לידת חירום

שלבי לידה רגילים

לידת חירום (באנגלית: Emergency childbirth) היא לידתו של תינוק במקומות או במצבים שונים מהמתוכנן. ברוב המקרים מיקום הלידה מתוכנן מראש ויכול להיות בבית, בבית חולים, במתקן רפואי או במרכז לידה. במצבים אחרים, הלידה מתרחשת בדרך למתקנים אלה. לעיתים קרובות, אין צוות רפואי מיומן נוכחים, במקרים אחרים עשויים להיות שוטרים או אחרים שמגיעים ראשונים. ישנם אמצעי חירום ללידה, אשר מסייעים ליולדת, כאשר לידה מתקדמת מהר מהצפוי .[1]

רקעעריכה

מדי שנה מתים יותר מ -250,000 נשים ברחבי העולם מסיבוכים עקב לידה או הריון, עם דימום ויתר לחץ דם כגורמים המובילים.[2] רבים ממקרי המוות האלה ניתנים למניעה על ידי טיפול חירום, הכוללים אנטיביוטיקה, תרופות המעודדות התכווצות של הרחם, תרופות נגד התקפים, עירוי דם, שימוש במיכשור (ואקום או מלקחיים) להוצאת התינוק או ניתוח קיסרי .[2]

בשנת 2012, 1.36% מהלידות התרחשו מחוץ לבית החולים, ומספר זה גדל במהלך 30 השנים האחרונות.[3] עליה זו כוללת יותר לידות בית ולידות במרכזי הלידה, עם 66% המתרחשים בבית ו -29% במרכזי לידה.[3] במחקר על לידות ביתיות בארצות הברית ובקנדה, כ -12% מניסיונות הלידה בבית הסתיימו בהעברת הלידה באופן דחוף לבית החולים כדי לקבל טיפול יותר מקצועי. הסיבות להעברה כוללות אי התקדמות צירי הלידה, תשישות אימהית או צורך בתרופות כאב נוספות, או סיבוכים אימהיים/עובריים.[4]

הכנהעריכה

נשים בהריון בדרך כלל פונות לקבלת טיפול רפואי במהלכו, ולקראת הלידה מכינות "תוכנית לידה" עם צוות הבריאות. רצוי לקבל הדרכה גם לגבי לידת חירום, ולגבש תוכנית פעולה במקרה כזה.[5]

הכנה מוקדמתעריכה

בקורסי הכנה ללידה עוברים גם על המלצות ללידה במצב חירום. הורים מאומנים להכיר את הסימנים של צירים מוקדמים או אינדיקציות אחרות שעשויות לדרוש סיוע (כמו מיעוט תנועות עובר). מטפלים והורים יכולים לקחת שיעורי עזרה ראשונה לתינוקות. יש אנשים שממליצים על קיומו של ציוד חירום בבית כגון: מגבות נקיות, סדינים, מספריים נקיים, כפפות סטריליות, רפידות סניטריות וחיתולים.[6][7]

הכנה מאוחרתעריכה

עזרה נוספת ניתן למצוא על ידי התקשרות למגן דוד אדום או מספר ישים כדי לקבל שירותי חירום רפואיים או הצוות הרפואי הסמוך.[8]

במהלך השלב הראשון של הצירים (התרחבות ומחיקה) ניתן להשתמש ברכב כדי להביא את האם למרכז רפואי. בשלב השני של הלידה (דחף ולידה), יש לעצור את הנסיעה, אלא אם ההגעה למתקן הרפואי הוא עניין של דקות בודדות. הנוכחים ברכב יכולים לעזור לאם במהלך הלידה. חשוב שלאם ולתינוק יהיה חם במהלך התהליך.[9]

אם אין אפשרות להגיע למתקן רפואי, יש צורך בבניין בטוח עם קירות וגג שיספק הגנה מפני הסביבה. אזור חם ויבש, עדיף עם מיטה.[10]

