ליגת העל האוקראינית בכדורגל
ליגת העל האוקראינית (באוקראינית: Вища Ліга או Українська Прем'єр-Ліга) היא ליגת הכדורגל הבכירה באוקראינה. הפרמייר ליג האוקראיני אורגן בשנת 1991 (לפני כן הייתה אוקראינה חלק מברית המועצות והקבוצות האוקראיניות שיחקו בליגת העל הסובייטית).
 עונת 2022/2023 | |
 | |
| שם מלא |
הפרמייר ליג האוקראיני Українська Прем'єр-Ліга |
|---|---|
| תחום | כדורגל |
| ארגון |
מנהלת ליגת העל האוקראינית בכדורגל התאחדות הכדורגל האוקראינית |
| מדינות |
 אוקראינה |
| קונפדרציה | אופ"א |
| קבוצות | 16 |
| תקופת הפעילות | 1991–הווה (כ־32 שנים) |
| שמות קודמים | הליגה האוקראינית הראשונה |
| אלופה נוכחית | שחטאר דונייצק (2021/2022) |
| מירב הזכיות | דינמו קייב (16) |
| מפעל מקביל | הגביע האוקראיני |
| מפעל נמוך | הליגה האוקראינית הראשונה |
|
upl | |
בליגה משתתפות 16 קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה ובסך הכל 30 מחזורים. בתום העונה הקבוצות בשני המקומות האחרונים בטבלה יורדות לליגה השנייה בחשיבותה: "הליגה האוקראינית הראשונה" ושתי הקבוצות הראשונת בליגה השנייה עולות לפרמייר ליג. הקבוצות מהמקומות ה-13 וה-14 משחקות משחקי פלייאוף מול קבוצות מהמקומות ה-3 וה-4 מהליגה האוקראינית הראשונה. המנצחות במשחקי הפלייאוף יעלו ליגה (או יישארו בליגה) בהתאם.
נכון לעונת 2020/2021, דינמו קייב היא בעלת תואר האליפות. הקבוצה בעלת מספר האליפויות הרבות ביותר באוקראינה היא דינמו קייב: 16 אליפויות. טבריה סימפרופול היא האלופה הראשונה בתולדות הליגה האוקראינית, בשנת 1992, בעוד שכל שאר תוארי האליפות הלכו לדינמו קייב או שחטאר דונצק והן גם שתי הקבוצות היחידות שמעולם לא ירדו לליגת המשנה האוקראינית.
בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, החל מ-25 בפברואר 2022 הליגה האוקראינית הופסקה עד לסיום עונת 2021/2022 והעונה הושהתה. בתחילת עונת 2022/2023 שבה הליגה לפעילות.
הקבוצות בעונת 2022/2023עריכה
ערך מורחב – עונת 2022/2023 בליגה העל האוקראינית
| קבוצה | אצטדיון | תכולה |
|---|---|---|
| אולכסנדריה | אצטדיון ניקה | 7,080 |
| אינהולץ | אצטדיון זירקה, קרופיבניצקי | 13,305 |
| וורסקלה פולטבה | אצטדיון וורסקלה, | 25,000 |
| ורס ריבנה | אצטדיון אוונגרד, לוצק | 12,080 |
| דינמו קייב | מרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי | 70,050 |
| דניפרו-1 | דניפרו ארנה | 31,003 |
| זוריה לוהנסק | סלבוטיץ' ארנה, זפוריז'יה | 12,000 |
| לבוב | ארנה לבוב, לבוב | 34,915 |
| מינאי | אימטדיאון אוונגרד, אוז'הורוד | 12,000 |
| מטאליסט 1925 | אצטדיון מטאליסט | 40,200 |
| צ'רנומורץ אודסה | אצטדיון צ'רנומורץ | 34,164 |
| קולוס | אצטדיון קולוס | 5,050 |
| רוך לבוב | ארנה לבוב, לבוב | 34,915 |
| שחטאר דונצק | אצטדיון מטאליסט, חרקוב מרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי, קייב |
40,200 70,050 |
| מטאליסט 1925 | אצטדיון מטאליסט | 40,003 |
| קריבס קריבי ריי | אצטדיון הירניק | 2,500 |
פורמטעריכה
העונה מתחילה באמצע יולי ומסתיימת באמצע מאי. בדומה לנהוג בליגת העל הרוסית בכדורגל, פגרת החורף נמשכת 3 חודשים (מדצמבר עד תחילת מרץ).
