלאומי בין סוציאל-דמוקרטים וסייע בהכנת כנס צימרוואלד ב-1915. במהלך השביתה הכללית בשווייץ 1918, עמד רגץ לצד הפועלים. כשהחיילים עם קסדות הפלדה והכידונים שמרו על האוניברסיטה, הוא מחה: "המקום הזה היה צריך להיות מוגן רק כי הוא נתן לעם אבנים במקום לחם".

ב-1921, בגיל 53, התפטר רגץ ממשרתו באוניברסיטה בטענה שנעשה בלתי אפשרי להכשיר כמרים לכנסייה המתוקנת השווייצרית הבורגנית. הוא עבר עם משפחתו לשכונת פועלים בציריך, ועד מותו ב-1945, התמסר לחינוך עובדים ולכתב העת "נויה וג", שהיה שותף להקמתו, אך מעל הכל לפעול למען שלום עולמי במסגרת הארגון אחוות הפיוס הבינלאומית . ב-1935 הוא התפטר מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית כאשר זו נטשה את האנטי-מיליטריזם בוועידת המפלגה בלוצרן.

סוציאליזם דתי ופציפיזם

גיליון מיוחד ללאונהרד רגץ בהגיעו לגיל 60, ציריך 1928

עבור רגץ, הכנסייה הקדומה התבססה על רוח של שיתוף פעולה וקולקטיביות. כתוצאה מכך, האידיאל הסוציאליסטי של קואופרטיבים בניהול עצמי בבעלות העובדים עצמם היה הנחת יסוד שנגזרה ישירות מהבשורה ומהבטחת הצדק במלכות השמיים.

כמו כן, כתוצאה מאמונתו הנוצרית בצדק ושלום, רגץ התנגד נחרצות למלחמת העולם הראשונה, מתוך עמדה של פציפיזם פעיל: הוא קרא לכל הסוציאליסטים הדתיים להתאחד במחאה על המלחמה. הוא לימד שאם הקפיטליזם נקט בכוח ובאלימות, זה היה שיקוף אמיתי של טבעו, אבל שאם הסוציאליזם עשה את אותו הדבר, זה היה בגידה באידיאלים שלו.

יצירתו העיקרית של רגץ היא Die Bibel – eine Deutung ("הביבליה - פרשנות"), שנכתבה במהלך מלחמת העולם השנייה ופורסמה בשבעה כרכים בשנים 1947–1950.

יחסו לציונות

לרגץ היה יחס מיוחד ליהודים, אותם ראה כמי שעומדים במרכזן של שתי הדתות המשיחיות: היהדות והנצרות. משום כך הוא התייחס לציונות שדגלה בהשבת העם היהודי לארצו כהקמת מלכות הצדק וקיום ייעודו המשיחי של עם ישראל. רגץ היה ביחסי ידידות עם מרטין בובר ושמואל הוגו ברגמן.

כתביו

• Du sollst. Grundzüge einer sittlichen Weltanschauung, Waetzel, Freiburg im Breisgau 1904 – אתה צריך. מאפיינים בסיסיים של השקפת עולם מוסרית
• Dein Reich komme. Predigten, Helbing & Lichtenhahn, Basel 1909 – בוא מלכותך, דרשה
• Religionsphilosophie, 2 Bände, Zürich 1909 – פילוסופיה דתית, שני כרכים
• Die neue Schweiz. Ein Programm für Schweizer und solche, die es werden wollen, – שווייץ החדשה. תוכנית לאנשי שווייץ ולמי שרוצה להיות כזה
• Weltreich, Religion und Gottesherrschaft, 2 Bände, Rotapfel, Zürich/Leipzig 1922 – אימפריה עולמית, דת ושלטון האל, 2 כרכים
• Der Kampf um das Reich Gottes in Blumhardt, Vater und Sohn – und weiter!, Rotapfel, Zürich/Leipzig 1922 – !המאבק על מלכות השמים בבלומהרדט, האב ובנו - והלאה
• Von Christus zu Marx – von Marx zu Christus. Ein Beitrag, Harder, Wernigerode 1929 – ממשיח למרקס - ממרקס למשיח. תרומה
• Das Reich und die Nachfolge. Andachten, Herbert Lang, Bern 1937 – האימפריה והירושה. מסירות
• Gedanken. Aus vierzig Jahren geistigen Kampfes. Ausgewählt von Freunden, Herbert Lang, Bern 1938 – מחשבות. מארבעים שנות מאבק רוחני
• Die Botschaft vom Reiche Gottes. Ein Katechismus für Erwachsene, Herbert Lang, Bern 1942 – מסר של מלכות השמים. קטכיזם למבוגרים
• Die Gleichnisse Jesu, Herbert Lang, Bern 1944 – משלי ישו
• Die Bergpredigt Jesu, Herbert Lang, Bern 1945 – דרשת ישו על ההר
• Die Geschichte der Sache Christi. Ein Versuch, Herbert Lang, Bern 1945 – ההיסטוריה של סיבת ישו. ניסיון
• Die Bibel. Eine Deutung, 7 Bände, Diana, Zürich 1947–50 – הביבליה. פירוש, 7 כרכים
• Mein Weg. Eine Autobiographie, 2 Bände, Diana, Zürich 1952 – הדרך שלי. אוטוביוגרפיה, 2 כרכים
• Eingriffe ins Zeitgeschehen. Reich Gottes und Politik. Texte von 1900 bis 1945, Hrsg. v. Ruedi Brassel und Willy Spieler, Exodus, Luzern 1995, ISBN 978-3-905575-56-9. – התערבויות באקטואליה. מלכות אלוהים ופוליטיקה. טקסטים משנת 1900 עד 1945
• Leonhard Ragaz in seinen Briefen, hrsg. v. Christine Ragaz et al., EVZ (Band 1) bzw. TVZ: – לאונהרד רגץ במכתביו, שלושה כרכים
  • Band 1: 1887–1914, Zürich 1966, ISBN 978-3-290-11187-8.
  • Band 2: 1914–1932, Zürich 1982, ISBN 978-3-290-11469-5.
  • Band 3: 1933–1945, Zürich 1992, ISBN 978-3-290-10869-4.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאונהרד רגץ בוויקישיתוף

• Ragaz, Leonhard in German, French and Italian in the online Historical Dictionary of Switzerland.
• Literature by and about Leonhard Ragaz in the German National Library catalogue
• Neue Wege biography page