האספקה נאספת הן לאם והן לתינוק. מצרכים אפשריים עשויים לכלול שמיכות, כריות, מגבות, מים נקיים חמים, בקבוקי מים חמים, סבון, מגבות נקיות, בגדי תינוקות, סדינים, כפפות סטריליות, רפידות סניטריות, חיתולים, תגי זיהוי לאם ולתינוק, והוראות לעזרה ראשונה.[6][7][10]ניתן להכין מיטה לתינוק עם סל או קופסה עם שמיכה או סדינים.[11] פריטים נדרשים כדי להדק או לקשור את חבל הטבור בשני קצותיו. ניתן להשתמש לקשירה גם בשרוך או ברצועות בד הנקרעות מסדין.[10] פריטים אלה ניתן לעקר ולחטא על ידי הרתחתם (20 דקות) או לטבול אותם באלכוהול (עד 3 שעות) .[10] יש צורך במספריים או סכין כדי לחתוך את חבל הטבור וניתן לחטא לפי אותו נוהל.[10]

הערכת מצבעריכה

על מנת להעריך את מצבה של היולדת צריך לקבל את ההיסטוריה שלה: כמה לידות קודמות יש ליולדת (אם זו לא הלידה הראשונה שלה, הצירים של היולדת יכולים להיות קצרים), כמה שבועות היא כבר בהריון או מה התאריך המשוער ללידה, חששות מיוחדות הקשורים להריון למשל, ליולדת יש תאומים, נאמר לה שיש סיבוך, או אפילו אם היא קיבלה טיפול טרום לידתי קבוע. יש לשאול על כל היסטוריה רפואית רלוונטית אחרת, אלרגיות, תרופות, סימנים אחרונים של זיהומים (חום).[4]

סימנים וסימפטומיםעריכה

  • יש זרם של נוזל? זה מצביע על ירידת מים, וכי הצירים יתחילו בקרוב בהנחה כי היולדת היא בסוף ההריון .[4][11]
  • יש דימום בנרתיק? זה יכול לנבוע מיציאתו של הפקק הרירי, במידה ומדובר בכמות דם קטנה. אם כמות גדולה של דימום התרחשה זה יכול להצביע על סיכוני חיים פוטנציאליים.[4]
  • כמה תכופים הם הצירים שלה? אחת ההמלצות הנפוצות היא שהיולדת מתחילה את שלב הלידה הפעילה, אם הצירים הם 5 דקות זה מזה במשך שעה אחת (אם לא התרחשה ירידת המים).[4][11]
  • האם היא מרגישה דחף לדחוף עם הצירים שלה? זה מסמן אינדיקציה שהלידה תתרחש בקרוב.[8]

בדיקה פיזיתעריכה

אם הזמן מתיר ואם המלווה של היולדת הוכשר לכך: יש לקבל סימנים חיוניים הכוללים דופק אימהי, קצב נשימה, לחץ דם, טמפרטורה וריווי חמצן בדם.[4]

היולדת צריכה להיות עטופה עם שמיכות זמינות לשמירה על הפרטיות.

יש לבדוק את הבטן של החולה ולהרגיש את נוכחות ההתכווצויות,[4] ויש לציין את האינטנסיביות, התדירות והאורך של הצירים.[11]

עם אישורה של המטופלת ופרטיותה, יש לבצע בדיקה של אזור האגן; באופן כללי, אחד מהם:

  • לבדוק אם יש חלק של התינוק. ראשו של התינוק ירגיש קשה לעומת הישבן של התינוק שירגיש רך.[8]
  • אם ראשו של התינוק מוצג מתוך הנרתיק, אז הלידה תתרחש בקרוב והמילדת צריכה להתחיל להוליד את התינוק.[8]
  • רופאים מאומנים יערכו בדיקה צווארית ידנית כדי לקבוע את התרחבות צוואר הרחם של היולדת.

לאחר הבדיקה הגופנית, ואם התינוק לא התחיל לצאת, יש להניח את המטופלת על צדה השמאלי בתנוחת הדקביטוס.[4]

לידת תינוק בסוף הריון, במצב נורמליעריכה

שלב ראשון של לידה: התרחבות ומחיקת צוואר הרחם (לפני שיצא התינוק).עריכה

שלב זה של הלידה עשוי להימשך בין 2 ל -18 שעות.[12] זה המועד בו יולדות צריכות לפנות לקבלת סיוע.