העונה הראשונה בשנת 1992 הייתה ייחודית ונמשכה חצי שנה בלבד, לאחר שליגת העל הסובייטית הסתיימה בסתיו 1991 והתאחדות הכדורגל האוקראינית החליטה לשנות את לוח השנה של הכדורגל האוקראיני. באליפות הראשונה נטלו חלק 20 קבוצות שחולקו ל-2 בתים בני 10 קבוצות והקבוצות שיחקו זו עם זו. האליפות הוכרעה במשחק בין שתי הקבוצות בראש הבית (באותה עונה גברה טבריה סימפרופול על דינמו קייב בתוצאה 0:1) כשסגניות הבתים שיחקו על המקום השלישי בליגה (דנייפרו גברה על שחטאר דונצק בתוצאה 2:3).
לאחר העונה הראשונה, מספר הקבוצות השתנה ונע בין 14 ל-18 קבוצות. בעונת 2005/2006 נערך משחק אליפות בין מוליכת הטבלה לסגניתה לאחר ששתי הקבוצות היו עם אותה כמות נקודות. במשחק גברה שחטאר דונצק על דינמו קייב. באותה שתי הקבוצות סיימו עם 75 נקודות כל אחת. בעונת 2008/2009 הוחלט שעל קבוצות הכדורגל אסור לשתף יותר משבעה זרים במגרש, כל זר נוסף מעבר לשבעה יחייב את הקבוצה בתשלום קנס על סך 20 אלף דולר.
עד עונת 2016/2017 הליגה נערכה במתכונת, בו כל קבוצה משחקת אחת עם השנייה (משחק בית ומשחק חוץ). בעונת 2017/2018 הוחלט לצמצם את מספר הקבוצות ל-12 ולערוך את האליפות בשני שלבים. בשלב הראשון הקבוצות משחקות במסגרת טבלת אליפות ב-22 מחזורים (132 משחקים בסך הכל). בשלב השני הקבוצות מתחלקות לשני בתים, שש הקבוצות שבראש הטבלה משחקות ביניהן על תואר האליפות והשתתפות בליגת האלופות והליגה האירופית בעוד 6 הקבוצות שבתחתית הטבלה מתמודדות על ההישארות בליגה והימנעות מהדחה לליגת המשנה האוקראינית. בעונת 2016/2017 שתי הקבוצות האחרונות בפלייאוף התחתון ירדו ליגה. בעונות 2017/2018 ו-2018/2019 רק קבוצה במקום האחרון ירדה אוטומטית ליגה והקבוצות במקומות 10–11 ערכו משחקי פלייאוף מול קבוצות ממקומות 2–3 מהליגה האוקראינית הראשונה. בעונת 2019/2020 בוטלו משחקי פלייאוף על השארות בליגה, אך לעומת זה נערך שלב פלייאוף להתמודדות על מיקום במפעלים האירופיים. מקומות 5–8 בטבלת הליגה שיחקו ביניהן על כרטיס אחד להעפלה להתמודדות באירופה.
בעונת 2020/2021 הוגדלה הליגה ל-14 קבוצות ובוטלה עריכת האליפות בשני השלבים (פלייאוף עליון ופלייאוף תחתון). בעונת 2021/2022 הוגדלה הליגה ל-16 קבוצות.
