לסלו וינצה
לסלו וינצה (בהונגרית: László Vincze; 1904 – 11 ביוני 1990) היה צ'לן ישראלי, ממייסדי האקדמיה למוזיקה בתל אביב ומנהלה הראשון.
 | |
| לידה |
1904 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
יוני 1990 (בגיל 86 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין הישן בהרצליה |
| בת זוג | אילונה וינצה-קראוס |
  | |
ביוגרפיה
עריכהוינצה נולד למלכה ומשה בבודפשט בירת הונגריה, שם למד נגינה בצ'לו באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. בין מוריו היו המלחין בלה בארטוק והכנר ינה הובאי. וינצה ניגן בתזמורת הקונצרטים ובתזמורת הסימפונית של בודפשט. משנת 1927 יצא למסעות רסיטלים ברחבי אירופה, במסגרת השלישייה ההונגרית (Magyar Trio) שהקים עם הכנרת אליז מולנר והפסנתרנית אילונה וינצה-קראוס, לה נישא בקיץ 1930.
בשנת 1936 עלה לארץ ישראל עם רעייתו ועם בנם התינוק. השניים המשיכו את פעילותם המוזיקלית במסגרת התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית שהוקמה בסוף 1936 ובתזמורת הסימפונית ירושלים.
בשנת 1938 הקים רביעיית מיתרים, "רביעיית כלי הקשת הארצישראלית" עם הוויולן עדן פרטוש והכנרים לורנד פניבש ואחותו אליס פניבש-רוזנברג. כולם עולים חדשים מהונגריה.
בשנת 1945 הצטרפו לסלו ואילונה לחבורת מוזיקאים תל אביביים, ביניהם הכנרים לורנד פניבש ואליס פניבש-רוזנברג, אחותו, הוויולן עדן פרטוש והמלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' להקמת האקדמיה למוזיקה בתל אביב. וינצה שימש כמנהלה הראשון. בשנת 1948 שינתה הרביעייה את שמה ל"הרביעייה הישראלית". בשנת 1953 פרש וינצה מ"הרביעייה הישראלית" ותלמה ילין החליפה אותו. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הרכיב עם רעייתו והכנר אלכסנדר מוסקובסקי את "שלישיית וינצ'ה".
לסלו וינצה הלך לעולמו בישראל בשנת 1990. נטמן בבית העלמין הישן בהרצליה.
קישורים חיצוניים
עריכה- יובל שקד, לאסלוֹ וינצֶה ואילונה וינצֶה-קראוס, ביוגרפיה, באתר המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית