ליגת העל הרוסית בכדורגל

ליגת העל הרוסית בכדורגלרוסית: Российская футбольная премьер-лига) או בפשטות ליגת העל הרוסית (ברוסית: Российская Премьер-Лига) היא ליגת הכדורגל הבכירה ברוסיה, ליגת הספורט הפופולרית ביותר בה (עם ממוצע של 4 מיליון צופים לעונה) ואחת הטובות ביותר באירופה, נכון לשנת 2020, הליגה מדורגת במקום השביעי בדירוג אופ"א[1] והיא הליגה התשיעית ביוקרתה, עם שכר ממוצע של 753,223 יורו לשחקן[2] ועם שווי שוק של 887.7 מיליון יורו.

ליגת העל הרוסית בכדורגל
Sports current event.svg 2020/2021
ליגת העל הרוסית
כינוי ליגת העל הרוסית
תחום Football pictogram.svg כדורגל
ארגון הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל
מדינות רוסיהרוסיה  רוסיה
קונפדרציה אופ"א
קבוצות 16
תאריך הקמה 1991
שמות קודמים הדיוויזיה העליונה
אלופה נוכחית זניט סנקט פטרבורג (2019/2020)
מירב הזכיות ספרטק מוסקבה (10)
מפעל מקביל הגביע הרוסי בכדורגל
מפעל נמוך ליגת הכדורגל הלאומית
https://www.premierliga.ru
גביע האליפות, שהוענק בשנים 2001–2019.
משחק ליגה בין ספרטק מוסקבה לקרסנודאר. אוגוסט 2016

בעונת 2001 הליגה החלה להיות מנוהלת על ידי ישות עצמאית, "הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל", הקשורה חוזית עם התאחדות הכדורגל הרוסית. החל מעונת 2019/20 נקראת רשמית בשם "טינקוף - אליפות רוסיה בכדורגל" («Тинькофф-Чемпионат России по футболу») על שם נותן החסות בנק טינקוף.

בליגה ישנן 16 קבוצות כאשר בתום כל עונה שתי הקבוצות הפחות טובות בטבלה (מקומות 15,16) יורדות לליגת הכדורגל הלאומית ושתי הקבוצות שמסיימות לפניהן (מקומות 13,14) מתמודדות בטורניר הצלה מהדחה לליגה השנייה בחשיבותה, – "ליגת הכדורגל הלאומית", – מול הקבוצות שסיימו במקומות 3,4 בליגה השנייה. הפרמייר ליג הרוסי אורגן בשנת 2001 והחליף את "הדיוויזיה העליונה" שפעלה לפני כן והתקיימה בין השנים 1992 ו-2001. כשהשוני ביניהם הוא במידת הארגון והמבנה.

מאז עונת 2011/12 כל הקבוצות שזכו בחלק הראשון של האליפות, דהיינו ניצבו בראש הטבלה במחזור ה-15, זכו בהמשך גם באליפות המדינה לבסוף. יוצאת מן הכלל הייתה עונת 2013/14, אז זניט הייתה במקום הראשון במחזור 15, אך הפסידה את ההובלה שני מחזורים לסיום העונה ובמקומה זכתה צסק"א מוסקבה.

הקבוצה המצליחה ביותר היא ספרטק מוסקבה עם 10 אליפויות, אחריה זניט וצסק"א (עם 6 אליפויות כל אחת). עבור כל חמש אליפויות בהן זכתה קבוצה היא מוסיפה כוכב מעל לסמל שלה.

בשנת 2020 ליגת העל הרוסית הפכה לליגה הגדולה הראשונה בעולם שמשתמשת ב"מינוי" של YouTube כערוץ ההפצה העיקרי של זכויות השידור מחוץ לשוק הביתי. כל שמונת משחקי הליגה בכל מחזור זמינים לצופים מחוץ לרוסיה וחבר המדינות באמצעות ערוץ היוטיוב של הליגה. בשנים 2001–2019 הוענק לאלופה גביע זכוכית מעוטר, מאז 2020 מוענק גביע עשוי מפליז, מצופה ניקל וזהב, משקלו 6 קילוגרם וגובהו 65 סנטימטרים.

עם תפוסה ממוצעת של מעל 10,000 צופים למשחק, הליגה היא בעלת כמות הצופים הראשונה בגובהה מכל ליגת ספורט אחרת ברוסיה, אחרי ה-KHL והליגה המאוחדת של VTB. אלופה נוכחית — זניט סנקט פטרבורג (2020).

מבנה הליגהעריכה

בליגה משתתפות 16 קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה ובסך הכל 30 מחזורים.

הקבוצות שסיימו במקומות 15 ו-16 בטבלת הליגה מודחות ישירות לליגת המשנה. הקבוצות שסיימו במקומות 13 ו-14 משחקות בטורניר פלייאוף בן שני משחקים (בית וחוץ), אשר במסגרתו הקבוצות מתמודדות במשחקי מבחן נגד מקומות 3–4 בטבלת ליגת המשנה. מנצחת משחקי המבחן היא זו שהבקיעה את מירב השערים במגרשה הבייתי ובמגרש בחוץ. במקרה שבו כמות השערים שהובקעה היא שווה, המנצחת מוכרעת על פי שערי חוץ. אם נתון זה אף הוא שווה מתווספות שתי הארכות בנות 15 דקות שבסיומן נערך דו-קרב פנדלים.

הקבוצות שסיימו במקומות 1 ו-2 בטבלת ליגת המשנה ומנצחת טורניר משחקי המבחן מקבלות את הזכות להשתתף בעונה לאחר מכן בליגת העל הרוסית. הקבוצות שהפסידו במשחקי המבחן יורדות לליגת המשנה.

תאריך תחילת הליגה וסיומה משתנה. פגרת החורף מתחילה בתחילת דצמבר ומסתיימת בתחילת מרץ וחלקהּ השני של הליגה משוחק עד חודש מאי.