היסטוריהעריכה
אליפות ערי הירידים של אוקראינה ואליפות של איגוד הספורט דינמו (1921–1936)עריכה
ב-1921 הוקמה לראשונה תחרות שנקרא "ליגת ערי הירידים של אוקראינה" ונכללה גם לאחר מכן בתחרות של ה"אולמפיאדה האוקראינית" וה"ספרטקיאד" האוקראיני בשנים אלה. לאחר מכן נחשב הכדורגל בתור ספורט "לא-פרולטריאלי" (של המעמד הגבוהה) והופסק מספר עונות עקב העוני בשנים אלו, שהידרדר לכדי ההולודומור ששרר באוקראינה ב-1932–1933. התחרות הייתה אליפות בין נבחרות ערים ולא קבוצות מוגדרות.
במקביל בשנים 1929–1935) התקיימה אליפות הפרולטריון (מעמד הפועלים) של איגוד הספורט "דינמו" שכלל את הקבוצות של האיגוד "איגוד הספורט של הפרולטריון דינמו" (PST Dynamo), שהיה קיים באוקראינה SSR באותה התקופה. הטורניר הראשון ב-1929 התקיים כחלק מפסטיבל של איגוד "דינמו" שהתקיים ואורגן בחסות ראש האו.ג.פ.או. באוקראינה, ווסוולוד בליצקי. האירוע נודע בתור ה"דינמויאדה" של אוקראינה.
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
התקופה הסובייטית (1936–1991)עריכה
תחרויות האליפות האזוריות באוקראינה הסובייטיתעריכה
באליפות זו המתחרות נחשבו לחובבניות, כמו בכל ברית המועצות, שם כל הספורטאים נחשבו לאתלטים חובבים בלבד. אך בשביל להבדיל בין הרמות השונות של הקבוצות, היו מועדונים חלק מאגודות ספורט וסוכניות (שנחשבו לחובבנים) ומועדונים שהיו שייכים לקבוצות המאסטרים (שנחשבו למקצוענים). ב-1936 וב-1938 התקיים בנוסף טורניר שנקרא "גביע העונות של אוקראינה הסובייטית", שהכתירה מחזיקת הגביע ואת האלופה. טורנירים אלו היו חד פעמיים והכילו שני משחקים בלבד.
בעוד קבוצות אוקראיניות רבות התחרו ב"מחלקה ב' " לפני 1960, רק לאחר מכן התארגנו בתחרות אזורית משלהן שנחשבה רשמית לאחת מקבוצות המאסטרים (הקבוצות המקצועניות).
בשנים 1990 ו-1991 הועברה שוב הליגה הסובייטית והורדה עוד יותר להיות לליגה הרביעית בתחרות שהעלתה קבוצחות לליגת מעבר חדשה. ליגת המעבר (שנקראה גם "הליגה השנייה") כיסתה שטח אזורים גדולים בהרבה, ואילו הליגה השנייה (שנקראה גם "הליגה השנייה התחתונה") הוקצתה עבור מרבית הרפובליקות הסובייטיות כולל אוקראינה.
מחלקה ב' זו נקראה "מחלקה ב' של הUSSR באוקראינה, והתחילה למעשה לאחר מלחמת העולם השנייה (בין 1945–1949) כ"ליגת המשנה הסובייטית" ולאחר מכן כאליפות האוקראינית ממחלקה ב'.
הקבוצות הבולטות בליגה אזורית זו בשנים אלו היו צסק"א קייב (שזכתה ב-4 אליפויות ו5 סגנויות) וקיבאס קריבי ריה שזכתה ב-4 אליפויות. עוד קבוצות בולטות היו ספרטק איוואנו-פרנקיבסק, צסק"א אודסה, טאבריה סימפרופול, הוברלה אוז'הורוד, מטלורג זפוריז'יה וזוריה לוהנסק שזכו ב-3 אליפויות כל אחת, ארסנל קייב שזכתה ב-2 אליפויות, ומטאליסט חרקוב וצ'רנומורץ אודסה (שעלתה לאחר מכן לליגה הסובייטית) שזכו כל אחת באליפות אחת.
