הָעוֹלָם הוא שם לתיאור הציוויליזציה האנושית, וספציפית — ההתנסויות, המצב וההיסטוריה של בני האדם על פני כדור הארץ.[1] בהקשר פילוסופי המילה עולם יכולה להתייחס גם ליקום, למציאות או לנצח. סופרים מסוימים, כדוגמת קרל סגן, השתמשו במילה כדי לתאר גופים שמימיים כמו כדור הארץ.

"הגולה הכחולה", תצלום לווין מפורסם של כדור הארץ שצולם ב-7 בדצמבר 1972 על ידי הצוות של חללית אפולו 17 שטס לכיוון הירח.

אטימולוגיה עריכה

 
קולאז' ציורי של שבעת פלאי העולם העתיק. מהפינה הימנית העליונה בכיוון השעון: הגנים התלויים בבבל, פסל זאוס באולימפיה, הקולוסוס מרודוס, המגדלור באלכסנדריה, המאוזוליאום בהליקרנסוס, מקדש ארטמיס באפסוס והפירמידה הגדולה של גיזה, הפלא היחיד ששרד עד היום.

המילה עוֹלָם מקבילה ל"עלמ", באוגריתית, מואבית וכנענית ולמילים עָלְמָא ועָלַם בארמית. יש הסוברים כי מקורה של המילה הוא באכדית, מהמילה ullu, זמן רחוק, ואילו אחרים סוברים כי מקורה מ"עלמ", נסתר.[2] באנגלית מקור המילה הוא באנגלית עתיקה, והוא הלחם אשר משמעו הוא "עידן האדם". משמעות זו קיימת בשפות גרמאניות אחרות כגון נורדית עתיקה. בלטינית המילה המקבילה היא mundus, שמשמעה הוא "נקי" או "אלגנטי", בדומה לקוסמוס ביוונית, כדי לשקף את רעיון בריאת העולם, ויצירת סדר מתוך הכאוס.

יהדות עריכה

המילה מופיעה בתנ"ך ובמשנה במשמעות של נצח, למשל בספר שמות, פרק י"ב, פסוק י"ז:"...וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה, לְדֹרֹתֵיכֶם--חֻקַּת עוֹלָם", במשמעות של יקום, למשל במגילת קהלת, פרק ג', פסוק י"א:"אֶת-הַכֹּל עָשָׂה, יָפֶה בְעִתּוֹ; גַּם אֶת-הָעֹלָם, נָתַן בְּלִבָּם..." ובמשמעות של כלל בני האדם, למשל בפתיחת מסכת אבות, פרק א משנה ב:"...עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים". בנוסף, לפי היהדות המילה עולם, היא מלשון העלם, שאלוהים נעלם ממנו, אך למעשה נמצא ומתגלות הנהגותיו דרך הטבע, גימטריא של אלהים.[3][4][5]

היסטוריה עריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של העולם

ההיסטוריה של העולם או היסטורית האנושות היא תולדות בני האדם על פני כדור הארץ, מהופעתו הראשונה של ההומו סאפיינס (האדם הנבון) ועד ימינו.[6] ההיסטוריה האנושית מחולקת לתקופות ולעידנים על פי המהפכות, התגליות וההמצאות ומתארת את האבולוציה האנושית.

להיסטוריה האנושית יש תיעוד עד לעשרות אלפי שנים אחורה, התקופה שלפני המצאת הכתב נקראת פרהיסטוריה, ואילו זו שלאחריו נקראת העת העתיקה. נפילתה בשנת 476 של הקיסרות הרומית המערבית מסמלת את סוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים באירופה. גילוי אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס ב-1492 הוביל לתחילת הקולוניאליזם האירופאי באמריקה, ולנפילת האימפריות של האינקה והאצטקים. הגעתו של וסקו דה גאמה להודו בשנת 1498 בשליחות פורטוגל, בהפלגה דרך נתיב הכף, חנך עידן חדש שבו התקיימו תהליכים האופייניים למשק גלובלי, והתאפשרו חילופי סחורות, בכמות ובמגוון שלא היו כדוגמתם עד לאותם ימים, בין שווקים ביבשות שונות.