  1. יש לבצע הערכת מצב (על פי הכתוב לעיל) מספר פעמים. הערכה זו מאפשרת למלווה וליולדת להבין את קצב התקדמות הלידה.[12][13]
  2. שלב לידה זה עשוי להיות כואב מאוד. הליכה עשויה לזרז את התהליך, ולכן מומלץ ליולדת ללכת במידת האפשר, או לכל הפחות למצוא תנוחה נוחה לשבת בה.[11][12][13]

שלב שני: צוואר הרחם מורחב (התינוק יוצא)עריכה

שלב זה עשוי להימשך בין 5 דקות ל -3 שעות.[12]

  1. עמדה. האם ממוקמת במצב ״lithotomy״, שוכבת על גבה, עם הרגליים שלה מעל או באותו הגובה של הירכיים.
    חיץ הנקביים (החלל בין הנרתיק ופי הטבעת) ממוקם בקצה המיטה.
  2. לשטוף. יש לשטוף את חיץ הפריניאום עם תמיסת חיטוי או סבון ומים.[10] כל אדם המלווה את הלידה ישטוף ידיים עם מים וסבון וילבש כפפות סטריליות או נקיות.
  3. לדחוף. יש לדחוף במהלך הצירים.[12][13]
  4. יציאת ראש התינוק בזמן הלידה צריכה להיות מבוקרת ובשליטה על מנת למנוע יציאה מהירה. יד אחת מונחת על ה״פריניאום״, ואילו השנייה מפעילה לחץ עדין על ראשו של התינוק כאשר הוא יוצא.[13] לחץ רך יכול להיות מיושם על הסנטר של התינוק דרך חֵיץ הַנְּקָבִים כדי לעזור להוציא את הראש.
  5. בדיקת החבל. הבדיקה נעשית כדי לבדוק את נוכחותו של חבל הטבור (חוט נוזל) סביב צוואר התינוק.[12][13] אם הוא אכן כרוך סביב הצוואר של התינוק, יש לנסות למשוך את החבל סביב ראשו של התינוק, באמצעות האצבע.[12][13] אם זה בלתי אפשרי, יש לקשור את חבל הטבור משני צדדים, ואז החבל נחתך ביניהם בזהירות, כדי למנוע פגיעה בתינוק או באם.[12][13]
  6. כתף קדמית. הכתף הקדמית יוצאת. זו הכתף על הצד הקדמי של האם, אל בטנה. העוזר מחזיק את ראשו של התינוק בשתי ידיים וייתכן שיהיה עליו להפעיל לחץ קל כלפי מטה (כלפי פי הטבעת) כדי לסייע לכתף הקדמית לצאת. לחץ גדול עלול לפגוע בתינוק.[12][13] אם הכתף תקועה זה נקרא כליאת הכתף .
  7. כתף אחורית. הכתף האחורית יוצאת לאחר מכן על ידי מתן לחץ קל כלפי מעלה (הרחק פי הטבעת).[13]
  8. לתפוס את התינוק. התינוק בדרך כלל יוצא מיד אחרי ששתי הכתפיים יוצאות.[13] התינוק יוצא מהרחם חלקלק בגלל הנוזלים על כן יש להחזיקו ביתר זהירות, בגובה הווגינה.
  9. גזירת חבל טבור. חבל הטבור נחתך אחרי שהתינוק יוצא. אוטמים את חבל הטבור בשני מקומות בין 6 עד 8 ס"מ מהתינוק,[13] באמצעות מלחציים או קשרים הדוקים כדי לעצור את זרימת הדם. החבל נחתך ביניהם.[12][13] נעשה שימוש במספריים מעוקרים או בסכין מעוקרת. עוזר אחר יכול לעזור עם זה.
  10. טיפול בתינוק. יש לנקות את התינוק, לייבש אותו, ולעטוף אותו כדי שיהיה לו חם. את התינוק שמים על עורה החשוף של אמו, או שנותנים לו טיפול רפואי נדרש.[5] ניתן להציב את רצועת הזיהוי על התינוק.[10]

שלב שלישי של הלידה: יציאת השליהעריכה

התינוק מחובר לשליה על ידי חבל הטבור. לאחר חיתוכו, השליה בדרך כלל עדיין בתוך האם. השליה בדרך כלל יוצאת תוך 2–10 דקות, אבל זה עשוי להימשך עד 60 דקות.[12][10]

  1. לפני יציאת השיליה יש יציאה של גושי דם.[12][13]
  2. חבל הטבור יכול להיות מתוח, אך אסור למשוך אותו בכוח רב.[13]
  3. השליה יוצאת ונבדקת אם היא שלמה. השיליה צריכה להיות מאוחסנת בשקית לבדיקה על ידי צוות רפואי מיומן.[10][13]
  4. האם תצטרך לעבור בדיקה על ידי רופא מיומן כדי לבדוק את הנרתיק ולראות אם צורך בתפרים, לאיחוי הקרעים או חתכים.