אלופות הליגה האוקראינית המחוזית באוקראינה הסובייטית (1936–1991)עריכה
טבלת אליפויות של הליגה באזור אוקראינה הסובייטית לפי קבוצהעריכה
אלו הקבוצות שזכו באליפויות המקומיות באוקראינה הסובייטית בין השנים 1936–1991.
| קבוצה | זכיות | סגנויות | מקום שלישי | שנות זכייה |
|---|---|---|---|---|
| SKA/BO קייב | 4 | 5 | 4 | 1949, 1951, 1980, 1983 |
| קירוובאס קירביי ריי | 4 | - | 1 | 1971, 1975, 1976, 1981 |
| ספרטק איוואנו-פרנקיבסק | 3 | 2 | 2 | 1955, 1969, 1972 |
| SKA/SCA אודסה | 3 | 1 | 4 | 1957, 1963, 1977 |
| טאבריה סימפרופול | 3 | 1 | 2 | 1973, 1985, 1987 |
| ספרטק אוז'הורוד | 3 | 1 | 1946, 1950, 1953 | |
| מטלורג זפוריז'ייה | 3 | 1952, 1960, 1970 | ||
| זוריה לוהנסק | 3 | 1938, 1962, 1986 | ||
| ניבה ויניטסיה | 2 | 3 | 3 | 1964, 1984 |
| בוקובינה צ'רניביצ'י | 2 | 3 | 1982, 1988 | |
| ארסנל קייב | 2 | 1 | 1954, 1958 | |
| אבנחארד זחובטי וודי | 2 | 1 | 1959, 1966 | |
| לוקומוטיב זאפוריז'ייה | 2 | 1939, 1940 | ||
| סובדנובדינילק מיקולאייב | 1 | 3 | 3 | 1974 |
| אבטומוביליסט זיהטומיר | 1 | 2 | 3 | 1967 |
| קולוס ניקופול | 1 | 2 | 2 | 1979 |
| מטאליסט חרקוב | 1 | 2 | 1 | 1978 |
| צ'רנומורץ אודסה | 1 | 2 | 1961 | |
| SKA לבוב | 1 | 1 | 3 | 1965 |
| אבנחארד קרמטורסק | 1 | 1 | 1 | 1936 |
| שחטאר קאדיבקה | 1 | 1 | 1956 | |
| ספרטק דניפרופטרובסק | 1 | 1937 | ||
| בלישוביק מוקאצ'בה | 1 | 1947 | ||
| טורפדו אודסה | 1 | 1948 | ||
| אבנחארד טרנופיל | 1 | 1968 | ||
| ווהלין לוצק | 1 | 1989 | ||
| טורפדו זפוריז'ייה | 1 | 1990 | ||
| נפטוביק אוקיטירקה | 1 | 1991 |
האלופות האוקראיניות בליגת העל הסובייטיתעריכה
- ערך מורחב – ליגת העל הסובייטית בכדורגל
במקביל לקיום הליגות המחוזיות באוקראינה, התקיימה תחרות של ליגת העל הסובייטית שבה השתתפו בסך הכל לאורך השנים 14 קבוצות אוקראיניות, מתוכן 3 זכו באליפות הליגה, כאשר דינמו קייב הקבוצה המצליחה ביותר בליגה הסובייטית עם 13 אליפויות ו-12 סגנויות (יותר מהמועדונים הרוסים ששלטו ביחד איתה בליגה הסובייטית).
| קבוצה | אליפויות | מקום שני | מקום שלישי | שנים בהן זכתה באליפות |
|---|---|---|---|---|
| דינמו קייב | 13 | 11 | 2 | 1961, 1966, 1967, 1968, 1971, 1974, 1975, 1977, 1980, 1981, 1985, 1986, 1990 |
| דנייפר דנייפרופטרובסק | 2 | 2 | 2 | 1983, 1988 |
| זאריה וורושילוברגרד | 1 | 1972 | ||
| שחטיור דונצק | 2 | 2 | ||
| צ'רנומורטס אודסה | 1 |
אליפות הליגה האוקראינית (החל מ-1992)עריכה
עם התפרקות ברית המועצות בסוף שנת 1991 התפתח דיון על יצירת תחרות נפרדת שתכלול את כל המועדונים האוקראינים הטובים יותר. בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל באוגוסט 1991 הכריז הפרלמנט על עצמאות מדינה ומינה תאריך משאל עם כדי לאשר את ההחלטה.
