לכתחילה אריבער
ניגון לְכַתְּחִילָה אַריבֶּער הוא ניגון חב"ד ללא מילים. המיוחס לרבי שמואל שניאורסון (המהר"ש), האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות חב"ד לובביץ'. שמו של הניגון הוא בשפה היידיש ומשמעותו בעברית היא "לכתחילה מלמעלה".
| שיר | ||||||
| סוגה |
ניגוני חב"ד  | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||
  | ||||||
שמות נוספים של הניגון: ניגונו של הרבי מהר"ש וכן ביידיש איינס צווי דריי פיר.
מקור
עריכהבספר התולדות של רבי שמואל, אשר נערך בידי רבי מנחם מנדל שניאורסון, מתואר כי רבי שמואל שניאורסון הבחין בתווי ניגון מסוים, אשר הודפסו בסוף הספר "הון יקר" מאת הרב מהמאה ה-18, עמנואל חי ריקי, ובהשראת אותו ניגון, הלחין את הניגון[1]. תיאור זה הובא גם ברשימות של הרבי מלובביץ', עם שינויי ניסוח מסוימים[2].
תווי הניגון מופיעים בספר הניגונים - חב"ד מספר ק"פ (180)[3]. מחבר "ספר הניגונים", המוזיקאי שמואל זלמנוב, כלל בספר צילום של אותו דף מהחיבור "הון יקר", וציין את דברי המחבר ב"ספר התולדות"[4]. עוד הוסיף, כי רבי שמואל היה מחבב את הזה ומורגל בפיו לשררו בכל הזדמנות שבת קודש ויום טוב ויומא דפגרא[5].
אודות
עריכהרבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי השביעי של חב"ד, היה ככל הנראה זה שהנחיל את ביצוע הניגון הרווח בקרב חסידי חב"ד. בתקופת כהונתו, בעת ששרו החסידים את הניגון בהתוועדויות, אשר נערכו במרכז חב"ד העולמי – 770, הוא הורה להם בתנועות ראשו, לחזור על תנועה זו שוב ושוב. אדווין סרוסי ציין כי מספר החזרות שסימן הרבי לחסידים לא היה אקראי אלא מכוון לעשרה חזרות, ולעיתים רחוקות יותר אף לעשרים[6]. על פי רשימותיו, רבי מנחם מנדל שניאורסון למד את תווי הניגון מפי סבו, מאיר שלמה ינובסקי, שהיה מחסידי רבי שמואל[2].
חסידי חב"ד נוהגים לנגן את הניגון בהתוועדויות, כחלק מ"סדר ניגוני האדמו"רים", במהלכם מנוגנים ניגונים המזוהים עם אדמו"רי חב"ד, ניגון כנגד כל אדמו"ר. בנוסף, נוהגים לשיר אותו בהתוועדויות בתאריכי הולדתו ופטירתו של מחבר הניגון[6].
שמות הניגון
עריכההניגון היה מוכר בשם "ניגונו של אדמו"ר מהר"ש" (ביידיש: "דעם רבינ'ס מוהר"ש ניגון")[5], או "איינס, צוויי, דריי, פיר" (בעברית: "אחת, שתיים, שלוש, ארבע")[2][1][5] על שם הקצב בבית השני[5]. רבי יוסף יצחק שניאורסון הגדיר את הניגון בתואר "ניגון אין סוף"[2][1].
במהלך ימי כהונתו כאדמו"ר, נהג רבי מנחם מנדל שניאורסון לכנות את הניגון בתור "ניגון לכתחילה אריבער"[7][8][9] על שם פתגם של רבי שמואל[10][11], ומאז השתרש שם זה[12].
ניתוח מוזיקלי
עריכהחוקר המוזיקה היהודית, אדווין סרוסי, כתב כי בנוסף לפירוש הרוחני, ניתן לפרש את הפתגם של רבי שמואל גם באופן מוזיקלי: התנועה המלודית בחלקו הראשון של הניגון, מגיעה לצליל הגבוה ביותר בתו מי באוקטבה הגבוהה, כבר בהתחלה, ומשם יורדת המנגינה, עד לתו מי הנמוך בסופו של החלק הראשון. עלייה לצליל הגבוה ביותר כבר בתחילת הניגון איננה אופיינית לניגוני חב"ד, בהם השיא המלודי נבנה בהדרגה[6].
סרוסי הוסיף כי ההגדרה של הניגון "ניגון אין סוף", קשור ככל הנראה, לחזרות הרבות על התנועה הראשונה מתוך חלקו השלישי של הניגון[6].
עיבודים מוזיקליים
עריכהבתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הופיע השיר באלבום "ניגוני חב"ד" 2 של ניח"ח[13], ב-2010 הופיע באלבום 'אוסף ניגוני חב"ד הגדול' של המוזיקאי הישראלי חנן בר סלע[14], ב-2011 הופיע באלבום משה לאופר מנגן חב"ד 1[15][16].
באפריל 2020 בוצע על ידי הזמר האמריקאי בני פרידמן[17][18], ובספטמבר של אותה שנה בוצע גם על ידי הזמר שמחה פרידמן[19].
מקור המונח "לכתחילה אריבער"
עריכההמונח "לכתחילה אריבער" מקורו בפתגם חסידי שהובא באגרת של רבי יוסף יצחק שניאורסון, השישי בשושלת. את הפתגם הוא מייחס לאביו, אדמו"ר הרש"ב, אשר שמע זאת מפי רבי שמואל: ”ה"עולם" סבור, שכאשר אי אפשר לעבור מלמטה, יש לעבור מלמעלה, ואני סבור, שמלכתחילה יש לדלג מלמעלה - יש לכתחילה לפעול בחזקה, לא להרתע מכלום, ולפעול את הדבר הנצרך. וכשעושים זאת, הקדוש ברוך הוא עוזר”[20].
רבי מנחם מנדל שניאורסון פירש כי משמעות הרוחניות של הפתגם היא ציוו לכל יהודי, על כך שאין הוא צריך להתחשב בהפרעות שנגרמות לעבודת ה' (מלמטה למעלה), אלא לעבוד את האלוהים באופן שאין הוא מתחשב בהם, אלא מתמקד בקיום המצוות ובלימוד התורה (לכתחילה מלמעלה)[21][22][23].
קישורים חיצוניים
עריכה
מידע על היצירה "לכתחילה אריבער" באתר מיוזיק בריינז- לב לייבמן, ניגון לכתחילה אריבער, באתר קיר הניגונים. המשך הכתבה מופיע כאן
ניגון 'לכתחילה אריבער' עם הרבי מליובאוויטש, סרטון בערוץ "הרבי מליובאוויטש", באתר יוטיוב (אורך: 02:17)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 מנחם מנדל שניאורסון, ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, 1997, עמ' 21. (בלשון הקודש, יידיש וארמית)
- ^ 1 2 3 4 מנחם מנדל שניאורסון, רשימות (חב"ד), ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, 2004, עמ' 424-423. (בלשון הקודש, יידיש וארמית)
- ^ שמואל זלמנוב, ספר הניגונים - חב"ד, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, עמ' 238. (בלשון הקודש ויידיש)
- ^ שמואל זלמנוב, ספר הניגונים - חב"ד, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, עמ' 225. (בלשון הקודש ויידיש)
- ^ 1 2 3 4 שמואל זלמנוב, ספר הניגונים - חב"ד, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, עמ' 228. (בלשון הקודש ויידיש)
- ^ 1 2 3 4 אדוין סרוסי, 'לכתחילה אריבער': גלגולו של ניגון איטלקי אל מסורת חב"ד ואל הפייטנות המזרחית, בבלוג "עונג שבת", 14 בספטמבר 2018
- ^ ניגון 'לכתחילה אריבער' עם הרבי מליובאוויטש, סרטון בערוץ "הרבי מליובאוויטש", באתר יוטיוב (אורך: 02:17)
- ^ ניגון לכתחילה אריבער בהתוועדות עם הרבי מליובאוויטש, סרטון בערוץ "יצחק אנטיזדה", באתר יוטיוב (אורך: 04:01)
- ^ שירת ניגון לכתחילה אריבער עם הרבי מליובאוויטש, סרטון בערוץ "הרבי מליובאוויטש", באתר יוטיוב (אורך: 02:16)
- ^ הרבי מליובאוויטש: לכתחילה אריבער, סרטון בערוץ "הרבי מליובאוויטש", באתר יוטיוב (אורך: 02:55)
- ^ ראו #מקור המונח "לכתחילה אריבער"
- ^ ראו #עיבודים מוזיקליים
- ^ Rabbi Shmuel's Melody: L’chatchila Ariber, Chabad.org (באנגלית)
- ^ לכתחילה אריבער, באתר הספרייה הלאומית, 2011
- ^ Lechatchila Ariber (Shmulik Listvand), סרטון בערוץ "Moshe Laufer - Topic", באתר יוטיוב (אורך: 04:44)
- ^ מוצ"ש: תוכנית מיוחדת על חב״ד עם משה לאופר, באתר COL
- ^ סדר נגונים: ״לכתחילה אריבער״ עם בני פרידמאן, סרטון בערוץ "Seder Nigunim", באתר יוטיוב (אורך: 04:38)
- ^ ארכיון לכתחילה אריבער, באתר חב"ד אינפו
- ^ שמחה פרידמן - ניגון חב"ד לכתחילה אריבער, סרטון בערוץ "צבעים הפקות", באתר יוטיוב (אורך: 02:23)
- ^ תרגום מיידיש תוכן במקור: די ועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף־מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער. מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט, ניט נתפעל וערן פאר קיין זאך, און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מיא נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער - אגרות קודש (הריי"צ) חלק א', ע' תרי"ז
- ^ תורת מנחם התוועדויות - תשמ"ט, כרך ג', ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, עמ' 87-101. (בלשון הקודש)
- ^ שיחות קודש תשמ"א, כרך ג', עמ' 426. (ביידיש ולשון הקודש)
- ^ תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז, כרך ג', ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית: קה"ת, עמ' 2016