מיקומיםעריכה

הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום יקבע לפי הפרש השערים. במקרה של שיוון בהפרש יקבע המיקום לפי מספר הניצחונות ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי יקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. בתום העונה הקבוצה שממוקמת במקום הראשון מוכתרת כאלופה.

העפלה לטורנירים האירופייםעריכה

כיוון שהליגה הרוסית דורגה על פי שיטת הדירוג של אופ"א במקום השביעי בעונת 2019/20, החל מעונת 2020/21 אלופת רוסיה מתמודדת החל משלב הבתים של ליגת האלופות.

הזוכה בגביע רוסיה 2020/21 — אם מסיימת באליפות מתחת למקום השני — מתמודדת החל מסבב הפלייאוף של הליגה האירופית בעונת 2021/22. במקביל, אם הזוכה בגביע הרוסי זו קבוצה שסיימה במקום השלישי או הרביעי, המקום בסיבוב המוקדמות השני של ליגת הוועידה האירופית בעונת 2021/22 מועבר לקבוצה שתפסה את המקום החמישי באליפות.

במקרה שבו זוכת הגביע הרוסי בכדורגל 2020/2021, היא קבוצה שזכתה באליפות או סגנות הליגה, או אם נאסר על מחזיקת הגביע להשתתף בתחרויות אירופאיות, המקום בליגה האירופית מועבר לקבוצה שסיימה במקום השלישי באליפות. במקרה זה, המקום בסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת הוועידה האירופית מוענק לקבוצה המדורגת 4 באליפות והקבוצה המדורגת 5 תחל את השתתפותה בסיבוב המוקדמות השני בליגת הוועידה האירופית.

קבוצות לעונת 2020/2021עריכה


  ערך מורחב – עונת 2020/2021 בליגת העל הרוסית בכדורגל

הקבוצות הבאות תתחרנה בליגת העל במהלך עונת 2020/2021:

שם הקבוצה מאמן בפתיחת העונה בעלות, חסות תקציב
אופה רוסיה  ואדים יבסייב ממשלת בשקורטוסטן 15,000,000 יורו
אורל רוסיה  יורי מאטבייב ממשלת מחוז סברדלובסק, TMK Group, Renova Group 18,000,000 יורו
אחמט גרוזני רוסיה  אנדריי טללאייב ממשלת רפובליקת צ'צ'ניה, קרן אחמט קדירוב, SAT & Co ‏30,000,000 יורו
ארסנל טולה רוסיה  סרגיי פודפאליי ממשלת מחוז טולה, רוסטך, רוסנפט, NPO Splav ‏20,000,000 דולר
דינמו מוסקבה רוסיה  קיריל נוביקוב VTB 35,000,000 יורו
זניט רוסיה  סרגיי סמאק גזפרום, גזפרום בנק, גזפרום נפט, Metalloinvest ‏190,000,000 יורו
חימקי רוסיה  סרגיי יוראן ממשלת מחוז מוסקבה ‏5,000,000 דולר
טמבוב רוסיה  סרגיי פרבושין ממשלת מחוז טמבוב לא פורסם
לוקומוטיב מוסקבה סרביה  מרקו ניקוליץ' RZD 80,000,000 יורו
סוצ'י רוסיה  ולדימיר פדוטוב בוריס רוטנברג, SMP Racing ‏20,000,000 יורו
ספרטק מוסקבה גרמניה  דומניקו טדסקו לאוניד פדון, לוקאויל, IFD Kapital Group 120,000,000 יורו
צסק"א מוסקבה בלארוס  ויקטור גונצ'רנקו יבגני גינר, VEB.RF, רוס-סטי, אירופלוט, "מסוקי רוסיה", CROC, EKA ‏ 68,000,000 יורו
קרסנודאר רוסיה  סרגיי מאטבייב סרגיי גליצקי, Home Credit & Finance Bank, Constell Group 85,000,000 יורו
רובין קאזאן רוסיה  לאוניד סלוצקי TAIF-NK, ניז'נקמנסקנפטחים, קאזאנאורגסינתז 65,000,000 יורו
רוסטוב רוסיה  ולרי קרפין ממשלת מחוז רוסטוב, Southern capital, Pari-Match‏ 25,000,000 יורו
רוטור בלארוס  אלכסנדר חצקביץ' ממשלת מחוז וולגוגרד 34,000,000 דולר

אצטדיוניםעריכה

במשך שנים לא היה ברוסיה אצטדיון כדורגל חדיש ומודרני וזמן רב שאצטדיון לוקומוטיב מוסקבה שנחנך בשנת 2002 היה האצטדיון המודרני ביותר. לאחר תנופת הבנייה שהביא מונדיאל 2018 נבנו 11 אצטדיוני כדורגל חדשים והליגה הרוסית מתהדרת בתשעה אצטדיוני כדורגל מודרניים שנבנו לקראת גביע העולם בכדורגל ועוד שני אצטדיונים מודרניים שלא נבנו עבור המונדיאל.

עיר אצטדיון תכולה שנת פתיחה שיפוץ אחרון
אופה נפטיאניק 15,132 1967 20122015
יקטרינבורג המרכזי 25,400 1957 20142017
חימקי ארנה חימקי 18,636 2008
גרוזני אחמט ארנה 30,597 2011
טולה ארסנל 20,074 1959 2014
סנקט פטרבורג גזפרום ארנה 67,800 2017 2020
ניז'ני נובגורוד אצטדיון ניז'ני נובגורוד 44,899 2018
וולגוגרד וולגוגרד ארנה 45,568 2018
סוצ'י אצטדיון פישט 44,287 2013 2016
קרסנודאר קרסנודאר 34,089 2016
קאזאן קאזאן ארנה 45,379 2013
רוסטוב על הדון רוסטוב ארנה 43,472 2018
מוסקבה VTB ארנה 18,636 2018
RZD ארנה 27,320 2002 2007[3]
אוטקריטיה ארנה 45,360 2014
VEB ארנה 30,457 2016

אצטדיונים חלופייםעריכה

אצטדיון עיר פתיחה תכולה
מורדוביה ארנה סרנסק 2018 43,958
לוז'ניקי מוסקבה 1956 81,000
האצטדיון המרכזי קאזאן 1960 25,400

היסטוריהעריכה

תקופת האימפריה הרוסיתעריכה

החל משנת 1888 התקיימו מועדוני כדורגל שונים ברוסיה, אך אף על פי שנעשו מספר ניסיונות לא הצליחו ליצור ליגת כדורגל לאומית מסודרת עד לשנת 1936.