למרות הניסיון הפיכה הכושל והכרזת עצמאות על ידי מספר רפובליקות של ברית המועצות, פדרציית הכדורגל הסובייטית המשיכה בתכנון עונת הכדורגל 1992.
בספטמבר 1991 התקיים מושב של הפדרציה האוקראינית לכדורגל שהניף את הדגל האומה האוקראינית (צבע כחול-צהוב). הוועד הפועל החליט כי יש להניף את הדגל בכל האצטדיונים שבהם שיחקו הקבוצות האוקראיניות. כמה מחברי הוועד אף דיברו על אליפות אוקראינה עצמאית אך לא הוחלט עדיין על דבר שכזה. רק באביב 1992 הוחלט על הקמת אליפות שכזו שהוקמה בחופזה על ידי 20 הקבוצות הטובות ביותר באוקראינה שחולקו ל-2 בתים, ולבסוף התקיים פלייאוף אליפות בין סימפרופול לדינמו קייב בו ניצחה סימפרופול 0–1 וזכתה באליפות הלאומית הראשונה של ליגת העל האוקראינית העצמאית.
בהמשך השתלטה דינמו קייב על הליגה, וזכתה ב-12 אליפויות מתוך 16 העונות הראשונות בליגה שנקראה "ליגת העל האוקראינית", כאשר שחטאר דונצק מצליחה לקטוף בתווך 4 תארים משלה.
החל מ-2008 שינתה הליגה את שמה ל"פרימייר ליג האוקראיני" ודינמו קייב דעכה מעט וסיימה סגנית לרוב, לעומת שחטאר שהצליחה לאזן את הכוחות ולזכות ב-9 אליפויות מתוך 12 השנים הבאות בליגה.
מפאת שליטתם המוחלטת של דינמו קייב ושחטאר הן משלימות הרבה פעמים דאבל וטרבל מקומי כשהן זוכות לרוב בגביע האוקראיני וסופר קאפ האוקראיני במקביל לעונות בהן הן זוכות באליפות.
אלופות הליגה לפי עונותעריכה
- קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע האוקראיני או בגביע הסופר קאפ האוקראיני באותה העונה והשלימה דאבל או טרבל מקומי המפורט בעמודת התארים הנוספים
ליגת העל (1992—2008)עריכה
|
הפרמייר ליג האוקראיני (2008—)עריכה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אליפויות לפי קבוצותעריכה
| מועדון | אליפויות | שנים | סגנויות | שנים | מקום שלישי | שנים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| דינמו קייב | 16 | 1993, 1994, 1995, 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2003, 2004, 2007, 2009, 2015, 2016, 2021 | 13 | 1992, 2002, 2005, 2006, 2008, 2010, 2011, 2012, 2017, 2018, 2019, 2022 | 1 | 2013 |
| שחטאר דונצק | 14 | 2002, 2005, 2006, 2008, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2017, 2018, 2019, 2020, 2022 | 12 | 1994, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2003, 2004, 2007, 2009, 2015, 2016 | ||
| טבריה סימפרופול | 1 | 1992 | ||||
| דניפרו | 2 | 1993, 2014 | 8 | 1992, 1995, 1996, 2001, 2004, 2015, 2016, 2022 | ||
| צ'רנומורץ אודסה | 2 | 1995, 1996 | 3 | 1993, 1994, 2006 | ||
| מטאליסט חרקוב | 1 | 2013 | 6 | 2007, 2009, 2010, 2011, 2012, 2014 | ||
| מטאלורג דונצק | 3 | 2002, 2003, 2005 | ||||
| זוריה לוהנסק | 2 | 2017, 2021 | ||||
| קריבאס | 2 | 1999, 2000 | ||||
