פתיחת התפריט הראשי
כריכת הספר, בהוצאת האגודה להצלת גנזי תימן תשי"ז

מאור האפלה ("נור אלצ'לאם") הוא פירוש של רבנו נתנאל בן ישעיה על חמישה חומשי תורה.

הפירוש נכתב בערבית בשנת ה'פ"ט (1328/9). הוא כתוב על פי הלך המחשבה הפילוסופית שהתווה הרמב"ם, אם כי רבי נתנאל לא נמנע מלשלב בו גם רעיונות מתורתם של רבי יהודה הלוי ורמב"ן ורעיונות קבליים. בהקדמה לפירושו מודיע רבי נתנאל כי בחיבורו כתב דברים המתאימים להמוני העם ודברים המתאימים לבעלי החכמה "ודברים שלא יתאימו למקצת בני אדם אז יחשבוהו כאילו לא נכתב והוא מה שהביאו בעלי הדרשות מדברים הנמנעים".

הספר בנוי בצורת מדרש, בדומה למדרש הגדול ומדרש רבה, ואף מצטט מהם רבות. הספר יצא לראשונה לאור במקור ותרגום על ידי הרב יוסף קאפח בשנת ה'תשי"ז (1957), בהוצאת האגודה להצלת גנזי תימן, ולאחר מכן בהוצאת מכון משנת הרמב"ם.

בפתיחת מהדורתו כותב הרב קאפח כי מקור השם בכינויו של הרמב"ם "מאור האפלה", שעל שיטתו וברוח דבריו כתביו. בסוף כל פרשה, חתם המחבר במילים הללו:"ותמת בעץ אלמעאני אלמנקולה מן גור אלצלאם פי פרשת ... בעזרת שדי". הרב קאפח תרגם: "נשלמו העניינים המעטים המועתקים מן מאור האפלה בפרשת ... בעזרת שדי" (כלומר, העניינים שהועתקו מספריו של הרמב"ם)[1].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מאור האפלה, הוצאת האגודה להצלת גנזי תימן (תשי"ז), הערה בפתיחת הספר