משחק הכדורגל הראשון בתולדות רוסיה נערך בשנת 1897 כמשחק בין קבוצת חובבים מקומית בשם "פטרבורג" לבין קבוצת חובבים אנגליים בשם "אוסטרוב", כשהאנגלים ניצחו בתוצאה 0–6. עד לתחילת המאה ה-20 התקיימה אליפות כדורגל ארצית ואליפות האימפריה הרוסית בכדורגל הייתה טורניר כדורגל לאומי שיצא לדרך לראשונה בשנת 1912 והיה האליפות הראשונה בתולדות רוסיה בכדורגל, אם כי שבניגוד למקבילותיה במדינות מערב אירופה, האליפות הונהגה בשיטת גביע וכל משתתפות האליפות לא היו קבוצות כדורגל עירוניות אלא איחוד של קבוצות כדורגל לנבחרות עירוניות שייצגו את הערים כדוגמת נבחרת סנקט פטרבורג, שזכתה באליפות הראשונה ונבחרת אודסה שזכתה באליפות השנייה והאחרונה בתולדות האימפריה הרוסית. האליפות נערכה במשך שתי עונות רצופות בלבד ודעכה בשל חוסר התעניינות.

תקופת ברית המועצותעריכה

בשנת 1936 הוקמה ליגת העל הסובייטית והיוותה לאליפות הכדורגל הארצית הראשונה ברוסיה בשיטת ליגה. הליגה התקיימה ברציפות (למעט בשנים 19411944, עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה) עד שנת 1991, כשפירוק ברית המועצות הביא להחלפת הליגה הסובייטית ב-16 ליגות שונות.

בשנים 19481991 התקיימה אליפות רוסיה הסובייטית בקרב קבוצות כדורגל, הקבוצה הרוסית שזוכה באליפות הייתה מעפילה לליגה הסובייטית הראשונה.

מאז 1992עריכה

הליגה הרוסית הבכירה - במתכונתה הנוכחית - הוקמה בשנת 1992 עם התפרקותה של ברית המועצות. מבין הקבוצות שהיו בליגה הסובייטית הבכירה בעונת 1991 נשארו שש קבוצות בפרמייר ליג הרוסי: ספרטק מוסקבה, צסק"א מוסקבה, לוקומוטיב מוסקבה, אלניה ולדיקווקז, טורפדו מוסקבה ודינמו מוסקבה. בהקמת הליגה הרוסית הבכירה צורפו עוד 14 קבוצות רוסיות מליגות סובייטיות נמוכות יותר. בתחילה כללה הליגה הרוסית הבכירה 20 קבוצות בעונת 1992, אך בגלל ריבוי המשחקים הוחלט לחלק את הליגה לשני חלקים נפרדים. בעונה שלאחר מכן, עונת 1993 כבר היו בליגה 18 קבוצות בלבד ובעונה שלאחר מכן רק 16 קבוצות, מספר הקבוצות כיום. נעשה ניסיון להעלאת מספר הקבוצות בליגה ל-18 בעונות 1996 ו-1997 אך לבסוף הוחלט להשאיר את מספר הקבוצות בליגה על 16 בלבד.

עם הקמת הליגה, שלטה ספרטק מוסקבה בתארים החשובים וזכתה ב-9 מתוך עשר האליפויות הראשונות כאשר רק אלניה ולדיקווקז הצליחה לשבור את רצף הניצחונות של ספרטק מוסקבה בזכייה באליפות 1995 ועד כה ספרטק-אלניה ולדיקווקז היא אלופת רוסיה היחידה שנשרה לליגת המשנה. ב-1996 נערכו משחקי השלמה על מנת להכריע מי האלופה בשל שוויון נקודות בסיום העונה, ספרטק מוסקבה התמודדה על המקום הראשון מול אלניה ולדיקווקז וניצחה לבסוף 2:1.

תחילת המאה ה-21עריכה

בשנת 2001 האחריות לניהול ליגת העל הועברה לארגון בשם "ליגת העל הרוסית בכדורגל", ארגון אשר קיבל זיכיון לניהול מפעל זה, כמו גם לניהול המסחרי והכלכלי של ליגת הכדורגל הבכירה, מידי ההתאחדות לכדורגל.

בתחילת שנות האלפיים ניכרה עלייה אצל הקבוצות לוקומוטיב מוסקבה וצסק"א מוסקבה שהתחלקו על האליפויות בין השנים 20022006 (ב-2002 נערכו שוב משחקי השלמה לליגה מאחר שצסק"א מוסקבה ולוקומוטיב מוסקבה חלקו את המקום הראשון. במשחק המכריע על המקום הראשון ניצחה לוקומוטיב 0:1 - מאמן צסק"א היה ואלרי גזאייב, שאימן גם את אלניה ולדיקווקז ב-1996). בעונת 2007 זניט סנקט פטרבורג היה המועדון השני שזכה באליפות ושאיננו ממוסקבה והיה המועדון הראשון בתולדות המדינה שזכה באליפות בסיוע מאמן זר, היה זה ההולנדי דיק אדבוקאט שאימן את הקבוצה. ב-2010 כשהקבוצה זכתה שוב באליפות הליגה, היא שוב עשתה זאת בסיוע מאמן זר - הפעם לוצ'יאנו ספאלטי האיטלקי. בשנים 20082009 זכתה באליפות רובין קאזאן, כשבשתי הפעמים היא זכתה באליפות בסיוע המאמן הטורקמני שלה גורבן ברדייב.