סיבוכים אימהייםעריכה

סיבוכים של לידת חירום כוללים את הסיבוכים המתרחשים במהלך הלידה הרגילה. סיבוכים אימהיים כוללים קרעים בפרינאום במהלך הלידה, דימום מסיבי (דימום לאחר הלידה), חלקים משק ההריון שנשארים ברחם, יתר לחץ דם ופרכוסים.

דימום והלם בנרתיקעריכה

באישה בהריון, 40% מנפח הדם במחזור הדם נמצא ברחם. זה יוצר פוטנציאל דימום גדול וסיכון גבוה להלם (לחץ דם נמוך מאובדן הדם במחזור הדם). מסיבה זו, ערנות מתמדת חשובה אם מתקיים אחד מאלה:

  • דימום מהנרתיק מוקדם או מאוחר בהריון
  • כאב בטן חמור
  • טראומה (כגון נפילה או תאונת דרכים) בהריון
  • דימום מהנרתיק לאחר הלידה בצורה חריגה
  • חוסר היכולת להסיר את השליה כולה לאחר הלידה.

דימום טרימסטר ראשוןעריכה

הסיבות לדימום בנרתיק בשלב מוקדם של ההיריון כוללות הפלה (הפלה טבעית), השתלת עוברים, ו(היריון חוץ-רחמי), ומיקום השליה בתחתית הרחם על צוואר הרחם (שליית פתח), שכולם עלולים לגרום דימום משמעותי.

דימום לאחר השליש הראשון או במהלך הלידהעריכה

לפני ואחרי הלידה, דימום יכול להתרחש גם מקרע בצוואר הרחם, בנרתיק או בפרינאום, ניתוק שליה פתאומי (היפרדות שליה), מיקום השליה מעל צוואר הרחם (שליית פתח) או קרע ברחם.

דימום לאחר הלידהעריכה

לאחר לידת התינוק, רחם שאינו מתחיל להתכווץ חזרה, רחם קרוע, ריקון לא מלא של הרחם, בוודאי אם החלקים הנותרים (מהשיליה או התינוק) מזוהמים, יכולים לגרום לדימום חמור. דימום לאחר לידה בדרך נמנע על ידי עיסוי בבטן התחתונה, אשר מגביר את ההתכווצות של הרחם ועוצר את הדימום. בנוסף, משיכה מתונה של חבל הטבור, מונעת טראומה, קריעה של חבל הטבור, היפוך רחם, והוצאה לא שלמה של השיליה, כל אחד מהם יכול להגדיל אובדן דם ואו את הסיכון לזיהום.

דימום לאחר הלידה מוגדר על ידי אובדן של יותר מ 500 מ"ל דם בתוך 24 שעות לאחר הלידה. קשה לחזות מי תסבול מדימום מהסוג הזה. ישנם מעט גורמי סיכון. 3% מהנשים תסבולנה מדימום מסיבי, מה שמוביל לכ 150,000 מקרי מוות ברחבי העולם בשנה.[10] לאחר שדימום בלתי נשלט מתרחש, הטיפול להיות ידני או תרופתי (עם אוקסיטוצין, ארגוטמין, misoprostol). לצד טיפולים אלה, יש לטפל בהלם עם IV נוזלים או עירויי דם, כפי שנדון בהמשך.

איבוד דם חמור המוביל להלםעריכה

תסמיני הלם הם: העור קר ולח, עור חיוור (בעיקר סביב העיניים, הפה, ואת הידיים), הזעה, חרדה, ואובדן הכרה. ייתכן להבחין בדופק מהיר (110 פעימות לדקה או יותר), לחץ דם נמוך (סיסטולי 90mmHg או פחות), וירידת תפוקת שתן.

האישה צריכה להיות מונחת על הצדה השמאלית, עם רגליים וישבן גבוהים כדי לעודד זרימת דם חזרה ללב עם כוח הכבידה. אם אפשר לתת, עירוי נוזלים (תמיסת הרטמן, או סיילין). יש לנטר של קצב הלב שלה, לחץ דם, והמראה. אם אפשר לתת שני צנתרי Bore IV ( הגדולים ביותר שיש) כדי לתת לאשה נוזלים במהירות של ליטר במקסימום עשרים דקות, כאשר המטרה לתת לפחות שני ליטר בשעה הראשונה.

