פורום קהלת
עמותת ימין ישראלית
פורום קהלת הוא עמותה ישראלית המגדירה עצמה כ"מכון מחקר ומעשה", בעלת תפיסת עולם שמרנית, ימנית ונאו-ליברלית, ומצהירה כי מטרתה היא לפעול "לעיגון מעמד הקבע של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, קידום חירות הפרט ועידוד יישום עקרונות השוק החופשי בישראל".[1]
 | |
| סמליל פורום קהלת | |
| התאגדות | עמותה |
|---|---|
| תחום | ממשל ומשפט |
| מדינה |
 ישראל |
| מטה הארגון | ירושלים |
| יושב ראש | פרופ' משה קופל |
| מנכ"ל | עו"ד מאיר רובין (נריה) |
| תקופת הפעילות | ה'תשע"ב, 2012 – הווה |
| http://www.kohelet.org.il/ | |
  | |
הפורום הוקם בינואר 2012 על ידי הפרופסור משה קופל, העומד בראשו, וחברים בו בין השאר אקדמאים כמו הפרופסורים אברהם דיסקין, אבי בל וגידי ספיר, הדוקטור למשפטים אביעד בקשי והכלכלן הראשי של משרד האוצר לשעבר, ד"ר מיכאל שראל.
צוות הקבע של הפורום כולל כשמונים חוקרים הפועלים ממשרדיו בירושלים. הם מבצעים מחקרים ומפיקים ניירות מדיניות, כנסים, ניירות עבודה ותכנים נוספים, ועוסקים בשדלנות (לובינג) מול מקבלי ההחלטות לקידום מדיניות.
עמדות הפורוםעריכה
עד שנת 2022 הוציא הפורום כשמונים וחמישה ניירות מדיניות, בתוכם:
ניירות עמדה בנושאי משפטעריכה
- סמכויות היועמ"ש – נייר מדיניות העוסק בייעוץ המשפטי לממשלה, שבו הומלץ בין היתר להגדיר את היעדר הכפיפות של הממשלה והשרים לייעוץ המשפטי בקביעת המדיניות, וכן הוצע להבהיר את סמכות הממשלה והשרים לקבוע את העמדה שתוצג בשמם בבית המשפט.[2]
- הגברת משילות באמצעות מינויים – נייר מדיניות העוסק במינויים בשירות הציבורי שבו הומלץ לחזק את יכולת המשילות של הממשלה, בין היתר באמצעות תוספת משרות אמון במשרדי הממשלה. עובדים במשרות אמון מוחלפים עם כניסת שר חדש למשרד[3]
- עילות סף בבג"ץ: שפיטות וזכות עמידה – שני ניירות עמדה שעוסקים בדוקטרינות השפיטות וזכות העמידה בישראל. הניירות סוקרים כיצד שינה בית המשפט את הדוקטרינות בשנות השמונים של המאה הקודמת לתפיסתם ומצביעים על המגמות באמצעות משפט המשווה. הניירות כוללים הצעת מדיניות לשינוי חקיקה שיקבע חובה לדון בטענות לחוסר שפיטות והיעדר זכות עמידה, מייד לאחר שהנושא עולה ובנפרד מהדיון בגוף העתירה.[4][5]
- הגבלת הפגנות בעת מגפת קורונה – חוות דעת משפטית מטעם ד"ר אביעד בקשי ועו"ד דוד פטר, השוללת את העמדה שממשלת ישראל אינה מוסמכת להטיל מגבלות על הפגנות פוליטיות בשל ניגוד עניינים. את חוות הדעת הזמין השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה.[6]