באמצע המאה ה-15, המצאתו של הדפוס המודרני בידי יוהאן גוטנברג, הוביל למהפכת הדפוס, ובכך הסתיימו ימי הביניים ואחריהם החלה תקופת הרנסאנס - התעוררות מחודשת של רעיונות, והתפתחויות במדע, בפילוסופיה ובאמנות. תקופה זו התאפיינה גם במאה ה-18, צבירת הידע והטכנולוגיה, במיוחד באירופה, הגיעה למסה קריטית, שהציתה והובילה למהפכה התעשייתית, ולהאצה בשיעור ההתפתחות האנושית. מלחמת העצמאות של ארצות הברית, המהפכה הצרפתית ואביב העמים הביאו לשינויים ביחס שבין השלטון לעם, ללאומיות ולזכויות האדם.

אוכלוסייה עריכה

 
מפת צפיפות האוכלוסין בעולם, על סמך נתונים מ-1994
  ערך מורחב – אוכלוסיית העולם

אוכלוסיית העולם היא המספר הכולל של בני האדם על פני כדור הארץ בכל זמן נתון. נכון לינואר 2020, נאמדה אוכלוסיית העולם בכ-7.8 מיליארד בני אדם.[7] אוכלוסיית העולם עלתה בהתמדה מתום המוות השחור במאה ה-14. שיעור גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר היה כ-1.8% בשנות ה-50 של המאה ה-20. לפי הערכות שונות, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול עד אמצע המאה ה-21. בעוד שכמות הלידות התייצבה בשנים האחרונות ועומדת על כ-134 מיליון לשנה, כמות המיתות עומדת על כ-57 מיליון בשנה.

חלק ניכר מאוכלוסיית העולם מתרכזת במזרח סין ובתת-היבשת ההודית. בכל אחד מאזורים אלו יש למעלה ממיליארד בני אדם. ריכוזים משמעותיים נוספים יש בדלתא של הנילוס, באי ג'אווה, ובמגלופוליס של צפון מזרח ארצות הברית, חגורת טוקאידו באי הונשו ובבננה הכחולה במערב אירופה.

ממשל עולמי עריכה

 
חבר הלאומים שהוקם ב-1920 היה הניסיון הראשון ליצור ארגון פוליטי כלל עולמי
  ערך מורחב – ממשלה עולמית

ממשלה עולמית הוא הרעיון של סמכות פוליטית אחת עבור כלל האנושות. שורש רעיון זה עתיק, ועל מבטאיו נמנים דנטה אליגיירי בחיבורו מונרכיה שהתפרסם ב-1329 ועמנואל קנט בחיבורו השלום הנצחי משנת 1795. הרעיון התבטא גם ביצירות מדע בדיוני רבות כגון הספרים לוחמי החלל של רוברט היינליין, עולם חדש מופלא של אלדוס האקסלי, דמות הדברים שיבואו של הרברט ג'ורג' ולס, והזיכיון האמריקני מסע בין כוכבים. מאמיני דתות שונות, כגון הבהאיים ודת האואומוטו, רואים בהגשמת ממשלה עולמית את אחד הביטויים של האחדות האנושית, ומציעים שהיא תתנהל באמצעות שפה בינלאומית מוסכמת.

צעדים בכיוון ממשל כזה היו הקמת חבר הלאומים ואחריו האומות המאוחדות, ברית נאט"ו שממנה התפתח השוק האירופי המשותף וממנו התפתח האיחוד האירופי וכן התאגדויות של מדינות אפריקה ואמריקה הלטינית.

בשנת 1945 לאחר מלחמת העולם השנייה נוסד ארגון האו"ם כדי להחליף את חבר הלאומים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא העולם בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הגדרת World באתר מילון מרים ובסטר
  2. ^ עוֹלָם במילון אבן שושן, הוצאת קריית ספר, ירושלים, 1993
  3. ^ https://www.hidabroot.org/question/27764
  4. ^ adrian, הבורא והטבע, באתר קבלה, מדע ומשמעות החיים - הרב מיכאל לייטמן, ‏2008-12-04
  5. ^ ישיבת שעלבים - המעין, באתר shaalvim.co.il
  6. ^ אנציקלופדיית אביב, כרך שישי, עמ' 1139
  7. ^ באמצע 2019 מנה העולם, על פי אומדני האו"ם, כ-7.71 מיליארד בני אדם