אם אין אפשרות להתחיל עירוי אבל האישה יכולה לשתות והיא בהכרה ללא עוויתות, נותנים לה 300–500 מיליליטר של נוזל דרך הפה .אם האישה אינה יכולה לשתות בגלל חוסר הכרה, או סובלת מפרכוסים, נוזל יכול להינתן באופן רציף באמצעות שקית חוקן או פחית. ממלאים את החוקן עם נוזל 500ml IV, מהדקים את סוף הצינור ומכניסים 10 ס"מ (3–4 אינץ') לתוך פי הטבעת. במקרים כאלה יש להקפיד על הכנסת המים באיטיות, על מנת להימנע מפרכוסים נוספים, ויציאה של המים חזרה החוצה.

עוויתות (התקפים)עריכה

עוויתות (התקפים) בהריון יכולים להיגרם על ידי גורמים ספציפיים להריון כמו רעלת הריון או על ידי גורמים רפואיים אחרים של התקפים כגון אפילפסיה. סימני אזהרה שעלולים לגרום לעוויתות כוללים טרום רעלת הריון, מצב שבו נשים בהריון לאחר לפחות 20 שבועות של הריון מתחילות לסבול מלחץ דם גבוה, כאבי ראש, ראייה מטושטשת, בעיות נשימה מנוזלים בריאות, חלבון בשתן מאי ספיקת כליות, ועודף אנזימי כבד, בכלל תפקוד לקוי של הכבד, וכן ליקויים בקרישה כתוצאה מחוסר תפקוד טסיות.

אם אישה בהריון מתחילה להרגיש עוויתות, צריך לתת לה עזרה נוספת וסיוע. אין לרסן את החולה, אלא להשכיב אותה על צדה השמאלי ולבדוק את דרכי הנשימה (הפה, האף, הגרון). הפיכת החולה על צדה מפחיתה את הסיכון לחנק בגלל קיא או רוק. מגנזיום גופרתי הוא הטיפול המועדף על התקפים אצל נשים הרות, עירוי שלו החל ממינון של 4 מ"ג מעל 5 דקות.[9] במידה ויש אליו גישה. תחושה של חום במהלך עירוי היא נורמלית, עם זאת, קיים גם סיכון של עצירת נשימה עם שימוש מגנזיום גופרתי, אשר יתרחש כאשר המינון שניתן יהיה גבוה מדי. אם זה קורה, ניתן להתשמש בסידן גלוקוני כדי להפוך את ההשפעות (עירוי של תמיסת סידן, 10% מעל 10 דקות).[9] באופן כללי, יש לוודא שקצב הנשימה הוא לפחות 16 נשימות לדקה ואת שרפלקס תזוזת הברך עדיין פועל לפני מתן מגנזיום גופרתי. אם מגנזיום גופרתי אינו זמין, דיאזפם יכול לשמש לטיפול עוויתות בהריון. העירוי הראשוני צריך להיות 10 מ"ג של דיאזפם שניתנו מעל לשתי דקות.[14] לאחר מכן, ניתן לחזור על המינון. המינון הקבוע אחר כך הוא תמיסה של 40 מ"ג דיאזפם מומס בתוך 500 מ"ל של נוזל. כמות הדיאזפם צריכה להיות עד 100 מ"ג בתוך 24 שעות וזה צריך להיות במינון מינימלי כדי לשמור על האישה ערה, וקצב הנשימה שלה מעל 16 נשימות בדקה .[14]

טיפול בעוברעריכה

כמעט 10% מהילודים צריכים טיפול החייאה. סיבוכים נפוצים של לידה הקשורים לתינוק כוללים לידת עכוז, כליאת כתפיים, זיהום, ומצבים שבהם חבל הטבור עוטף את הצוואר של התינוק.( כריכת חבל הטבור )

הערכהעריכה

היילוד מוערך כעבור 1 ו-5 דקות מהלידה תוך שימוש במבחן אפגאר. במבחן נותנים נקודות על בסיס המראה (הצבע), הדופק, העוויה (הבכי), התזוזה (מתח השרירים) והנשימה (מאמץ הנשימה), כך שלכל אחד ממרכיבים אלה ניתן ציון של בין אפס לשתי נקודות. כאשר סוכמים את ציונים של כל המרכיבים מקבלים את הציון הסופי. ציונים מתחת ל-7 בדרך כלל דורשים טיפול נוסף (ראה החייאה).