- רפורמת לוין - פורום קהלת הביע תמיכה ברפורמת לוין והיה מעורב בניסוח ניירות העמדה שלה.[7][8][9]
ניירות עמדה בנושאי כלכלהעריכה
- הגבלת ארגוני עובדים – נייר מדיניות העוסק בארגוני העובדים בישראל. הנייר ממליץ להעלות את רף ההסכמה הנדרש להתאגדות בארגון עובדים מהסכמה של שליש מן העובדים כפי שנהוג כיום להסכמה של רובם (51%) ולאפשר חופש מהתאגדות לעובדים הבוחרים בכך. הצעות נוספות בנייר הן הגבלת זכות השביתה בשירותים המוגדרים על ידי הפורום כחיוניים, העסקת עובדים זמניים על ידי הממשלה במטרה להחליף את העובדים השובתים בזמן השביתה, חיוב העובדים בשירותים החיוניים כפי שנקבעו במסמך בעלות השביתה במידה שישבתו, איסור תשלום רטרואקטיבי של משכורות לעובדים ששבתו, איסור על שביתות הזדהות, ביטול מעמד האגודות העות'מאניות המתנהלות ללא שקיפות, איסור החלה בעיצומים והגדרתם כשביתה, ועוד. השירותים החיוניים ע"פ נייר המדיניות הם בתי חולים, שירותי חשמל, אספקת מים, שירותי טלפון ואינטרנט אלחוטי, משטרה וכוחות מזויינים, אספקת מזון לתלמידי בתי ספר ושירותי ניקיון לבתי הספר, וכמו כן פקחי טיסה.[10]
- הדיור הציבורי בישראל – נייר מדיניות זה (מס' 54) פורסם בדצמבר 2019. אחת ההמלצות המרכזיות בנייר המדיניות קוראת לביטול ההנחות לרוכשי הדירות הזכאים להן בדיור הציבורי. המלצה זו יושמה בפברואר 2023, כשהנחות אלו אכן בוטלו על ידי הממשלה. [11] אחת מהטענות בנייר המדיניות היא כי ההנחות לרכישת דירה בדיור הציבורי "ניתנות במקרים רבים למשקי בית בעלי אמצעים," (עמ' 2) אך המחברים לא הביאו כל סימוכין לטענתם. [12] בניגוד לטענה זו ודומות לה בנייר המדיניות, דו"ח מבקר המדינה 70ב משנת 2020 מצא כי בשנים 2014-2019 רוב הזכאים לרכישת הדירות בהנחה כלשהי כלל לא מימשו את זכותם. ההנחה הממוצעת בשנים אלו לזכאים עמדה על כ-317,000 ש"ח. [13]
- פתיחת שוק התחבורה בישראל – בנייר מדיניות העוסק בתחבורה השיתופית בישראל הוצע לאפשר את התפתחותה של תחבורה זו בישראל באמצעות הסרת חסמים לחברות נסיעה שיתופית דוגמת אובר והחלת אגרת גודש.[14]
- ביטול מכסי מגן ומכסות חקלאיות – נייר מדיניות העוסק במשק הלול בישראל, הציע לתקן את כשלי השוק במשק זה באמצעות רפורמה הכוללת פתיחת השוק על כל מרכיביו לפעילות חופשית והפסקת התכנון, תוך שימור מנגנוני פיקוח ובקרה לצרכים וטרינריים. הנייר מציע להסיר את מכסי המגן על תוצרת מיובאת, להעניק סובסידיות עם עדיפות לפריפריה ולהעביר את כלל הפעילות הקשורה בפיקוח וטרינרי למשרד החקלאות.
