מאיר פרנקל
מאיר פרנקל (4 בספטמבר 1906 – 1976) היה בלשן, חוקר בתחומי השפה העברית וקרבת לשונות.
ביוגרפיה עריכה
נולד בברלין ב-1906 למשפחה יהודית אמידה, בעלת "בנק פרנקל". שמו המלא היה פריץ מאיר (הוגו-היינריך), על שם שני סביו ועל שם המשורר היינריך היינה שהיה נערץ על אביו פליקס-עוזר. אימו הייתה מרגריטה לבית פיק, והיו לו שתי אחיות. משפחתו הייתה מתבוללת ורחוקה מיהדות וציונות. פרנקל החל לגלות עניין בשפה העברית כנער, ועסק בלימוד השפה בעצמו ובעזרת מורה פרטי, ובהמשך בחקר מקורן של מילים וקרבתן לשפות שמיות. בנעוריו הצטרף לתנועת הנוער היהודית-ציונית "בלאו וייס", כיהן בתפקידים בתנועות הנוער הציוניות בברלין ובלייפציג כמנהל סניף הקרן הקיימת, ופרסם מספר מאמרים בביטאון התנועה הציונית בגרמניה, "יודישע רונדשאו", עד 1938.
בשנת 1919 היה פרנקל בין התלמידים הראשונים בבית הספר ללשון העברית של ד"ר משה זמורה. הוא החל להתעניין במילים בעברית המתחדשת, במטרה לאגדן בקבוצות, למיינן במילון, בחרוזים וכדומה. פרנקל למד באוניברסיטת גיסן בתחום לשונות שמיות, ועסק בקרבת מילים וביטויים זהים או קרובים בעברית ובלשונות השמיות.
פרנקל עזב את גרמניה ב-1933 ועלה לישראל. בני משפחתו נספו בשואה. הוא השתקע בירושלים ונישא למרים ויגדרהויז. עבד במוסדות הלאומיים ובקרן היסוד, ובמקביל המשיך בחקר השפה העברית והוראת העברית לעולים חדשים. כתב מאמרים בעיתונים "הצופה", "הבוקר", "דואר היום", "הארץ", "דבר", "העולם", "ידע עם", "בצרון" ו"תלפיות". לאורך השנים פרסם ארבעה ספרים וכ-700 מאמרים. היה שותף בחבר היועצים וסייע להפקת "המילון החדש" של אברהם אבן-שושן.
פרופ' ראובן מירקין, מזכיר האקדמיה ללשון העברית, כתב אודותיו במאמר לציון 100 שנה להולדתו של פרנקל[1]: ”אהבתו האמיתית של מאיר פרנקל נתונה הייתה לעיסוק בלשון העברית ... רשימת מאמריו מדהימה בגודלה (קרוב ל-700 רשימות) ובהיקף נושאיה. מאיר פרנקל עקב אחר התפתחותה של העברית החדשה ובייחוד אחר חידושיה המילוניים.”
משה קול כתב בספרו "מורים וחברים"[2]: ”"תרומתו העיקרית של מאיר פרנקל הייתה בחקר הלשון. הוא היה בלשן חשוב שהתחקה אחרי הקשרים בין השפה העברית ובין השפות האירופיות. חודשים אחדים לפני מותו זכה לראות את ספרו הגדול בשפה הגרמנית, שהופיע בהוצאת ראובן מס, בו ניסה להוכיח את הקשר בין השפה העברית והשפה ההינדו-גרמנית העתיקה, והשורשים המשותפים לשתיהן. על ספרו זה קמו חולקים וגם היו לו תומכים, אולם הכל היו מלאי התפעלות מעבודת הנמלים העצומה שצרר מאיר פרנקל בספר זה שבכתיבתו השקיע שנות עמל רבות. זהו מחקר מיוחד במינו, שאין דומה לו, ואשר יעורר ויכוחים בעתיד."”
מפרסומיו עריכה
- טיולים בגן-השעשועים של הלשון, הוצאת דר" פטר פרוינד (11 עמ') תש"ו 1946
- לשון העם, בצירוף מילון, הוצאת ד"ר פטר פרוינד מס' 36 (72 עמ') תש"ט 1974
- מחקרי לשון, הוצאת ד"ר פטר פרוינד מס 33 (34 עמ') תש"ח 1947
- ליקוטי לשון, הוצאת ד"ר פטר פרוינד מס 41 (216 עמ') תשי"ב 1952
- פולקלור לשוני של יהודי ברלין, "עדות" שנה ב' חוברת א-ב עמודים 116-121.
- ZUR THEORIE DER LAMED – HE -STAMME, הוצאת ראובן מס, ירושלים (319 עמ') 1970
- DER THEORIE DER AYIN - WAW - UND DER AYIN – JUD- STAMME, ירושלים (32 עמ') 1970
- ZUR DEUTUNG EINIGER KONTRAKTIONNEN IM HEBRAEISCHEN, De "SEFARAD" xviii 1958 (עמודים 51-59)
- Drei verkannte Flussigkeitsbenennungen im Hebraischen, De "SEFARAD" xxvii 1967 (עמודים 3-11)
- Jifchuw Deutfche Juden im Alter Zur Geschiehte des Kolel Holland und Deutschland
קישורים חיצוניים עריכה
מאיר פרנקל (1906-1976), דף שער בספרייה הלאומית