טיפול שגרתיעריכה

לאחר ההערכה הראשונית וציונים אפגר, המטפלים מייבשים את התינוק, מנקים אותו, עוטפים אותו בשמיכות ודואגים לחמם אותו. במידה ויש חסימה חלקית של קנה הנשימה (לדוגמה שאיפת מים מקוניאליים) מנקים את דרכי הנשימה. את שמירת חום הגוף של התינוק אפשר לבצע או על ידי האם, בטכניקת עור לעור, או על ידי האחות, עם מכשיר חום.

סיבוכיםעריכה

בהסתמך על מספר לידות בית בארצות הברית כאומדן, סיבוכים הקשורים לילודים הם נפוצים, כגון חבל הטבור עטוף סביב הראש ב-12-37% מהמקרים, חוסר חמצון (חנק לידה) 9% מהמקרים, דופק לא סדיר 6%, ולידת עכוז 3% מהמקרים.[15]

לידת עכוזעריכה

 
תינוק במצב Frank breech, שהוא המצב השכיח ביותר בלידת עכוז
  ערך מורחב – לידת עכוז

בדרך כלל, הראש הוא החלק הראשון של הגוף שיוצא מתוך תעלת הלידה. עם זאת, חלקים אחרים כגון הישבן או הרגליים יכולים לצאת בראשונה. מצב זה מכונה לידת עכוז. הסיכוי ללידת עכוז עלול לעלות עם הריונות מרובים (יותר מתינוק אחד), כאשר יש מעט או יותר מדי מי שפיר, או אם הרחם הוא בצורה לא תקינה.[13] מיילד עם ההכשרה הנכונה יכול ליילד בלידה רגילה תינוק בתנוחה זו (בהנחה שאין בעיות רפואיות אחרות), עם זאת, ניתוח קיסרי מומלץ (אם זמין).[16] גם במידה והאם מעוניינת בלידה רגילה, עליה להיות בבית חולים, שם היא תוכל לעבור ניתוח קיסרי במקרה של סיבוך. ישנם מצבים רבים של לידת עכוז ודרכים שונות שבהן התינוק יכול להיתקע במהלך הלידה. כשלידת עכוז מתרחשת, המיילד מנחה את הירכיים על ידי משיכה כלפי מטה עם החזקת האגן עד שעצם השכמה מופיעה. כל כתף מועברת על ידי סיבוב התינוק לכיוון הנדרש, ולאחר מכן מסובבים את התינוק 180 מעלות כדי להעביר את הכתף השנייה. הראש מועבר בתשומת לב קפדנית לזרועות התינוק. הזרועות יצאו כלפי מטה דרך הפות, וייתכן שיש להחזיק אותן בעדינות כלפי מטה על ידי אצבעות המיילד.[11]

לידות מוקדמותעריכה

היארעותה של הלידה המוקדמת היא כ-12%, ולידות מוקדמות הן גורם משמעותי התורם ללידות חירום לא מתוכננות .[4] לידה מוקדמת מתרחשת לפני 37 שבועות, והסיכונים לה כוללים הריון עם עוברים מרובים, רקע של לידה מוקדמת, הפרעות מבניות של צוואר הרחם או של הרחם, זיהומים שונים באזור (רחם, דרכי השתן, נרתיק או מחלות מין), לחץ דם גבוה, שימוש בסמים, סכרת, הפרעות דם או הריון המתרחש תוך פחות מחצי שנה לאחר הריון קודם.[11] אותם עקרונות של לידת החירום חלים על לידת עובר מוקדמת, אף על פי שהפג יהיה בסיכון גבוה יותר לבעיות אחרות כגון משקל לידה נמוך, בעיות נשימה וזיהומים. התינוק יזדקק לטיפול רפואי נוסף לאחר הלידה ויש לקחת אותו לבית חולים המספק טיפול ליילודים, אשר עשוי לכלול אנטיביוטיקה וטיפולי נשימה.[17]