בשנים 2010–2018עריכה

בעונת 2010 לראשונה בתולדות הליגה נשרה קבוצה מהליגה הבכירה בעקבות קשיים כלכליים ולא בשל יכולותיה הספורטיביות, הייתה זו קבוצת מוסקבה, שפינתה את מקומה לאלניה ולדיקווקז שסיימה שלישית בליגת המשנה בעונת 2009. שנה לאחר מכן, ב-2011, המצב חזר על עצמו עם סאטורן שהודחה מהליגה בשל קשיים פיננסיים ופינתה את מקומה לקרסנודר, שסיימה חמישית בעונת 2010 כשהקבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי (וולגה ניז'ני נובגורוד, קאמאז נברז'ני צ'לני בהתאמה) סירבו להעפיל לליגה הבכירה.

בעונת 2011/2012 לראשונה בתולדות הליגה הרוסית, נערכו המשחקים בשיטה המקבילה לליגות האירופאיות. אם עד אז שוחקה הליגה ממארס ועד נובמבר, החל משנת 2011, נערכים המשחקים החל מאביב 2011 ועד אביב 2012, במטרה להתאים את הליגה לתקנים אירופאיים, מהלך שהוביל נשיא ההתאחדות הרוסית לכדורגל, סרגיי פורסנקו. הליגה נפתחה עם 14 קבוצות בלבד, במקום 16, זאת כיוון שסאטורן ואמקאר פרם לא מצאו ספונסר לפני פרסום לוח המשחקים לעונת 2011/12, שתי הקבוצות הללו נקלעו למשבר כספי עם תום עונת 2010 וסאטורן נשרה לליגת המשנה. בשל כך, הוחלט לצרף לליגת העל קבוצה מהליגה הרוסית הראשונה, קרסנודאר, שסיימה את עונת 2010 במקום החמישי (קבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי סירבו לעלות לליגת העל). הליגה משוחקת עם 44 מחזורים, עם שתי הפסקות פגרה באמצע. בסיומה של העונה הסדירה (שכוללת 30 מחזורים) מפוצלת הליגה לשתיים ונערכים משחקי הכרעה בשיטת פלייאוף, כשמנגד משחקות קבוצות תחתית הליגה במאבק על ההישארות בליגה, זאת מבלי להתחשב במיקומן בטבלת האליפות עד לסיום המחזור האחרון בעונה הסדירה.

שלוש קבוצות רוסיות בליגה הבכירה מעולם לא הודחו מהליגה הבכירה, וכולן ממוסקבה: לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק מוסקבה וצסק"א מוסקבה. לעומת זאת, הקבוצות שהודחו הכי הרבה הן קובאן קרסנודר (5 פעמים) ושיניק ירוסלבל (4 פעמים) כאשר קובאן מעולם לא שיחקה בליגה הבכירה יותר מפעמיים רצופות.

בעונת 2016/17, 3 קבוצות בלבד ייצגו את העיר מוסקבה (ספרטק, לוקומוטיב וצסק"א): המספר הנמוך ביותר של קבוצות מוסקבאיות בתולדות הליגה.

רפורמה ומיתוג מחדשעריכה

לקראת עונת 2018/2019 הוחלט לערוך מיתוג מחדש, שבמסגרתו תוכנן להציג לוגו חדש ושם חדש: הפרמייר-ליג הרוסי (ברוסית: Российская Премьер-Лига.[4][5][6][7][8][9][10][11] כחלק מהרפורמה בליגה אליפות רוסיה בכדורגל לנוער צפויה לעבור שינוי ולצדה הוקמה ליגת הכדורגל לנוער, המהווה לטורניר העל של שחקני האקדמיה של הקבוצות.[12][13]

הלוגו החדש של הליגה הוצג ביולי 2018 יחד עם חתימת חוזה זכויות שידור עם ערוץ Match TV.[14][15] במסגרת דיונים על הרפורמה הוצע להשית תקנים חדשים עבור קבוצות ליגת העל, במסגרתן תקבע תקרת מינימום לתקציב ומספר מושבים מינימלי אפשרי עבור מגרשי ליגת העל.[16]

ביוני 2019 הוחלט כי החל מעונת 2019/2020 מנהלת הליגה מעניקה 10 פרסים אישיים: מצטיין המשחק, מצטיין החודש, מאמן החודש, שער החודש, כדורגלן העונה, מאמן העונה, שער העונה, מלך השערים של העונה, שוער העונה, הכדורגלן הצעיר של העונה. בדצמבר 2019 נשיא הליגה הודיע שנבחנות אפשרויות להוספת שלב פלייאוף לליגה והוספת כמות המשחקים בליגה. בנוסף, הליגה תנהל משא ומתן מול הרשויות המקומיות ומנהלי הקבוצות לשדרג את כלל האצטדיונים ולדאוג להוספת גג לאצטדיונים.[17]

במרץ 2020, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה, הליגה הופסקה לראשונה בתולדותיה, במחזור 22 (8 מחזורים לסיום העונה) וחודשה בהמשך ביוני 2020. עם זאת, הדבר גרם לכך שעונת 2020/2021 החלה באיחור של חודש וחצי מהמתוכנן. במאי 2020 בישיבת התאחדות הכדורגל הרוסית הועלתה הצעה לשינוי שם הליגה, כמו גם לשינוי שם ליגת המשנה והליגה השנייה, כמהלך שנועד למשוך קהל לליגות הכדורגל, בין ההצעות הנידונות הן הליגה הבכירה, הליגה הלאומית או ליגת רוסיה.[18][19]

שחקנים זריםעריכה

כדורגלנים זרים רבים משחקים בליגה הרוסית ומקבלים משכורות גבוהות מאוד, ביחס לנהוג בליגות ספורט אחרות ברוסיה. זרים רבים מאיטליה, ספרד, סרביה, ברזיל, קולומביה, ארגנטינה ומדינות אחרות הוחתמו בליגה הן כמאמנים והן כשחקנים, על אף שישנה מגבלה על מספר הזרים שמותר לשתף במשחק, שעומדת כיום על ארבעה שחקנים.

במהלך השנים נקבעו תקנות שונות המגבילות את מספרם של השחקנים הזרים היכולים לשחק בכל קבוצה. כאשר הוקמה אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל הוגבלה כמות הזרים לשלושה שחקנים בלבד ולאחר הקמת ליגת העל הסובייטית בכדורגל לא שיחקו שחקנים זרים בברית המועצות עד 1989 כשהותר לקבוצות לשתף שני שחקנים זרים בהרכב וכך השחקן הזר הראשון בליגת העל הסובייטית היה טניו מינצ'ב הבולגרי שהגיע מסטארה זגורה לקויבישב. לאחר התפרקות ברית המועצות שחקנים רבים מאוקראינה ובלארוס שיחקו בליגה הרוסית ומאז אחוז הזרים בליגה צמח. אם בשנת 1994 שיחקו בסך הכל 36 זרים, הרי שב-1995 הגיע מספרם ל-49, ב-1996 כבר ל-83 וב-1997 כבר שיחקו בליגה 112 שחקנים זרים.

בשנת 1999 התאחדות הכדורגל הרוסית החליטה להגביל את מספר השחקנים הזרים בליגה הראשונה ובליגה השנייה, עד ל-4 שחקנים בליגה הראשונה ו-3 שחקנים בליגה השנייה. אך מגבלות אלה לא היו תקפות על ליגת העל הרוסית בכדורגל. המגבלה הראשונה על מספר השחקנים הזרים בליגת העל הוטלה רק בשנת 2005 כשהוחלט על מגבלה של 5 שחקנים על המגרש, זאת לאחר שבמחזור 21 באותה עונה דינמו מוסקבה בהדרכת איבו וורטמן העלתה להרכב מול מוסקבה סגל ללא אף שחקן רוסי. באותה שנה הוחלט ששחקנים ששיחקו יותר מעשרה משחקים במדי הנבחרת אינם נחשבים לזרים ורק עונה לאחר מכן הוטלה המגבלה גם על שחקני הנבחרת.

בשנת 2006 הוחלט שקבוצות מוגבלות לשבעה זרים בהרכב ולא יותר מארבעה על המגרש. מעונת 2009 המספר הורד ל-6 שחקנים, אך ב-2012 הוחזרה המגבלה למגבלה הקודמת. ביולי 2015 הוחלט להגביל לשישה שחקנים על המגרש וב-2019 הוחלט כי החל מעונת 2020/2021 הקבוצות לא מורשות לשתף יותר משמונה שחקנים זרים.

היתר שחקנים על המגרשעריכה

עונה בקבוצה על המגרש הערות
1992–2005 0 0 לא הוטלה כל מגבלה
2005–2006 5 5
2006–2009 7 4
2009–2012 6 3
2012–2020 7 4
2020– 8 8

זכויות שידורעריכה

טלוויזיהעריכה

 
צלם ערוץ הספורט NTV Plus.

השותף העיקרי של הליגה בשידורי המשחקים הוא ערוץ הספורט Match TV, שנחשב לשותף עיקרי של הליגה (ונמצא בבעלות גזפרום מדיה) ומשדר את המשחק המרכזי בכל מחזור ואת מרבית המשחקים בליגה. ביולי 2018 נחתם חוזה שידור חדש בין הליגה לערוץ לתקופה של ארבע שנים, כאשר מרבית המשחקים משודרים בערוץ Match Premier.[20][21] מרבית חברות הלווין המספקות שירותי תוכן בטלוויזיה מאפשרות שידורי משחקי הליגה במחירים סמליים ובאיכות HD.

לעיתים משודרים המשחקים גם בחברת Liga-TV שמשדרת משחקים בודדים (בעבר שודרו המשחקים בערוץ הטלוויזיה "Nash Football" שהוקם על בסיס ערוץ NTV+ שפורק). לעיתים, בוחרות גם רשתות הטלוויזיה הממלכתיות רוסיה-1 וערוץ 1 וערוץ NTV לשדר כמה ממשחקי הליגה.

את שידורי משחקי הליגה מחוץ לרוסיה העבירה חברת השידור IMG Media עד 2020, כשההסכם בינה לבין מינהלת הליגה עמד על 15 מיליון דולר.

אינטרנטעריכה

בעבר אתר האינטרנט nf.tv היה חתום על הסכם זכויות שידור באינטרנט מול המינהלת ואפשר צפייה בתשלום בשידורים חיים של משחקי הליגה. כיום אלה משודרים באמצעות פורטל Matchtv.ru. בעונת 2018/2019 ובחלקה הראשון של עונת 2019/2020 הליגה שידרה משחקים נבחרים בשידור חי חינם באמצעות חשבון היוטיוב הרשמי, החל ממרץ 2020 השידורים מתאפשרים באמצעות מנוי בתשלום.[22]

בשנת 2020 נמכרו זכויות השידור של הליגה בברזיל לרשת הטלוויזיה Band ובארצות הברית לשירות הסטרימינג fuboTV, עד סוף עונת 2021/22. שידורי הליגה נמכרו גם למדינות כמו ספרד (בה השידור מבוצע על ידי LaLigaSportsTV), קפריסין ומדינות הבלקן (באמצעות Telestare) ומדינות חבר המדינות, גאורגיה ואוקראינה (Q SPORT), כמו גם הונג קונג (באמצעות I-Cable).

