מרק רוזנבאום
מרק רוזנבאום (נולד ב-19 במרץ 1952) הוא במאי, מפיק קולנוע ושחקן ישראלי, פסיכולוג בהשכלתו. יושב ראש האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בין השנים 2001–2011.
 | |
| לידה |
19 במרץ 1952 (בן 72) פולין  |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1968 |
| מדינה | ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1984 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
רוזנבאום נולד בפולין ועלה ארצה בשנת 1968. בשנת 1972 החל ללמוד במחזור הראשון של החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב לצד לימודי עבודה סוציאלית. בשנת 1975 התגייס לצבא ושירת בתיאטרון צה"ל.
הוא אביו של המפיק מיכאל רוזנבאום. חמישה מהסרטים בהפקתו של רוזנבאום, חלקם עם מפיקים שותפים (כמו משה לוינסון ואורי סבג), זכו בפרס אופיר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר: "מעבר לים" (1992)[1], "קלרה הקדושה" (1996), "קרקס פלשתינה" (1998), "החברים של יאנה" (1999) ו"חתונה מאוחרת" (2001)[2].
הסרט הישראלי הראשון אותו הפיק נקרא "גרין" (1984). סרטיו הנוספים: "אש צולבת" (1989)[3], "אהבתה האחרונה של לורה אדלר" (1990)[4], "אזרח אמריקאי" (1992), "הירושה" (1993)[5], "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" (1994), "הגמל המעופף" (1994), "נקמה יהודית" (1997) ו"מתנה משמיים" (2003)[6], "שרמן בחורף" (2001).
בשנים 1999-1995 שימש כיו"ר איגוד המפיקים והוביל את המאבק על הפקות מקור בכבלים ועל חקיקת חוק הקולנוע.
בשנת 2000 התנסה רוזנבאום גם בבימוי ("הבולשת חוקרת") שהניב לו שתי מועמדויות לפרס אופיר (כמפיק וכבמאי)[7].
בשנת 2004 הפיק רוזנבאום 3 סרטים שזכו להצלחה אף מחוץ לישראל: "אור", "אבנים" ו"ולקחת לך אישה" וזכו במספר פרסים בינלאומיים[8].
בשנת 2005 הפיק את הסרט התיעודי "18 קילו של אהבה" שזכה בפרס אופיר, ואף התנסה במשחק, במיני סדרת דרמה הישראלית "בסימן ונוס"[9] ובסרט "החשוד האחרון".
ביולי 2006 יצא לאקרנים סרטו השני כבמאי, קומדיית הפשע הרומנטית "לרקוד"[10]. ב-2014 השתתף בהפקת הסרט "פנסיון פראכט".
ב-2013 שיחק והשתתף בהפקת הסרט "מעל הגבעה" בבימויו של רפאל נג'ארי.
בשנת 2016 הפיק את אבינו של מני יעיש. בשנת 2018 הפיק את גאולה בבימוי יוסי מדמוני ובועז יהונתן יעקב. בשנת 2019 שיחק בסדרה "עיר מקלט" ששודרה ביס[11]. בשנת 2020 שיחק בסדרה "אחד על אחד" בערוץ כאן 11[12].
בשנת 2020 שיחק בסרט "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם"[13]. הסרט זכה בפרס הראשון בתחרות הקולנוע העלילתי בפסטיבל ירושלים. על תפקידו בסרט קיבל רוזנבאום מועמדות לפרס השחקן הראשי הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר לשנת 2021[14].
פרסים והוקרה עריכה
בשנת 2001 זכה בפרס הוקרה על מפעל חיים, בפסטיבל הקולנוע בירושלים.[15]
קישורים חיצוניים עריכה
- מרק רוזנבאום, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מרק רוזנבאום, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מרק רוזנבאום, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מרק רוזנבאום, באתר ספר הקולנוע הישראלי
מרק רוזנבאום, באתר AllMovie (באנגלית)
מרק רוזנבאום, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אתר חברת טרנספקס של מרק רוזנבאום
- מרט פרחומובסקי, מרק רוזנבאום: "בגלל 'זוהי סדום' הקרנות מעדיפות קולנוע מסחרי", באתר וואלה!, 10 ביוני 2012
- יעקב בר-און, אלקבץ, קוסאשווילי והאוסקר: המפיק האגדי מרק רוזנבאום פותח הכל, באתר מעריב אונליין, 30 בספטמבר 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ חגי לוי, סרטים חדשים / חגי לוי - תשעה פסלונים קטנים, חדשות, 28 בנובמבר 1991
- ^ עכבר העיר, נקבע תאריך לטקס פרסי אופיר, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2009
- ^ רינת פרימו, סרט־סרט - היפואים התחפרו בכיסאות, חדשות, 26 במרץ 1989
- ^ ג. עיטור, מחפשים בעל לארדן, חדשות, 22 בנובמבר 1990
- ^ יואב בירנברג, אהבה תחת אינקוויזיציה - אבי טולדנו ויעל אבקסיס מככבים ב"הירושה", חדשות, 20 באפריל 1993
- ^ אורי קליין, הסגידה ליצר, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2003
- ^ דלין - משקיעה גם ב"הבולשת חוקרת", באתר גלובס, 14 בנובמבר 2000
- ^ דוד שליט, אקשן!, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2004
- ^ אורן פרסיקו, חתיך דוקרני, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2005
רותה קופפר, סקס אפיל בכוח, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2005 - ^ נעה כהן, עכבר העיר, ריקוד לא מוצלח, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2006
- ^
ניב הדס, תפסיקו לרפרר ל"הסמויה", ותתחילו לדבר על "בלש אמיתי", באתר הארץ, 31 בינואר 2019
- ^ אריאנה מלמד, "אחד על אחד": טרגדיה אחת יותר מדי, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2020
- ^ נירית אנדרמן, "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" הוא הזוכה הגדול בפסטיבל ירושלים, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2020
- ^ נירית אנדרמן, הוכרזו המועמדים לפרס אופיר: אבי נשר וערן קולירין מובילים במספר המועמדויות, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2021
- ^ פרסי הוקרה על מפעל חיים למרק רוזנבאום וסטיוון פרירס בפסטיבל הקולנוע בירושלים, באתר הארץ, 28 ביוני 2001