כליאת כתפייםעריכה

  ערך מורחב – כליאת כתפיים

בכליאת כתפיים, הכתף נתקעת לאחר שהראש יוצא, כך ששאר הגוף לא יכול לצאת. גורם הסיכון העיקרי (מלבד רקע קודם של כליאת כתפיים) הוא שהתינוק גדול מדי, דבר שיכול לנבוע מסיבות רבות: השמנת יתר אצל האם, סוכרת, או הריון שנמשך זמן רב מדי.[13] כליאת כתפיים יכולה להוביל לסיבוכים עובריים נוספים כגון דחיסת עצב ופציעת הכתף, שבר בעצם הבריח, וכמות חמצן נמוכה לעובר (בין אם בשל דחיסה של חבל הטבור או בשל חוסר היכולת של התינוק לנשום). ניתן לאבחן כליאת כתפיים אם יש נסיגה של הראש חזרה פנימה, בין ציר למשנהו. כדי לשחרר את הכתף ניתן לבצע את תרגיל מקרוברטס, שבו שהאם מקרבת את ירכיה לבטנה, כך שברכיה רחבות זו מזו, ומפעילים לחץ קל על בטנה התחתונה, ותרגיל הבורג של וודס, שבו המיילד מכניס את ידו לתוך הנרתיק כדי לסובב את העובר.[18]אם כל התרגילים נכשלים, על האשה לעבור ניתוח קיסרי.

חבל טבור נשמטעריכה

 
הישמטות חבל הטבור

חבל טבור נשמט מתייחס לחבל הטבור שיוצא מן הרחם בעת שהתינוק עדיין נמצא בתוכו. מדובר במצב במסכן את התינוק. צניחות חבל יוצרות סיכון של ירידה בזרימת הדם (וזרימת החמצן) לתינוק, שכן הלידה גורמת לדחיסת חבל. אם החבל נשמט, יש להימנע מלהחזיר אותו לרחם דרך צוואר הרחם כיוון שזה מגביר את הסיכון לזיהום.[19] במקרה כזה יש להכין את האשה לניתוח קיסרי, ובינתיים יש להרים את רגל המיטה, אם ניתן, כדי לנסות לשמור על התינוק מעל גובה החבל.[4] אם אין טיפול זמין, אפשר לנסות להפחית את הלחץ של החבל באופן ידני ולהמשיך את הלידה, ובאותו זמן להיות מוכנים להדק ולחתוך את החבל אם יש צורך.

חבל טבור עוטףעריכה

לאחר שהתינוק נולד, ניתן לפעמים למצוא את חבל הטבור עטוף סביב צווארו או גופו של התינוק, מצב הידוע כ"חבל עורפי". תופעה זו שכיחה ומתרחשת ב 37% מההריונות, ולרוב לא נגרמות בעיות ארוכות טווח.[20] את החבל העטוף הזה יש להחליק מעל הראש כדי שלא יימשך במהלך הלידה. אם החבל לא יוסר מהצוואר, הוא עלול לחנוק את התינוק או לגרום לשליה להתנתק באופן פתאומי, דבר שעלול לגרום לדימום חמור אצל האם ולאובדן דם וחמצן לתינוק. החבל עשוי להיות גם עטוף סביב איברים אחרים בלידת עכוז, וצריך להסירו באופן דומה במקרים כאלה.

החייאהעריכה

אם התינוק סובל מקשיים, טיפול נוסף עשוי להיות נחוץ. הטיפול מתחיל בדרך כלל עם חימום, ייבוש, וניסיון לעורר תגובה אצל התינוק. אם מובחן קושי בנשימה, דרך הנשימה נפתחת ומנוקה דרך שאיבה והחמצן מושגח; אם יש צורך בהחייאה, אפשר להשתמש במכשיר "לחץ אוויר חיובי" (המשתמש בלחץ אוויר להכניס את החמצן לריאות, תוך כדי שמירה על נתיבי האוויר פתוחים) או לעשות צנרור קנה. אם קצב הלב נמוך מ -60 דפיקות לדקה, מוסיפים דחיסות, בחזה התחתון. היחס הוא נשימה אחת, שלוש דחיסות. אם התינוק לא מגיב, אז יינתן אפינפרין.[4]

החייאה אינה נעשית לתינוקות מתחת ל -22 שבועות של הריון ומשקלם מתחת ל -400 גרם. אפשר שתחול הפסקת החייאה אם הלב של התינוק לא מתחיל לאחר 10–15 דקות של החייאה מלאה (כולל טיפולי נשימה, תרופות, והחייאה).

בתרבותעריכה

יש עניין ציבורי בלידות חירום. ב-2017 פותחה אפליקציה ובה מסבירים את הנהלים בלידת חירום, עבור נשים היולדות באתיופיה, כיוון שהמדינה עם אחוזי תמותה גבוהים במיוחד לתינוקות.[21]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ medlineplus.gov. Retrieved 3 August 2017., "Emergency Childbirth: MedlinePlus Medical Encyclopedia Image"
  2. ^ 1 2 Holmer, H; Oyerinde, K; Meara, Jg; Gillies, R; Liljestrand, J; Hagander, L, The global met need for emergency obstetric care: a systematic review, BJOG: An International Journal of Obstetrics & Gynaecology. 122 (2): 183–189, ‏(2015-01-01)
  3. ^ 1 2 National Center for Health Statistics (U.S.), Mortality in the United States., Mortality in the United States., 2012
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Sarah Elisabeth Frasure, Tintinalli’s Emergency Medicine: A Comprehensive Study Guide, עריכה: Judith E. Tintinalli, J. Stephan Stapczynski, O. John Ma, Donald M. Yealy, Garth D. Meckler, David M. Cline, New York, NY: McGraw-Hill Education, 8, 2016
  5. ^ 1 2 Special Operations Forces Medical Handbook. US Government. pp. 3–87., Yevich, Steve, 2001
  6. ^ 1 2 "Information for Pregnant Women-What You Can Do", emergency.cdc.gov., ‏Retrieved 3 August 2017.
  7. ^ 1 2 "Emergencies and First Aid - Childbirth - Harvard Health", Publications, Harvard Health., ‏. Retrieved 3 August 2017.
  8. ^ 1 2 3 4 "Precipitous birth not occurring on a labor and delivery unit", .uptodate.com., ‏Retrieved 2017-11-26.
  9. ^ 1 2 3 Blouse, Ann; Gomez, Patricia, Emergency Obstetric Care (PDF), . United States Agency forvInternational Development., ‏2003
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Improvised Medicine: Providing Care in Extreme Environments, 2e. McGraw-Hill Education. pp. Chapter 31., Iserson, Kenneth (2016)., ISBN 978-0-07-184762-9
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Iserson, Kenneth, Improvised Medicine: Providing Care in Extreme Environments, 2e. McGraw-Hill Education. pp. Chapter 31., ‏2016
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 CURRENT Diagnosis & Treatment: Obstetrics & Gynecology, 11e. The McGraw-Hill Companies. pp. chapter 7., Carol, Archie (2013)., ISBN 978-0-07-163856-2
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 Williams Obstetrics, Twenty-Fourth Edition. McGraw-Hill Education., Cunningham, F; et al. (2014), ISBN 978-0-07-179893-8
  14. ^ 1 2 United States Agency for International Development, Editors: Ann Blouse and Patricia Gomez (Sep 2003)., "Emergency Obstetric Care: Quick Reference Guide for Frontline Providers" (PDF). USAID.
  15. ^ Kenneth V. Iserson. New York, NY: McGraw-Hill, "Obstetrics/Gynecology." 'Improvised Medicine: Providing Care in Extreme Environments, 2e' Ed.
  16. ^ "Mode of Term Singleton Breech Delivery - ACOG", acog.org., ‏Retrieved 2017-12-12.
  17. ^ Merck Manuals Professional Edition., "Preterm Labor - Gynecology and Obstetrics - Merck Manuals Professional Edition", ‏Retrieved 2017-12-12.
  18. ^ Merck Manuals Professional Edition., "Fetal Dystocia - Gynecology and Obstetrics - Merck Manuals Professional Edition", ‏Retrieved 2017-12-12.
  19. ^ B. Kahana, E. Sheiner, A. Levy, S. Lazer, Umbilical cord prolapse and perinatal outcomes, International Journal of Gynecology & Obstetrics 84, 2003-09-25, עמ' 127–132 doi: 10.1016/s0020-7292(03)00333-3
  20. ^ Morarji Peesay, Cord around the neck syndrome, BMC Pregnancy and Childbirth 12, 2012-08-28, עמ' A6 doi: 10.1186/1471-2393-12-S1-A6
  21. ^ Kuo, Lily., "A mobile app could make childbirth safer in Ethiopia, one of the deadliest countries to have a baby", ‏Retrieved 3 August 2017.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.