חסויותעריכה

ממוצע צופיםעריכה

מאז 2002:[25]

עונה סה"כ צופים מחזורים מספר צופים ממוצע שיא צופים למשחק קבוצה פופולרית מספר קבוצות סימוכין והערות
2002 2,632,100 30 10,967 ספרטק ולדיקווקז ‏16
2003 2,680,132 30 11,167 קריליה סובייטוב סמרה
2004 2,762,650 30 11,511
2005 2,881,674 30 12,007 ספרטק (מ)
2006 2,830,268 30 11,793 זניט
2007 3,147,567 30 13,115 ספרטק (מ)
2008 3,009,451 30 12,914 20,811 זניט [26]
2009 2,872,733 30 11,970 23,520 ספרטק (מ)
2010 2,901,851 30 12,091 21,357
2011/2012 4,542,505 44 12,905 20,877 קובאן
2012/2013 3,126,393 30 13,027 20,934
2013/2014 2,759,684 30 11,499 זניט
2014/2015 2,436,299 30 10,151 ספרטק (מ)
2015/2016 2,561,932 30 11,675 25,178 ספרטק
2016/2017 2,739,516 30 11,415 32,670
2017/2018[27] 2,679,234 30 13,069 53,359 זניט
2018/2019 4,036,196 30 16,817 61,494
2019/2020 3,219,952 30 13,416 58,639 [28]
2020/2021 ‏401,767 30 7,049 28,602 [29]

אלופות הליגהעריכה

אליפויות לפי קבוצות
ספרטק מוסקבה (כדורגל)|ספרטק: 10 (35.7%)זניט סנקט פטרבורג|זניט: 6 (21.4%)צסק"א מוסקבה (כדורגל)|צסק"א: 6 (21.4%)לוקומוטיב מוסקבה (כדורגל)|לוקומוטיב: 3 (10.7%)רובין קאזאן|רובין: 2 (7.1%)אלניה ולדיקווקז|אלניה: 1 (3.6%) 

אליפויות לפי שניםעריכה

עונה אלופה
1992 ספרטק מוסקבה
1993
1994
1995 אלניה ולדיקווקז
1996 ספרטק
1997
1998
1999
2000
2001
עונה אלופה
2002 לוקומוטיב מוסקבה
2003 צסק"א מוסקבה
2004 לוקומוטיב
2005 צסק"א
2006
2007 זניט סנקט פטרבורג
2008 רובין קאזאן
2009
2010 זניט
2011/2012
עונה אלופה
2012/2013 צסק"א
2013/2014
2014/2015 זניט
2015/2016 צסק"א
2016/2017 ספרטק
2017/2018 לוקומוטיב
2018/2019 זניט
2019/2020
2020/2021

אליפויות וסגנויות לפי קבוצהעריכה

קבוצה אליפויות עונות זכייה סגנויות עונות סגנות
ספרטק מוסקבה 10 1992, 1993, 1994, 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2016/2017 5 2005, 2006, 2007, 2009, 2011/2012,
צסק"א מוסקבה 6 2003, 2005, 2006, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016 8 1998, 2002, 2004, 2008, 2010, 2014/2015, 2016/2017, 2017/2018
זניט סנקט פטרבורג 6 2007, 2010, 2011/2012, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020 3 2003, 2012/2013, 2013/2014
לוקומוטיב מוסקבה 3 2002, 2004, 2017/2018 6 1995, 1999, 2000, 2001, 2018/2019, 2019/2020
רובין קאזאן 2 2008, 2009 0
אלניה ולדיקווקז 1 1995 2 1992, 1996
רוטור וולגוגרד 0 2 1993, 1997
רוסטוב 0 1 2016
דינמו מוסקבה 0 1 1994

אליפויות לפי עריםעריכה

עיר אליפויות מועדונים
מוסקבה
‏19
ספרטק (10), צסק"א (6), לוקומוטיב (3)
סנקט פטרבורג
‏6
זניט (6)
קאזאן
‏2
רובין קאזאן (2)
ולדיקווקז
‏1
אלניה ולדיקווקז (1)

אליפויות לפי מאמניםעריכה

להלן טבלת המאמנים שזכו בתואר האליפות:

דירוג שם המאמן אליפויות
1 אולג רומנצב 8
2 ואלרי גזאייב 4
3 לאוניד סלוצקי 3
יורי סיומין 3
4 סרגיי סמאק 2
לוצ'אנו ספאלטי
גורבן ברדייב
5 מאסימו קאררה 1
גאורגי יארצב
אנדרה וילאש בואש
דיק אדבוקאט

נשיאי הליגהעריכה

שם תקופת כהונה הערות
ויטאלי מוטקו 27 באוגוסט 200124 בנובמבר 2003 כיהן במקביל כנשיא קבוצת זניט סנקט פטרבורג
ואלרי פילאטוב 24 בנובמבר – 26 בדצמבר 2003 ממלא מקום
יבגני גינר 26 בדצמבר 2003 – 21 בדצמבר 2004 כיהן גם כנשיא קבוצת צסק"א מוסקבה
יורי זווארזין 21 בדצמבר 2004 – 24 בינואר 2006 ממלא מקום
י. גינר 24 בינואר – 26 בדצמבר 2006 קדנציה שנייה
מיכאיל וורונצוב 26 בדצמבר 2006 – 14 בנובמבר 2007 ממלא מקום
סרגיי פריאדקין 14 בנובמבר 2007 –

שיאנים ומלכי השעריםעריכה

בתום כל עונה, מחולקים פרסי "כדורגלן השנה ברוסיה" לשחקן המצטיין של הליגה לאותה עונה, כאשר דניאל קראבליו הברזילאי מצסק"א מוסקבה היה השחקן הזר הראשון בתולדות רוסיה שקיבל את תואר כדורגלן השנה ברוסיה.

עד 2018 הוענקו שני פרסים, פרס אחד מטעם מגזין פוטבול והשני מטעם השבועון ספורט אקספרס. מאז 2018 מוענק רק הפרס מטעם ספורט אקספרס.

נוסף לפרס זה מוענקים גם פרסים אישיים מטעם מנהלת הליגה: הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל.