- החלפת קצבאות הרווחה בתשלום קבוע לכל אזרח – נייר מדיניות הממליץ לאמץ מודל רווחה של הכנסה בסיסית לכל. בין ההנמקות למעבר למודל של הכנסה בסיסית: חיסכון בירוקרטי משמעותי, ביטול הסטיגמה החברתית המתלווה לקבלת הקצבאות, הפחתת המעורבות הממשלתית בחיים האישיים של אזרחי המדינה, עידוד השתתפות בשוק העבודה, והתאמת מערכת הרווחה לשוק העבודה המודרני שבמסגרתו מתקיים ניוד גבוה של עובדים בין מקומות עבודה, כולל תקופות הכשרה ממושכות במהלך הקריירה.[15]
ניירות עמדה בנושאי חברהעריכה
- שינויים בתמיכה בקולנוע הישראלי – נייר מדיניות העוסק בתמיכת המדינה בקולנוע הישראלי, שבו הומלץ להוסיף מסלול תמריצים המעניק תמיכה בהתבסס על הצלחת הסרט, זאת במטרה לחזק את התאמת הקולנוע לטעמו של הצופה הישראלי, לצמצם את ניגוד העניינים בין הלקטורים[א] למפיקים, לחזק את האלמנט המסחרי בקולנוע ולהגדיל את הגיוון הקולנועי. בנוסף הוצע להעביר את העסקת הלקטורים של קרנות הקולנוע למשרד התרבות עצמו, בדומה למקובל בעולם, ובמטרה לממש את המימון מכספי הציבור לכדי השפעה על מדיניות התמיכה ביוצרים. כן הומלץ לקבוע קריטריונים אחידים לתמיכה בסרטים, להקים מנגנון ערעור על החלטת קרנות הקולנוע ולהגדיל את שיעור חברי מועצת הקולנוע שאינם קולנוענים מקצועיים.[16]
- פתיחת שוק החינוך ואוטונומיה ניהולית – בנייר מדיניות העוסק בסוגיית האוטונומיה של בתי הספר[ב] הומלץ לחזק את העצמאות של בתי הספר. הוצע לחזק את האוטונומיה הפדגוגית – בין השאר באמצעות ביטול תפקידו של משרד החינוך באישורם של ספרי לימוד, ואת האוטונומיה התקציבית – באמצעות מעבר מתקצוב לפי שעת הוראה ולפי כיתה לתקצוב לפי תלמיד, כאשר את אופן הניצול של המשאבים תקבע הנהלת בית הספר. כן הוצע להגביר את התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך, לאפשר להורים חופש בחירה של בית הספר לילדם וכן לאפשר כניסה חופשית לשוק החינוך, לכל בית ספר שיעמוד בדרישות הבסיס של משרד החינוך, במטרה לעודד תחרות בין בתי הספר ולשפר את הישגיהם, תוך ביטול האיסור על פתיחת בית ספר המתחרה בבית ספר קיים.[17]
- תמיכה במסלולים אקדמיים על פי תרומתם – נייר מדיניות העוסק בהשכלה הגבוהה בישראל וטוען כי לא הוכח שהגידול הניכר בשיעור ההשכלה הגבוהה בישראל תורם לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים. כן נמצא כי שיעור האקדמאים שמועסקים בישראל שלא בהתאם לרמתם האקדמית גבוה מהמקובל בעולם. בהתאם לכך הומלץ להפחית את התמיכה במסלולים אקדמיים שבהם ישנה התאמה נמוכה בין השכלה גבוהה ליתרון בשכר, ולהפנות תקציבים לחיזוק מערך ההכשרה המקצועית. כן הוצע לבחון מחדש את תוספות השכר האוטומטיות במגזר הציבורי לבעלי תארים אקדמיים ולייחד את התוספות ללימודים שיימצאו רלוונטיים לשיפור התפקוד המקצועי.[18]
פעילות ציבוריתעריכה
כנס קהלתעריכה
הפורום עורך כנס שנתי העוסק בנושאי משפט וממשל בישראל. בכנסים משתתפים אקדמאים, שרים, חברי כנסת, משפטנים ופקידים.
