מקהלת הרבנות הצבאית

מקהלת הרבנות הצבאית היא להקה צבאית בצה"ל.

היסטוריה

המקהלה הוקמה בשנת 1964 על מנת לחזק את הקשר של החיילים להווי הדתי. הם הופיעו על הבמות ביחידות צה"ל בימי חול. בשבתות ובחגים היו מופיעים בבתי כנסת יחידתיים. המקהלה פורקה זמנית בשנת 1973, ובכל שנות פעילותה הפיקה ארבע תוכניות. המקהלה מופיעה היום באירועים רבים, חלקם טקסים ממלכתיים כמו הטקס המרכזי של "יד לבנים" בערב יום הזיכרון בגבעת התחמושת, באירועי חידון התנ"ך לתפוצות וחידון התנ"ך הבינלאומי. וכן בטקסים ואירועים צבאיים רבים. מכוון שהמקהלה היא הלהקה הצבאית היחידה ללא זמרות, היא מופיעה בטקסים צבאיים שונים כגון השבעות, טקסי סיום מסלול וכדומה בעיקר ביחידות הלוחמות עקב נוכחות רבה של חיילים ומפקדים דתיים, וכן בני משפחותיהם.

בהקמת המקהלה, היה לרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן, חלק נכבד. הוא מינה את מנשה לב רן (לימים: מנצח תזמורת משטרת ישראל) למנצח המקהלה. בנוסף לעיבודים קוליים וניצוח – הצטיין מנשה בכושר ארגוני וביחסי-ציבור, אשר קידמו את הצלחת המקהלה. בראשית דרכה, הופיעה המקהלה בשירה ב-3–5 קולות, ללא כל ליווי אינסטרומנטלי. הפסנתרן הראשון, אשר ייסד את הליווי האינסטרומנטלי של המקהלה, היה שלום פליסר, שליווה את המקהלה באורגן חשמלי – מה שנחשב לחידוש באותם הימים. עם הזמן נוספו לו אקורדיון, באס וגיטרות. פליסר עיבד את הליווי האינסטרומנטלי למקהלה ונחשב לעוזרו של מנשה לברן ברפרטואר המקהלה.

תוכניתה הראשונה של הלהקה הייתה "שהחיינו". בין חברי הלהקה היו בנימין רוזנבאום וישראל גוטסדינר, שהמשיכו את שיתוף פעולתם כ"צמד רעים". גוטסדינר שר בתוכנית זו כסולן בקטעים מתוך השירים "שיר המעלות", "אלי אלי", "מי שעשה ניסים" וגם "קול דודי" ביחד עם מנחם נאמן. סולנים אחרים באותו הרכב היו יצחק שאול, ששר את "ישמח משה", וגם נאמן בשירים "שהחיינו" ו"כי לקח טוב". התקליט הראשון הופק על ידי CBS חולון.

תוכניתה השנייה של המקהלה נקראה: "שיר מזמור". היא כללה שירים מהרפרטואר הליטורגי בצירוף שירים מתורגמים (כמו, למשל: "הפעמונים" – של חבורת הזמר הצרפתי), שירים מזרחיים (סולן: יצחק שאול) ושירים מקוריים (כמו "שלום מסיני" שהלחין שלום פליסר למילים של ראובן סירוטקין). התקליט השני, משירי תוכנית זו, הופק על ידי ישראדיסק EMI ת"א.

מן המחזור הראשון התפרסמו צמד רעים (ישראל גוטסדינר ובנימין רוזנבאום), פרדי פאר (זמר באס שהפך לחזן קונסרבטיבי) ומנחם נאמן (חזן).

תוכניתה השלישית של הלהקה הופקה ב-1969 ו-1970, ונקראה "שלום על ישראל", כשם השיר הבולט בה, ששרו חברי המקהלה יחד עם ישראל לנצ'נר.

תוכניתה הרביעית והאחרונה של הלהקה בשנת 1973 נקראה "שמחה לארצך", בה שר דודו פישר את השיר "וכשחסיד מרים כוסית". פישר באותה תוכנית שר ביחד עם אברהם אלברכט את השיר "כי לו נאה", ועם אברהם ברק את "הנה אל ישועתי". סולנים נוספים בתוכנית היו בין היתר יעקב (יקי) מור בשיר "שמחה לארצך", שמואל נוימן עם השיר "נער הייתי" ואהרון לוי עם השיר "הרחמן" של חיים קירש. זמרים מפורסמים נוספים שהחלו את דרכם במקהלת הרבנות הצבאית הראשית הם משה גיאת, ציון גולן, יקיר ונה והחזן גבריאל נחום אורן, סולן הלהקה, שעבד קרוב ל-30 שנים עם הרב שמואל אבידור הכהן. המקהלה לוותה על ידי תזמורת נגנים: הקלידנים אריה אברון ויוסי קירש, הגיטריסט מונה רוזנבלום, והמתופף אריה לוי. המקהלה מופיעה בטקסי שכול של כלל חיילות הלוחמים, טקסים בכנסת, בגבעת התחמושת ומבצעת שירי שכול של כל הזמנים כגון: "שיר הרעות", "היה לי חבר", "לאורך הים", ו"הנסיך הקטן".