| וורסקלה פולטבה | 2 | 1997 | ||||
| קרפטי לבוב | 1 | 1998 | ||||
| אולכסנדריה | 1 | 2019 |
שיאנים ומלכי השעריםעריכה
שיאני ההופעות של ליגת העל האוקראינית בכל הזמניםעריכה
נכון ל-31 ביולי 2022
| # | שחקן | שנות פעילות | הופעות |
|---|---|---|---|
| 1 | אולכסנדר שובקובסקי | 1993–2016 | 426 |
| 2 | אולג שלאייב | 1993–2014 | 412 |
| 3 | ויאצ'סלב צ'צ'ר | 2000–2019 | 411 |
| 4 | אולכסנדר צ'יז'בסקי | 1992–2009 | 401 |
| 5 | אולכסנדר גוריאנוב | 1992–2016 | 391 |
| 6 | רוסלאן רוטאן | 1998–2018 | 374 |
| 7 | סרגיי נזרנקו | 1998–2016 | 373 |
| 8 | סרגיי שישצ'נקו | 1992–2009 | 363 |
| 9 | רוסלאן קוסטישין | 1994–2013 | 359 |
| 10 | סרגיי זקרליוקה | 1993–2012 | 356 |
מלכי השערים של ליגת העל האוקראינית בכל הזמניםעריכה
נכון ל-31 ביולי 2022
| # | שחקן | שנות פעילות | שערים | הופעות |
|---|---|---|---|---|
| 1 | סרהי רברוב | 1992–2000 2005–2007 |
123 | 261 |
| מקסים שצקיך | 1999–2015 | 123 | 341 | |
| 3 | יבהן סלזניוב | 2002–2016
2020– |
117 | 255 |
| 4 | אנדריי וורוביי | 1997–2013 | 105 | 315 |
| 5 | ג'וניור מוראיס | 2012–2017
2018– |
103 | 189 |
| 6 | אנדריי ירמולנקו | 2008–2018 | 99 | 228 |
| 7 | אולכסנדר גלדקי | 2005–2018, 2020– | 98 | 337 |
| 8 | אולכסנדר האיידש | 1992–2003 | 95 | 258 |
| 10 | מרקו דביץ' | 2004–2014 | 90 | 219 |
| סרגיי מיזין | 1992–2007 | 90 | 342 |
נשיאי הליגהעריכה
 |
ראו גם – מנהלת ליגת העל האוקראינית בכדורגל |
- ויטאלי דנילוב (27 במאי 2008 – 29 בפברואר 2016)[4]
- וולודימיר הנינסון (29 בפברואר 2016 – 6 באפריל 2018)[5]
- תומאס גרים (6 באפריל 2018 – 5 באפריל 2020[6])
- יבהן דיקיי (6 באפריל 2020 – מכהן)
גלריהעריכה
-
מסמלי הליגה
-
לוגו רשמי
-
סמליל הליגה בעונת 2016
-
סמליל הליגה בעונת 2022/2023
.png)
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל האוקראינית בכדורגל (באוקראינית, ברוסית ובאנגלית)
ליגת העל האוקראינית בכדורגל, ברשת החברתית פייסבוק
ליגת העל האוקראינית בכדורגל, ברשת החברתית אינסטגרם
ליגת העל האוקראינית בכדורגל, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שולייםעריכה
- ^ מטאליסט חרקוב סיימה במקום השלישי אך בעקבות פרשת הטיית משחק שהתגלתה מקומה השלישי בליגה נמחק והיא לא שיחקה באירופה בעונה העוקבת
- ^ "N12 - שחטאר זכתה באליפות הליגה האוקראינית". 26 באפריל 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ העונה הופסקה לאחר 18 מחזורים, עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה
- ^ Danilov re-elected as president of Ukrainian football premier league
- ^ Официально. Владимир Генинсон — новый президент УПЛ
- ^ Владимир Клепач, Томас ГРИММ: «УПЛ получит нового президента 6 апреля», СПОРТ.UA (ברוסית)