הכנס הראשון התקיים בשנת 2014, ועסק בשאלת אופייה של ישראל כמדינת לאום. בכנס השתתפו בין השאר השרים נפתלי בנט, ציפי לבני, גדעון סער ושי פירון, שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו מצא, חברי כנסת ואנשי אקדמיה.[19]
בשלוש השנים שלאחר מכן עסק הכנס ביחסי הממשלה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה. בכנסים השתתפו בין השאר שרת המשפטים איילת שקד ושרי משפטים לשעבר, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ומשניו,[20] מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, פרקליט המדינה שי ניצן, פרופסורים, שרים וחברי כנסת.[21]
בשנת 2018 עסק הכנס בחוק הלאום שחוקקה הכנסת זמן קצר לפני כן. בכנס השתתפו יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, שרת המשפטים איילת שקד, יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני, השר יריב לוין, פרופסורים וחברי כנסת.[22]
פעילות תקשורתיתעריכה
צוות הפורום מפרסם באופן קבוע מאמרי דעה בנושאים שעל סדר היום הציבורי בכלי תקשורת מרכזיים בישראל ובעולם.[23] באחד מטורי דעה אלו, שפורסם ביולי 2020 מטעם הפורום בעיתון גלובס, המליצו הכותבים להתמודד עם המשבר הכלכלי והאבטלה הגבוהה בתקופת הקורונה באמצעות הפחתת שכר המינימום. עוד המליצו הכותבים מטעם הפורום על העברת נטל תשלומי הביטוח הלאומי במלואו לעובדים השכירים במקום לחלקו בין העובד למעסיק כנהוג כיום במדינת ישראל. לפי חישוביהם מהלך כזה היה מקצץ בפועל בין 4% ל-7% במשכורות העובדים. [24]
פעילות בכנסתעריכה
חוקרי הפורום עוסקים גם בשדלנות ומשתתפים תדיר בדיונים בוועדות הכנסת בנושאים שונים כגון חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי,[25] הרפורמה בחברת החשמל,[26] הפיקוח על מעונות היום[27] ועניינים נוספים.
הפורם קידם את חקיקת חוק יסוד הלאום ותומך בסיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל.[28]
בשנת 2023 התפרסמה הצעת תוכנית לשינויים במערכת המשפט שכונתה רפורמת לוין, שהעמותה עמלה על ניסוחה וקידמה אותה.[29][30]
הליכים משפטייםעריכה
בפורום מחלקת ליטיגציה שעותרת לבית המשפט או מבקשת לצרף את הפורום לדיונים המתקיימים בו כידיד בית המשפט. לדוגמה:
- פורום קהלת ביקש להצטרף כידיד בית המשפט בשְלוש העתירות שהוגשו נגד תיקוני החוק למניעת הסתננות בשנים 2013–2015. הפורום טען נגד ביקורת שיפוטית על חקיקה המתבססת על נורמות של המשפט הבינלאומי, ולטובת התחשבות בשיקולים דמוגרפיים ולאומיים בביקורת חקיקה. בית המשפט הכריע ללא צירוף הפורום.[31]
- בנובמבר 2017 עתר פורום קהלת נגד תוכנית החומש של המועצה להשכלה גבוהה בעניין עיצוב מסלולי השכלה גבוהה נפרדים לאוכלוסייה החרדית. הפורום טען כי למל"ג אין סמכות להגביל את קהל היעד שיוּתר לו להשתתף במסלולים אלה, וכי אין לקבל את ההנחה כי כל הפרדה פוגעת בנשים.[32] העתירה נדחתה פה אחד.[33]
- במאי 2018 הגיש הפורום לבית המשפט המחוזי בירושלים תובענה ייצוגית בסך של 4.7 מיליארד ש"ח נגד ההסתדרות החדשה, בבקשה להורות לה להשיב לחבריה כספים שגבתה מהם שלא כדין.[34] באפריל 2019 התביעה נדחתה על הסף בנימוק שהיחסים בין ההסתדרות ומשלמי מיסיה אינם יחסי עוסק־לקוח או יחסים בעלי אופי צרכני.[35] במאי 2021, לאור הערת בית המשפט העליון כי אינו מביע עמדה בנוגע לאפשרות לתבוע את ההסתדרות כרשות, הגיש הפורום את התובענה הייצוגית בשנית, בסך 1.35 מיליארד ש"ח, לבית המשפט המחוזי בתל אביב.[36] גם תובענה זו נדחתה על הסף.[37]