שיאני ההופעות של ליגת העל הרוסית בכל הזמניםעריכה

נכון ל-19 בספטמבר 2020:[30]

# שחקן שנות פעילות הופעות
1 רוסיה  סרגיי איגנשביץ' 1999—2018 ‏489
2 רוסיה  איגור אקינפייב 2003– 463
3 רוסיה  סרגיי סמאק 1992—2004, 2006—2013 ‏456
4 רוסיה  דמיטרי לוסקוב 1992—1993, 1995—2013, 2016—2018 ‏453
5 רוסיה  איגור סמשוב 1996–2014 ‏433
6 רוסיה  וסילי ברזוצקי 1996–2014 ‏ 402
7 רוסיה  רוסלאן אג'ינג'אל 1996–2014 ‏397
8 רוסיה  איגור לבדנקו 2002–2018 ‏392
9 רוסיה  ולרי יסיפוב 1992–2007 390
10 רוסיה  אלכסנדר סמדוב 2002—2019 ‏386
11 רוסיה  איגור דניסוב 2002–2019 ‏384
12 רוסיה  דמיטרי קומבארוב 2002—2020 ‏380
13 רוסיה  דמיטרי קיריצ'נקו 1998–2013 ‏377
14 ליטא  דיווידס שמבראס 1998–2013 ‏369
15 רוסיה  קונסטנטין זיריאנוב 2000–2014 363
16 רוסיה  אלכסנדר אניוקוב 2000—2020 ‏360
17 רוסיה  אלכסיי ברזוצקי 2001—2018 ‏355
18 רוסיה  יבגני אלדונין 2000—2014 ‏350
19 רוסיה  אולג קוזמין 2002—2018 ‏349
20 רוסיה  אנדריי טיכונוב 1992–2004, 2007–2008, 2012 ‏346
21 רוסיה  ארטיום דזיובה 2006– 342
22 רוסיה  אלכסנדר קרז'אקוב 2001–2006, 2008–2015, 2017 ‏340
23 רוסיה  סרגיי ריז'יקוב 2004– 339
24 רוסיה  יגור טיטוב 1995–2003, 2005–2008 ‏336
25 רוסיה  ויאצ'סלב מלאפייב 1999–2015 ‏328
26 רוסיה  יורי ז'ירקוב 2004–2009, 2012–2021 323
27 מולדובה  אלכסנדר גצקאן 2006–2007, 2009–2020 ‏323
28 רוסיה  אנטון בוביור 2000–2016 ‏321
29 רוסיה  יורי דרוזדוב 1992–2004, 2007–2008 ‏321
30 רוסיה  איגור צ'וגאינוב 1992–2002 ‏318
31 רוסיה  אולג איוואנוב 2004, 2007– ‏317
32 ארמניה  רומן ברזובסקי 1996–2005, 2007–2009, 2011–2015 ‏313
33 רוסיה  אנדריי קריאקה 2000–2005, 2007–2014 ‏313
34 רוסיה  דניס גלושקוב 2008–2020 ‏313
35 רוסיה  אלכסנדר פילימונוב 1992, 1994–2004, 2015 ‏312
36 רוסיה  רומן פאבליוצ'נקו 2000–2008, 2011–2017 ‏309
37 רוסיה  מיכאיל אוסינוב 1996, 1998–2007, 2009 ‏307
38 רוסיה  יורי קובטון 1992–2004 ‏304
39 רוסיה  אלכסיי איגונין 1996–2012 ‏302
40 רוסיה  ולדימיר גבולוב 2001–2003, 2006–2018 ‏300
41 רוסיה  ולדימיר ביסטרוב 2002–2018 ‏300
כתב מודגש עם רקע ירוק מתייחס לשחקן שעדיין פעיל.

מלכי השערים של ליגת העל הרוסית בכל הזמניםעריכה

  ערך מורחב – מלך השערים של ליגת העל הרוסית בכדורגל

נכון ל-19 בספטמבר 2020:[31][32]

# שחקן שנות פעילות שערים
1 אולג ורטניקוב 1992–1999
2001–2002
143
2 אלכסנדר קרז'אקוב 2001–2006
2008–2015
139
3 דמיטרי קיריצ'נקו 1998–2013 129
4 ארטיום דזיובה 2007– ‏121
5 דמיטרי לוסקוב 1992—1993
1995—2013
2016—2017
120
6 רומן פבליוצ'נקו 2000–2008
2012 - 2017
‏104
7 סרגיי סמאק 1992–2004
2006–2013
102
8 אנדריי טיחונוב 1992—2004
2007—2008
2011
98
9 איגור סמשוב 1996–2014 98
10 ייגור טיטוב 1995—2003
2005—2008
88
11 ולרי יסיפוב 1992–2007 88
כתב ירוק ומודגש מתייחס לשחקן שעדיין פעיל.

כל קבוצות הליגה מאז 2001עריכה

מאז 2001, ארבע קבוצות מתוך 16 שמשתתפות בליגת העל הרוסית לא ירדו ליגה: זניט סנקט פטרבורג, לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק מוסקבה וצסק"א מוסקבה.

