לוז'ישט

לוז'ישט (Lozisht) הייתה עיירה יהודית קטנה בפולין (מאז תום מלחמת העולם השנייה בשטחה של אוקראינה), שיחד עם העיירה הסמוכה לה טרוכנברוד היוותה קהילה אחת גדולה.

אנדרטה לזכר יהודי טרוכנברוד ולוז'ישט שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום

לאחר מלחמת העולם השנייה יישוב במקום לא חודש אך בכפר הסמוך איגנטובקה.

יהודי לוז'ישטעריכה

איגנטובקה נוסדה בשנת 1838, בימי הצאר הרוסי ניקולאי הראשון, על שטח של 2,770 דונם של קרקע ממלכתית, בסמוך למושבה החקלאית היהודית זופיובקה, שנוסדה שלוש שנים קודם לכן.

המתיישבים במקום היו יהודים מעיירות ווהלין ופולסיה. בשנת 1897 ישבו במקום 567 יהודים, ובראשית המאה ה-20 ישבו במקום 1,204 יהודים. הענפים העיקריים במושבה היו משק חלב, שאת מוצריו הובילו לערים לוצק ורובנו, טחנת קמח גדולה ובורסקאות.

בעת מלחמת העולם הראשונה נפגעו המשקים במושבה, ורבים מיושביה עזבוה. משקים אלו שוקמו בעזרת הג'וינט ואורט. במפקד משנת 1921 נמנו במושבה 577 יהודים ועוד 8 לא יהודים.

במושבה כיהנו הרב זלמן שוסטר, שעבד גם במשקו הפרטי, והרב שמעון גולדשטיין, ובשנות העשרים היו במקום שני בתי כנסת. יהודי המושבה נמנו ברובם עם חסידי אוליקה, חסידי טריסק וחסידי סטפאן.

בשנות העשרים עלו כמה מיהודי המושבה לארץ ישראל. הפעילות החינוכית והתרבותית במושבה הייתה קשורה למושבה זופיובקה, שם גם פעלו בשנות העשרים בית ספר וגן ילדים עבריים, ספרייה וסניפי מפלגות ותנועות נוער ציוניות. רוב הנוער באיגנטובקה השתייך לתנועת בית"ר, שקן שלה נוסד במקום בשנת 1932.

בשואהעריכה

איגנטובקה נכבשה בידי הגרמנים בסוף יוני 1941, והם מינו עליה ממשל אוקראיני. בימי הכיבוש הראשונים ערכו כפריים אוקראינים מן הסביבה פרעות במושבה, במהלכו הוכו ונרצחו 5 יהודים, ונשדד הציוד החקלאי והחי מן המקום.

בראשית יולי 1941 מינו הגרמנים יודנרט במושבה, והגברים היהודים אולצו לצאת לעבודות כפייה בחקלאות ובעיבוד עורות. האחראי על ענף עיבוד העורות במקום, שהציג עצמו כפולקסדויטשה, והגן על היהודים מפני התעמרות האוקראינים, נתגלה כיהודי בעצמו, והוצא להורג.

ב-24 באוגוסט 1942 הועברו יהודי המושבה לזופיובקה. הבורסקאים ומשפחותיהם וכמה בעלי מקצוע נדרשים שוכנו בכפר סדלישצ'ה הסמוך. כל היהודים האחרים הובלו בימים 25 באוגוסט עד 27 באוגוסט 1942 לתעלות שנחפרו ליד הכפר יארומליה, ושם נרצחו ביריות. ב-21 בספטמבר 1942, יום הכיפורים תש"ג, נרצחו גם היהודים שרוכזו בכפר סדלישצ'ה.

בזמן האקציות ברחו רבים, וביניהם גם מיהודי איגנטובקה. כמה מצעירי המושבה השתתפו בקבוצת בני זופיובקה שיצאה ליער קלופוצ'ין באמצע ספטמבר 1942, ושהצטרפה בראשית 1943 לאוגדת הפרטיזנים הסובייטית בפיקודו של סידור קובפק.

איגנטובקה שוחררה בראשית פברואר 1944. מתושביה היהודים ניצלו 10 אנשים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה ובנושא אוקראינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.