- ביולי 2018 עתר פורום קהלת נגד החלטת שר האנרגיה להטיל את עלויות הרפורמה במשק החשמל הנוגעות להטבות שהובטחו לעובדי חברת החשמל על תעריף החשמל שמשלם הצרכן. בדצמבר 2018 העתירה נדחתה על הסף, כשבית המשפט קיבל את טענת המדינה כי לאחר שהכנסת תיקנה את חוק משק החשמל לא ניתן עוד לטעון נגד החלטת השר, אף שתיקון החקיקה לא נגע בשאלת מקור מימון העלויות.[38]
- בדיון בתובענה ייצוגית המתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שבו נתבעת חברת וולט להכיר בשליחיה כשכירים, מייצג פורום קהלת חמישה שליחים שמעדיפים להיחשב עצמאים.[39][40]
- בשנת 2019 ביקש הפורום להצטרף כידיד בית המשפט בתיק ערעור שנידון בבית המשפט העליון בעניין חברה שסירבה למכור דירה לערבי עקב הלאום שלו. פורום קהלת הביע עמדה עקרונית – נגד עמדתה החולקת של האגודה לזכויות האזרח – שחוק איסור הפליה במוצרים לא הוחל על מקרקעין בכוונת מכוון, ואין להחיל אותו בניגוד לכוונת המחוקק.[41] בית המשפט דחה את בקשת ההצטרפות של הפורום, ושל האגודה. בפסק הדין הפסידה החברה אולם לא נתקבלה הלכה בעניין זה.[42]
- בשנת 2022, עתר הפורום נגד אישור הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון בטענה כי על פי חוק יסוד: משאל עם יש לקיים משאל עם לשם מימוש ההסכם. העתירה נדחתה.[43]
צוותעריכה
בפורום חברים, בין השאר, אקדמאים מתחומי המשפט, הכלכלה ומדעי המדינה וכן אישים בעלי היכרות וניסיון בתחום הפוליטי והציבורי. הפורום מעסיק 120 חוקרים, רובם לא במשרה מלאה. כן עומד בקשר עם ארגונים, חוקרים ומומחים שונים.[44]
הנהלהעריכה
יושב ראש הפורום הוא פרופסור משה קופל, חבר המחלקה למדעי המחשב של אוניברסיטת בר-אילן, ומחבר שותף בשתי הצעות טיוטה של חוקה לישראל.[45] מנכ"ל הפורום הוא עו"ד מאיר רובין (נריה).[46]
עמיתים בכיריםעריכה
- פרופסור גדעון ספיר,[47] מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת בר-אילן.[48]
- פרופסור אמריטוס אברהם דיסקין, חבר סגל המרכז הבינתחומי הרצליה.[49]
- פרופסור אבי בל, חבר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת סן דייגו.[50]
- עו"ד צבי האוזר, מזכיר הממשלה לשעבר.[51] פרש עם בחירתו לכנסת.
- ד"ר אשר מאיר, כלכלן בוגר ה-MIT.[52]
ראשי מחלקותעריכה
- ראש פורום קהלת לכלכלה – ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר והממונה על הכנסות המדינה, מחקר וקשרים בינלאומיים.[53]
- ראש המחלקה המשפטית – ד"ר אביעד בקשי, מרצה למשפט חוקתי ומינהלי בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר-אילן.[54]
- ראש מחלקת משפט בינלאומי – פרופסור יוג'ין קונטורוביץ', מרצה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון.[55]
- ראש מחלקת מחקרי המדיניות – ד"ר יצחק קליין, עמד בעבר בראש המרכז המדיני לישראל, מכון למחקרי מדיניות העוסק בתחום החקיקה החוקתית וזכויות אדם בישראל, ושימש כיועץ לפרויקט החוקה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מלמד בתוכנית לאזרחות במכללת אפרתה.[56]
- ראש מחלקת הליטיגציה – עו"ד אריאל ארליך.[57]
- ראש המחלקה לחברה וממשל – ד"ר מורן נגיד.