משנת 1976 ובמשך 23 שנה ליוותה הלהקה את החזן הראשי לצה"ל סא"ל אריה בראון בהופעות מרכזיות רבות כגון בחידון התנ"ך לנוער יהודי ביום העצמאות, בהקפות השניות המרכזיות בבסיסי צה"ל, בקבלות פנים לאורחי המדינה מהמגבית היהודית, הבונדס וכו. כמו כן בפתיחת בתי כנסת והכנסת ספר תורה בבסיסי צה"ל ברחבי הארץ ובעוד אירועים ממלכתיים וצהליים רבים.

משנת 2011 נכנסה המקהלה לתוכנית "לכל איש יש שם" במשכן הכנסת ומאז מבצעת את שיר הנושא המרכזי, שירים נוספים ותפילת "אל מלא רחמים" כליווי לחזן הצבאי הראשי סא"ל שי אברמסון.

חברי מקהלת הרבנות הצבאית הידועים

בין חברי המקהלה הידועים לאורך השנים נמנים: החזן גבריאל נחום אורן, מוטי זינגבוים, יעקב זינגבוים, משה מונה רוזנבלום, צמד רעים, דודו פישר, מרדכי סובול, דניאל אורן, ישראל לנצ'נר (היה מנהל בית ספר "עציון", כפר סבא), אורי בוסקילה (שכיהן כמ"מ ראש עיריית בת ים), שלומי גולדברג, משה סובל, ציון גולן, יקיר ונה (מנהלו האישי של הזמר עוזיה צדוק), משה גיאת, משה ליאון, ישראל פרנס, משה קפטן, גיל קפטן, אסף נגל, אריק וולהיים, אושי גרוס, ליאור אלמליח, ליפא גלנץ, יובל סטופל, עמית ליסטוונד, איציק דדיה, ישי ריבו, חומי בראון ועוד.

חידוני התנ"ך

ב-1975, בחידון התנ"ך הבינלאומי לנוער שנערך בבנייני האומה בירושלים ביום העצמאות שרה הלהקה את "כי לקח טוב" עם הסולן גבריאל נחום אורן בניצוחו של מר מנשה לב-רן.

ב-1988, בחידון התנ"ך הבינלאומי לנוער שנערך בבנייני האומה בירושלים ביום העצמאות, שרה הלהקה שיר חדש "דרך וחזון" מילים יוסי ויליאן, לחן יאיר מילר, שהוזמן במיוחד לאירוע.

ב-2008 בחידון התנ"ך העולמי לנוער ביצעה המקהלה לראשונה את שיר "נגינת השישים" שחובר על ידי יעל הרמתי והולחן על ידי רס"ר משה מונה רוזנבלום, במיוחד בשבילה לכבוד שנת השישים. בכך הייתה המקהלה הלהקה הצבאית הראשונה שיוצאת עם שיר חדש לכבוד שנת השישים.

ב-2009 בחידון התנ"ך העולמי לנוער ביצעה המקהלה את השיר "תפילה אשא" שכתב יורם טהרלב והלחין חנן יובל, בנוסף ביצעה את השיר "שומר ישראל" עם החזן הצבאי הראשי לצהל סא"ל שי אברמסון.

ב-2010 בחידון התנ"ך העולמי לנוער ביצעה המקהלה את השיר "שיר השיירה" שכתב עלי מוהר על פי לחן עממי יווני השיר בוצע במקור על ידי אריק איינשטיין.

ב-2011 בחידון התנ"ך העולמי לנוער ביצעה המקהלה את השיר "עומד בשער" שכתב והלחין עמיר בניון.

ב-2012 בחידון התנ"ך העולמי לנוער ביצעה המקהלה את השיר "מנגינה" שכתבה מורן כרמל והלחין רביב רם בן מנחם, השיר בוצע במקור על ידי הזמר אייל גולן.

ב-2013 בחידון התנ"ך העולמי לנוער ביצעה המקהלה את השיר "ארץ ארץ" שכתב והלחין שייקה פייקוב. השיר בוצע במקור על יד הזמרת אילנית ועובד במיוחד להרכב המקהלה על ידי המוזיקאי אופיר סובול.

ב-2015 בחידון התנ"ך העולמי לנוער ביצעה המקהלה את השיר "ראו בנים" מתוך תפילת הערבית שהלחין יונתן רזאל ועובד במיוחד להרכב המקהלה על ידי המוזיקאי אופיר סובול.

בתרבות

מקהלת הרבנות הצבאית מוזכרת בשיר "יידישע פיראטן" שכתבו דני ליטאי ויורם טהרלב עבור להקת חיל הים. בשיר מתוארת ספינת שודדי ים יהודים המפליגים ממזרח אירופה ומגיעים לישראל, בה גויסו והפכו למקהלת הרבנות.

ב-2022 עלתה לשידור בכאן 11 הסדרה הקומית "שישו ושמחו", בה מוצג ההווי-לכאורה של מקהלת הרבנות הצבאית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקהלת הרבנות הצבאית בוויקישיתוף

מקהלת הרבנות הצבאית, סרטונים בערוץ היוטיוב
מקהלת הרבנות הצבאית, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מקהלת הרבנות הצבאית, דף שער בספרייה הלאומית
מקהלת הרבנות הצבאית, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)