שנות אליפות
שנות השתתפות
שנים שלא השתתפה בליגה
קבוצה עיר 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 11/12
אמקאר פרם 11 12 13 8 4 13 14 10
אנז'י מחצ'קלה 15 11 5
אחמט גרוזני 16 10 12 12 11
וולגה ניז'ני נובגורוד 14
דינמו מוסקבה 8 6 13 8 14 6 3 8 7 4
זניט סנקט פטרבורג 10 2 4 6 4 1 5 3 1 1
קרסנודאר קרסנודאר 9
קריליה סובייטוב סמרה 5 9 3 14 10 13 6 10 13 12
קובאן קרסנודאר 15 15 15 8
לוקומוטיב מוסקבה 1 4 1 3 3 7 7 4 5 7
לוץ' ולדיווסטוק 7 14 16
מוסקבה מוסקבה 14 14 9 5 6 4 9 6
רוסטוב רוסטוב על הדון 11 11 12 13 12 16 14 9 13
רוטור וולגוגרד 9 12 16
רובין קאזאן 3 10 4 5 10 1 1 3 6
סאטורן ראמנסקויה 6 7 7 11 11 5 11 7 10
סיביר נובוסיבירסק 16
סוקול סראטוב 16
אלניה ולדיקווקז 12 13 14 15 15
ספרטק מוסקבה 3 10 8 2 2 2 8 2 4 2
ספרטק נלצ'יק 9 12 12 11 6 16
טום טומסק 10 8 11 13 9 8 15
טורפדו מוסקבה 4 8 5 7 15
אוראלאן אליסטה 13 15
חימקי חימקי 9 14 16
צסק"א מוסקבה 2 1 2 1 1 3 2 5 2 3
צ'רנומורץ נובורוסיסק 16
שיניק ירוסלבל 7 5 6 9 16 15
קבוצה עיר 12/13 13/14 14/15 15/16 16/17 17/18 18/19 19/20 20/21 21/22
אמקאר פרם 11 10 11 11 10 13
אנז'י מחצ'קלה 3 16 13 12 14 15
ארסנל טולה 16 14 7 6 ‏8
אחמט גרוזני ‏12 ‏9 ‏7 ‏5 ‏9 ‏8 ‏8 ‏13
וולגה ניז'ני נובגורוד 12 15
דינמו מוסקבה 7 4 4 15 8 12 ‏6
יניסיי קרסנויארסק 16
זניט סנקט פטרבורג ‏2 ‏2 ‏1 ‏3 ‏3 ‏5 ‏1 ‏1
קרסנודאר קרסנודאר 10 5 3 4 4 4 3 3
קריליה סובייטוב סמרה 14 14 9 15 13 15
קובאן קרסנודאר 5 8 10 14
לוקומוטיב מוסקבה 9 3 7 6 8 1 2 2
מורדוביה סרנסק 15 8 16
אורנבורג אורנבורג ‏13 ‏7 ‏16
רוסטוב רוסטוב על הדון 13 7 14 2 6 11 9 ‏5
רוטור וולגוגרד
רובין קאזאן ‏6 ‏9 ‏5 ‏10 ‏9 ‏10 ‏11 ‏10
סק"א חברובסק ‏16
סוצ'י סוצ'י ‏12
אלניה ולדיקווקז ‏16
ספרטק מוסקבה ‏4 ‏6 ‏6 ‏5 ‏1 ‏3 ‏5 ‏7
טום טומסק ‏13 ‏16
טמבוב טמבוב ‏14
טורפדו מוסקבה ‏15
טוסנו טוסנו ‏15
אורל יקטרינבורג 11 13 8 11 12 10 11
אופה אופה 12 12 7 6 14 9
צסק"א מוסקבה 1 1 2 1 2 2 4 4
חימקי חימקי

סמליםעריכה

משחקי דרבי משמעותייםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דירוג אופ"א
  2. ^ נחשף: דו"ח המשכורות השנתי בספורט העולמי, ראו בגוף הכתבה
  3. ^ שיפוצים צפויים להתחיל בשנת 2021.
  4. ^ Лицом не вышли: российский футбол начинает ребрендинг
  5. ^ Футбол и сомбреро, они, если честно... Новые логотипы РФПЛ как прививка от скуки
  6. ^ סמל ליגת העל הרוסית באתר אולפני ארטיום לבדב
  7. ^ Новый логотип премьер лиги — просто Бомба!
  8. ^ Медвежья услуга. С чем ассоциируется наш футбол
  9. ^ Представлен рабочий вариант нового логотипа РФПЛ
  10. ^ Cоздание логотипа Российской Премьер-Лиги
  11. ^ После чемпионата мира пиво снова утечет со стадионов. Прядкин – о будущем РФПЛ
  12. ^ В РФПЛ будет введена реформа молодежного первенства, необходимы лиги U20 и U21
  13. ^ «Оренбург», «Крылья Советов» и «Енисей» приняты в РФПЛ
  14. ^ Все детали нового контракта РПЛ и «Матч ТВ»
  15. ^ РПЛ представила новый логотоп
  16. ^ Реформы Леонида Федуна: реальность или маниловщина?
  17. ^ Глава РПЛ: 30 туров — это мало, будет реформа!
  18. ^ РФС: Российская Премьер-лига может сменить название уже в 2021 году, קומסומולסקאיה פרבדה (ברוסית)
  19. ^ Тинькофф РПЛ могут переименовать в Высшую лигу или в Лигу России
  20. ^ «Матч ТВ» и РПЛ заключили новый контракт на показ матчей чемпионата России
  21. ^ Телеканал «Матч ТВ» и РФПЛ заключили четырехлетний контракт на показ матчей
  22. ^ RPL announce live matches to be broadcast free on YouTube
  23. ^ מטעמי חסות, שמה הרשמי של הליגה היה Росгосстрх Чемпионат России по футболу (רוסגוסטראך-אליפות רוסיה בכדורגל).
  24. ^ מטעמי חסות, שמה הרשמי של הליגה היה Тинькофф Российская Премьер-Лига ("טינקוף ליגת העל הרוסית").
  25. ^ נתונים באתר ליגת העל הרוסית בכדורגל
  26. ^ ПОСЕЩАЕМОСТЬ КХЛ И РФПЛ (СЕЗОНЫ 2008 – 2015)
  27. ^ סטטיסטיקה באתר footboom.com
  28. ^ מספר צופים באתר sport.ua
  29. ^ בעקבות מגבלות על הכנסת צופים המספר הממוצע נמוך משמעותית מבדרך כלל (ראו פירוט כאן).
  30. ^ Чемпионаты России по футболу. Все футболисты
  31. ^ נתונים מתוך פורטל Sportbox.ru
  32. ^ נתונים רשמיים מתוך Sport-Express.ru