מימוןעריכה
על פי אתר גיידסטאר, הכנסות העמותה בשנת 2020 היו 26,548,682 ש"ח והוצאותיה בשנה זו היו 22,285,135 ש"ח.[58] על פי שני תחקירים מאוחרים יותר, הכנסות העמותה הן 40 מיליון שקל לשנה, והיא מעסיקה 150 איש.[59][60][61]
עיקר המימון לפעילות העמותה מתקבל כתרומה מקרן 'ידידי פורום קהלת בארצות הברית'.[62][63] תורמים נוספים הם קרן תקווה והקרן המרכזית לישראל,[64] שבעבר הייתה התורמת המרכזית לפורום. בכתבה שפורסמה ב"הארץ" נטען כי חלק ניכר מהמימון מגיע מג'פרי יאס וארתור דנצ'יק, שני יהודים אמריקאים בעלי השקפת עולם ליברטריאנית,[59] התומכים באישים במפלגה הרפובליקנית בארצות הברית.[65] העמותה אינה ממומנת ממקורות ממשלתיים.[66]
פורום קהלת תומך כלכלית בעמותות הקואליציה למען אוטונומיה בחינוך ותחרות - התנועה לחירות בתעסוקה, ותמך בעמותה "הקרן לחברה אזרחית" שפעילותה מוזגה לתוך פורום קהלת תחת השם "הפורום לחברה האזרחית".[67]
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פורום קהלת
פורום קהלת, ברשת החברתית פייסבוק
פורום קהלת, ברשת החברתית טוויטר
פורום קהלת, ביישום טלגרם
פורום קהלת, סרטונים בערוץ היוטיוב- פורום קוהלת למדיניות, דף שער בספרייה הלאומית
- הפורום לחברה האזרחית
- פורום קהלת, באתר "גיידסטאר ישראל"
- Ariel Ben Solomon, Study shines spotlight on status of Arabic in Israel, The Jerusalem Post, 25 באפריל 2013
שוקי שדה, סמס לאיילת שקד: כך נהפך פורום קהלת לאחד הגופים החזקים בפוליטיקה בישראל, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2018- עומר שרביט, פורום קהלת הצליח לקדם את חוק הלאום, וזה רק עשה לו תיאבון, באתר זמן ישראל, 25 באוגוסט 2019
- נתנאל שלומוביץ, איך נולד פורום קהלת, המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון - ומי מממן אותו, באתר הארץ, 11 במרץ 2021
- שירז תקווה, תחקיר: האמריקנים שעומדים מאחורי הרפורמה המשפטית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 במרץ 2023
.svg){kind=icon}
ביאוריםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ החזון שלנו, באתר של "פורום קהלת"
- ^ אביעד בקשי, הייעוץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת. מהדורה שנייה - 2017
- ^ ד"ר יצחק קליין ואביטל בן-שלמה משילות ומינויים בישראל, באתר פורום קהלת. יולי 2015
- ^ עו"ד אהרן גרבר, זכות העמידה במשפט הציבורי בישראל, ירושלים: פורום קהלת, 2019
- ^ עו"ד אהרן גרבר ושירה סולו, שפטת מרובה לא שפטת: דוקטרינת השפיטות בבית המשפט העליון בישראל, ירושלים: פורום קהלת, 2022
- ^ סמכות הממשלה לדון בהגבלת הפגנות, באתר פורום קהלת.
