אריה בראון
אריה בראון (כ"ב בשבט ה'תרצ"ד, 7 בפברואר 1934 - ד' בטבת ה'תשס"ט - 30 בדצמבר 2008) היה חזן ישראלי, שימש כחזן הצבאי הראשי בצה"ל בשנים 1976–1999.
אריה בראון מדליק נרות חנוכה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, 1996 | |
לידה |
7 בפברואר 1934 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 30 בדצמבר 2008 (בגיל 74) |
מקום קבורה | בית הקברות סגולה |
מדינה | ישראל |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1976–1999 (כ־23 שנים) |
דרגה | סגן-אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת לבנון | |
תפקידים אזרחיים | |
ניהול מחלקת הסידור בדפוס של עיתון "הארץ" | |
קורות חייו
עריכהאריה בראון נולד בירושלים, דור שביעי בארץ, צאצא למשפחת ריבלין. גדל בתל אביב. כישרונו המוזיקלי התגלה בילדותו על ידי החזן שלמה רביץ, והוא נחשב ל"ילד פלא" במקהלתו של רביץ. למרות כישרונו, הוא נשלח ללמוד מקצוע בישיבה הטכנולוגית "כפר אברהם" שבפתח תקווה. בצה"ל שירת במודיעין קרבי וכצלם ממטוסים, ובבגרותו ניהל את מחלקת הסידור בדפוס של עיתון "הארץ".
במקביל לעבודתו בעיתון "הארץ", החל לשמש כחזן בבתי כנסת שונים ואף שר בפני החזן משה קוסביצקי. באפריל 1975 זכה במקום ראשון בפסטיבל חזנות[1]. לאחר שירות בחיל השריון במילואים, הועבר לרבנות הצבאית לשמש כחזן. בשנת 1976 החליף את החזן הצבאי הראשי אברהם כרמל, שיצא לגמלאות לאחר ששימש בתפקיד במשך 23 שנים.
מתוקף תפקידו הופיע בראון בטקסים רשמיים רבים של צה"ל ומדינת ישראל, ובפרט בהלוויות ובאזכרות. קולו העמוק של בראון הפך עם השנים מזוהה עם תפילת אל מלא רחמים שנאמרה בטקסי האזכרה הרשמיים של צה"ל. כמו כן השתתף בטקסים הממלכתיים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם. בנוסף לזאת השתתף בראון במסע עם ראש הממשלה יצחק רבין למחנות הריכוז בפולין, אזכרה לחללי הבריגדה היהודית ברוונה שבאיטליה, ברכת שהחיינו מהכותל המערבי בשידור ישיר לכל רחבי העולם בליל חתימת הסכם השלום עם מצרים, הופעה בכל חידוני התנ"ך לנוער יהודי מהעולם ומהארץ ביום העצמאות, הופעה בפני קבוצות תורמים של המגביות השונות, כמו כן ליווה את הלווייתו של ראש הממשלה יצחק רבין.
בימים הנוראים היה נוהג לשמש חזן באחד מבתי הכנסת בארצות הברית[2]. מיד עם פתיחת הגבולות בין הגוש הקומוניסטי למערב, זומן בראון למסע קונצרטים עם חזנים נוספים, מסע מיוחד בגוש הקומוניסטי שזכה להצלחה רבה.
בשנת 1998 נערך ערב לכבוד בראון בהיכל התרבות בתל אביב, בו השתתפו אמנים רבים, חבריו של בראון, בליווי תזמורת צה"ל. כל ההכנסות מהערב הועברו לקרן לב"י.
אריה בראון היה בעל קול בריטון עוצמתי והקליט מספר תקליטי חזנות ושירה חסידית. הוא הושווה פעמים רבות לחזן משה אוישר בשל הדמיון הרב בין הקולות של השניים. בראון נהג לשיר יצירות מהרפרטואר של אוישר, ופרסם בארץ את היצירה "אמר רבי אלעזר" בביצועו עם מקהלת הרבנות הצבאית. שגריר מצרים בישראל כינה את בראון "המואזין של צה"ל".
בראון נפטר ב-30 בדצמבר 2008, כתוצאה מהתקף לב, מעט לפני יום הולדתו ה-75.
הנצחה
עריכהאריה בראון היה תושב פתח תקווה. בשכונת אם המושבות בעיר, נקרא רחוב על שמו.
משפחתו
עריכההיה נשוי לזמירה, ואב לשלושה ילדים. בנו, נחום (חומי), שימש בתפקידים ניהוליים בעולם הבנקאות ואף שידר ברדיו קול חי תוכניות חזנות. בתו, פנינה, הייתה נשואה למרדכי מירון, בנו של עו"ד אליהו מירון. בנו הצעיר, טל, הוא מוזיקאי המתגורר בפתח תקווה.
קישורים חיצוניים
עריכה- אריה בראון, דף שער בספרייה הלאומית
- עוזי ברוך, נפטר החזן הראשי לצה"ל לשעבר אריה בראון, באתר ערוץ 7, 31 בדצמבר 2008
- "אל מלא רחמים" אריה בראון ז"ל, החזן הראשי המיתולוגי של צה"ל, הלך לעולמו באתר "כיפה", ח´ טבת ה´תשס"ט
- עקיבא צימרמן, החזן אריה בראון ז"ל, באתר "לשמוע אל הרינה ואל התפילה"
- אב הרחמן, אריה בראון ולהקת הרבנות הצבאית באתר יוטיוב
- אלי אלון, 12 שנים למותו של אריה בראון החזן של המדינה , באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 בינואר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ זאב רב-נוף, מפגש חזנים, דבר, 11 ביוני 1975
- ^ אברהם רותם, עונת יצוא החזנים, מעריב, 15 בספטמבר 1985