עדן פרטוש
עדן פַּרטוֹש (בהונגרית: Pártos Ödön; 1 באוקטובר 1907 – 6 ביולי 1977) היה מוזיקאי ומלחין ישראלי יליד בודפשט, ויולן, מורה ומנהל הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב. חתן פרס אנגל (1948 ושוב בשנת 51–1950) ופרס ישראל למוזיקה (1954).
 | |
| עדן פרטוש, 1957 | |
| לידה |
1 באוקטובר 1907 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
6 ביולי 1977 (בגיל 69) תל אביב-יפו, ישראל |
| מוקד פעילות |
ארץ ישראל |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| עיסוק | מוזיקאי, מלחין, ויולן, מורה, מנהל הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב |
| סוגה | מוזיקה קלאסית ישראלית |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה |
ויולה |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1954) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהפרטוש נולד בבודפשט (בהונגריה שהייתה חלק מן הקיסרות האוסטרו-הונגרית), ולמד (יחד עם חבריו לכיתה אנטל דוראטי ומתיאש שייבר) באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, נגינה בכינור אצל ינה הובאי והלחנה אצל זולטן קודאי.
לאחר סיום לימודיו, התקבל ככנר ראשי בתזמורת לוצרן ולאחר מכן בתזמורות נוספות ובהן תזמורת ברלין. בשנת 1934, עם עליית היטלר לשלטון, חזר פרטוש לעיר הולדתו, בודפשט, בה הוא שימש כנר ראשי בתזמורת הסימפונית. בשנת 1936 ייסד ברוניסלב הוברמן את התזמורת הארצישראלית, אליה גויסו נגנים יהודיים שגורשו מתזמורות אירופה. הוברמן ביקש לגייס גם את פרטוש, אולם, הצטרפותו של פרטוש לתזמורת נדחתה בשל חוזה שהיה לו עם ממשלת ברית המועצות, בעקבותיו הגיע לעיר באקו, בה לימד כינור וקומפוזיציה בקונסרבטוריון.
בשנת 1937 עזב את ברית המועצות (לאחר שבתקופת "משפטי מוסקבה" סירב להצטרף למפלגה הקומוניסטית) וחזר לבודפשט, שם הוא שימש כנר ראשי בתזמורת וכן ערך מסעות קונצרטים בארצות אירופה.
באותו זמן הזמין ברוניסלב הוברמן את פרטוש לפגישה בפירנצה, שם הציע לו להיות ויולן ראשי בתזמורת הארצישראלית. למרות הצעות מפתות מדרום אמריקה (פרו) בחר פרטוש בארץ ישראל, ובשנת 1938 עלה לארץ.
בין השנים 1938 ל-1956 היה נגן ראשי בקבוצת הוויולות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וכן סולן בהופעות רבות בישראל ובעולם. בשנת 1946 הקים פרטוש ביחד עם לסלו וינצה את האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב. פרטוש הוביל את הקמת בית הספר תלמה ילין בשנת 1959. בשנת 1951 התמנה פרטוש למנהל האקדמיה למוזיקה, תפקיד בו החזיק עד מותו (אם כי בחמש השנים האחרונות לחייו נבצר ממנו בשל מצב בריאותו לקחת חלק פעיל בניהול, אותו מילא בפועל סגנו ומנהל האקדמיה אחריו, אריה ורדי).
בשנת 1963 חיבר פרטוש את המוזיקה לסרט בירושלים בבימויו של דוד פרלוב.
פרטוש נמנה עם המלחינים הישראלים החשובים; זכה בפרס אנגל בשנת 1948[1] ושוב בשנת 1950-51,[2] ובשנת 1954 היה לחתן הראשון של פרס ישראל למוזיקה.
עם תלמידיו של פרטוש נמנים גם דבורה ברטונוב, מנחם ברויאר, אילן גרוניך, רבקה גולני, יהושע לקנר ונעה בלאס.
נפטר בקיץ 1977, בשנה ה-70 לחייו, ונקבר בבית העלמין קריית שאול. הותיר אישה, דינה לבית ריזקין. ארכיונו מופקד בארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב. על שמו רחוב בבאר שבע. כמו כן על שמו פרס לביצוע מצטיין של מוזיקה ישראלית, שמוענק על ידי משרד התרבות.
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
עדן פרטוש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
עדן פרטוש, באתר ספוטיפיי
עדן פרטוש, באתר MusicBrainz (באנגלית)
עדן פרטוש, באתר Discogs (באנגלית)- עדן פרטוש, דף שער בספרייה הלאומית
- עדן פרטוש, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- משה גורלי, "פרס אנגל למרק לברי ולעדן פרטוש, דבר, 7 בינואר 1949
- אהרון דולב, "מוקד וקידה", מעריב, 24 ביולי 1964
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ פרס אנגל של עיריית תל אביב לקומפוזיטורים מ. לברי וע. פרטוש, דבר, 2 בדצמבר 1948; משה גורלי, 'פרס אנגל' – למ. לברי ולע. פרטוש, דבר, 7 בינואר 1949.
- ^ משה גורלי, "פרס אנגל" לקומפוזיטורים ישראליים, דבר, 2 בנובמבר 1951