- ^ "שמח ששר המשפטים התייעץ איתנו": האיש שמאחורי הרפורמה המשפטית מדבר
- ^ הקול של לוין ורוטמן, היוזמות מגוף שמרני: זה הפורום מאחורי המהפכה המשפטית
- ^ פורום קהלת - הגוף שמוביל את המהפכה המשפטית וזו רק ההתחלה
- ^ אמיר פדר, מיכאל שראל וצביה זיכרמן, ארגוני עובדים בישראל: ניתוח כלכלי והמלצות חקיקה, באתר פורום קהלת, מרץ 2016
- ^ איתי רון "שאלנו את גולדקנוף על החוק. הוא אמר שאין מה לעשות והציע לנו להתפלל", באתר המקום הכי חם בגיהנום, 07.02.2023
- ^ אשר מאיר, יונתן סורוצקין הדיור הציבורי בישראל, באתר פורום קהלת, דצמבר 2019
- ^ דו"ח מבקר המדינה 70ב (2020), משרד הבינוי והשיכון: רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי. באתר מבקר המדינה
- ^ ספי קלר, צביה זיכרמן, מאיר בוחניק ואריאל ארליך, תחבורה שיתופית בישראל - ניתוח מדיניות והצעת מודל, באתר פורום קהלת, יולי 2017
- ^ אורי כץ ומיכאל שראל, הכנסה בסיסית בישראל, באתר פורום קהלת, אוגוסט 2018
- ^ זיו מאור, תקצוב הקולנוע הישראלי - ניתוח והצעת מדיניות, באתר פורום קהלת, יולי 2016
- ^ שובל שפט, אביטל בן-שלמה ויצחק קליין, אוטונומיה ובחירה במערכת חינוך פתוחה באתר פורום קהלת, יוני 2018
- ^ אורי כץ, השכלה גבוהה עודפת בישראל, באתר פורום קהלת, אוקטובר 2017.
- ^ כנס פורום קהלת תשע"ד בנושא מדינת הלאום, 24.10.2014. באתר פורום קהלת.
- ^ דינה זילבר, אבי ליכט ורז נזרי
- ^ כנס פורום קהלת תשע"ו: עיון בסמכויות הייעוץ והייצוג של היועמ"ש, 6.10.2015.
עריכת דין בשירות הציבורי - הכיצד, 26.10.2016.
הייעוץ המשפטי והממשלה, 24.10.2017. באתר פורום קהלת. - ^ כנס חוק יסוד הלאום: עיגון חוקתי לזהותה הלאומית של ישראל, 7 באוקטובר 2018, באתר פורום קהלת.
- ^ מיכאל שראל, האם המדינה מתאכזרת לנשים חד-הוריות?, באתר גלובס. 20.11.2018
אביעד בקשי, מדוע אין סעיף שוויון בחוק הלאום, ישראל היום. 07.08.2018 - ^ מיכאל שראל, הודיה למפרט צו השעה: הפחתת עלויות העסקה, לטובת החלשים ביותר, באתר גלובס. 30.07.2020
- ^ פרוטוקול הדיון בוועדת המשותפת לוועדת חוקה וועדת הכנסת להכנת חוק הלאום באתר הכנסת, 18.07.2018. תאריך וידוא: 2018.12.24
- ^ פרוטוקול הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנוגע לרפורמה במשק החשמל באתר הכנסת, 12.07.2018. תאריך וידוא: 2018.12.24
- ^ תרצה אטיה, הרגולציה שחלה על מעונות סמל הופכת מעונות פרטיים לחלופה מועדפת מבחינת המפעילים, ההורים והמדינה, פורום קהלת
ענת דייגי שלחה את בנה לגן, והוא לא שב. מתהום השכול, היא יצאה למלחמה, באתר הארץ - ^ יש עוד זמן לתקן את המפות, באתר פורום קהלת, 2020-06-02
- ^ הקול של לוין ורוטמן, היוזמות מגוף שמרני: זה הפורום מאחורי המהפכה המשפטית
- ^ "שמח ששר המשפטים התייעץ איתנו": האיש שמאחורי הרפורמה המשפטית מדבר
- ^ טענות הפורום בפסק הדין 'איתן מדיניות הגירה ישראלית ואח' נגד ממשלת ישראל', באתר בית המשפט העליון, 22.09.2014
