אילונה וינצה-קראוס

פסנתרנית הונגרייה

אילונה וינצה-קראוסהונגרית: Ilona Vincze-Kraus‏; 14 בדצמבר 190217 באוגוסט 1998) הייתה פסנתרנית ומורה ישראלית נודעת לפסנתר.

אילונה וינצה-קראוס
Vincze-Krausz Ilona
לידה 14 בדצמבר 1902
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוגוסט 1998 (בגיל 95)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי בלה בארטוק עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג לסלו וינצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייה

עריכה

אילונה קראוס נולדה לאיזידור אדוארד וקרולינה (לינה) לבית לבקוביץ בבודפשט בירת הונגריה. שם למדה נגינה בפסנתר באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. בין מוריה היו המלחין בלה בארטוק והכנר ינה הובאי. בשנת 1923 זכתה בפרס פרנץ ליסט ויצאה למסעות רסיטלים ברחבי אירופה, משנת 1927 במסגרת השלישייה ההונגרית (Magyar Trio) שהקימה עם הכנרת אליז מולנר והצ'לן לסלו וינצה (1904–1990), לו נישאה בשנת 1930.

בשנת 1936 עלתה לארץ ישראל עם בעלה, ועם בנם. השניים המשיכו את פעילותם המוזיקלית במסגרת התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית שהוקמה בסוף 1936 ובתזמורת הסימפונית ירושלים. בשנת 1945 הצטרפו אילונה ולסלו וינצה לחבורת מוזיקאים תל אביביים, ביניהם הכנרים לורנד פניבש ואליס פניבש-רוזנברג, אחותו, הוויולן עדן פרטוש והמלחין בוסקוביץ' להקמת אקדמיה למוזיקה בתל אביב. בין תלמידיה היו ברוך ארנון, אריה ורדי,דני גוטפריד, נעה בלאס, יוכבד קפלינסקי, רפי קדישזון, נעמי שמר, וחנה אייגנר (בראון). כמו כן העבירה סדנאות למורי נגינה בארצות הברית. בשנת 1972 מונתה לפרופסור באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1973 זכתה בפרס הרצל מטעם "התאחדות יוצאי הונגריה בישראל". בנוסף זכתה בדיפלומות "הזהב", "היהלום" ו"הברזל" של האקדמיה המלכותית בבודפשט (1974, 1985, 1989).

אילונה וינצה-קראוס הלכה לעולמה בישראל בשנת 1998.

לקריאה נוספת

עריכה
  • הערך "וינצה-קראוס, אילונה", "נשים בישראל: לקסיקון", עמ' 59. הוצאת עם עובד בשיתוף ירחון נעמת, 1991.

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.