ליה ון ליר

פעילה בתחום קידום התרבות והקולנוע, נדבנית ישראלית

ליה ון ליר (8 באוגוסט 192413 במרץ 2015) הייתה מחלוצות הקולנוע בישראל, מייסדת ומנהלת סינמטק ירושלים ופסטיבל הקולנוע ירושלים, וכלת פרס ישראל. ון ליר הקדישה יותר ממחצית חייה לקידום אמנות הקולנוע הישראלי, להגברת חשיפת הקולנוע בארץ, ולשימור ואיסוף של קולנוע בין־לאומי, יהודי וישראלי.

ליה ון ליר
Lia van Leer
לידה 8 באוגוסט 1924
בלץ, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במרץ 2015 (בגיל 90)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ליה גרינברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק סינמטק ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולדה לסימון ואולגה גרינברג בבלץ שבבסרביה (באותה עת, חלק מרומניה). אביה היה סוחר תבואה ואמה עסקה בפעילות ציבורית ב"ויצו". היא גדלה בבית שוחר תרבות.

בקיץ 1940 שלחו אותה הוריה לארץ ישראל לבקר את אחותה, שעלתה קודם לכן, ומאז התגוררה בישראל. ההורים נשארו ברומניה ונספו בשואה.

עד 1946 למדה ליה באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למדעי הרוח. בתל אביב פגשה את וים ון ליר, אז טייס מתנדב במח"ל, שהקים את חברת "כימאוויר" וחובב קולנוע. הם נישאו ב־1952 ועברו לחיפה, ושם נולד לראשונה הרעיון להקים בארץ מועדוני סרט. הזוג רכש עותקים של סרטי איכות בפילם 16 מ"מ והחל להקרינם בפני חברים בביתם, על הכרמל. ב־1955 ייסדו בחיפה את "מועדון הסרט הטוב", שמנה 250 חברים והציע הקרנת סרטי איכות. ב־1956 ייסדה מועדוני סרטים נוספים בתל אביב ובירושלים.

במשך השנים המשיכה ון ליר לרכוש סרטים, וב־1960 ייסדה את "ארכיון הסרטים הישראלי" שהוכר בשנת 1963 כחבר ב"פיאפ" – הפדרציה הבינלאומית לארכיוני סרטים[1]. ב־1973 הקימה את סינמטק חיפה, ומאוחר יותר באותה שנה הקימה את הסינמטק בבית אגרון בירושלים, ועברה לגור בעיר[2].

בשנת 1981 עברו הסינמטק והארכיון לבניין חדש בגיא בן הינום בירושלים. ב־1984 ייסדה ון ליר בסינמטק את פסטיבל הקולנוע ירושלים, שהפך מאז לאירוע חשוב ביותר בקולנוע הישראלי. בפסטיבל מוקרנים תוצרי הקולנוע העולמי; וסרטים שאינם נמנים עם הזרם המרכזי בקולנוע העכשווי, ובהם אוונגרד, תעודה, קלאסיקה משוחזרת, אנימציה ורטרוספקטיבות רחבות־יריעה של יוצרים גדולים.

חמיה התעשיין ברנרד ון ליר הוריש את הכסף שאִפשר את הקמת "קרן ון ליר" ושאר מוסדות המשפחה. בין השאר, גם את מכון ון ליר בירושלים.

פרסים והוקרה

עריכה
 
רחוב בירושלים על שמה של ליה ון ליר, מבוא לסינמטק ירושלים

ליה ון ליר זכתה להערכה והכרה מקומית ובינלאומית ניכרת:

כמו כן זכתה באות אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת[4].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ליה ון ליר בוויקישיתוף
עם מותה

הערות שוליים

עריכה


הקודם:
1997 – גילה אלמגור
זוכת פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 1998 – ליה ון ליר הבא:
1999 – יורם גלובוס