- ^ העתירה המלאה באתר פורום קהלת, 8 בנובמבר 2017
- ^ בג"ץ 8010/16 מלכה נעמה ברזון ואחרים נ' מדינת ישראל ואחרים, ניתן ב־12 ביולי 2021
- ^ פורום קהלת הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך יותר מ-4.7 מיליארד ש"ח נגד ההסתדרות באתר פורום קהלת
- ^ מנחם שטאובר, נדחתה על הסף בקשה לאישור ייצוגית ב-4.7 מיליארד שקל נגד ההסתדרות, באתר גלובס, 28 באפריל 2019;
ת"צ (י-ם) 15544-05-18 אמיר וייטמן נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ניתן ב-23 באפריל 2019 - ^ תובענה ייצוגית – ההסתדרות גובה מסי חבר שלא כדין, באתר פורום קהלת
- ^ ת"צ (ת"א) 37427-05-21 הסתדרות העובדים הכללית החדשה בא"י נ' גיל שפס, ניתן ב-13 בפברואר 2022
- ^ בג"ץ 5217/18 פורום קהלת נ' שר האנרגיה, ניתן ב־28 בנובמבר 2018
- ^ בקשת הצטרפות לדיון בתובענה הייצוגית נגד וולט, באתר פורום קהלת
- ^ נתנאל גאמס ודפנה מאור, הבשורה על פי וולט ופורום קהלת - והסיפור של חמשת השליחים, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2021
- ^ פורום קהלת, בקשה להצטרף להליך במעמד של ידיד בית המשפט
- ^ רע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' חאלד סלמאן ואחרים, ניתן ב־19 באוגוסט 2019
- ^ בג"צ: אלה הנימוקים לדחיית העתירה להסכם הימי, באתר סרוגים
- ^ צביקה קליין, "מחמיא לי שהשמאל מרגיש מאוים מאיתנו. זה אומר שאנחנו עושים משהו נכון", בעיתון מקור ראשון, 3 באוקטובר 2021
- ^ פרופסור משה קופל באתר פורום קהלת.
- ^ עו"ד מאיר רובין (נריה), באתר פורום קהלת
- ^ פרופסור גדעון ספיר באתר פורום קהלת.
- ^ גדעון ספיר, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- ^ פרופסור אברהם דיסקין באתר פורום קהלת.
- ^ פרופסור אבי בל, באתר פורום קהלת
- ^ עו"ד צבי האוזר, באתר פורום קהלת
- ^ ד"ר אשר מאיר, באתר פורום קהלת
- ^ ד"ר מיכאל שראל, באתר פורום קהלת
- ^ ד"ר אביעד בקשי, באתר פורום קהלת
- ^ פרופסור יוג'ין קונטורוביץ', באתר פורום קהלת
- ^ ד"ר יצחק קליין, באתר פורום קהלת
- ^ עו"ד אריאל ארליך, באתר פורום קהלת
- ^ פורום קהלת - דוחות כספיים ליום 31 בדצמבר 2020, באתר גיידסטאר
- ^ 1 2 נתנאל שלומוביץ, איך נולד פורום קהלת, המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון - ומי מממן אותו, באתר הארץ, 11 במרץ 2021
- ^ איתן אבריאל, למה שפורום קהלת ירצה שיפורסם תחקיר עליו - ואיך זה קשור לעתיד המדינה, באתר TheMarker, 13 במרץ 2021
- ^ עמרי מניב, המיליארדרים האמריקנים שמניעים את המהפכה המשפטית | תחקיר, באתר מאקו, 21 בינואר 2023
- ^ AMERICAN FRIENDS OF KOHELET POLICY FORUM, in open990.com(הקישור אינו פעיל)
- ^ שוקי שדה, מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, בתוך: 100 המשפיעים 2018, באתר TheMarker
- ^ שוקי שדה, סמס לאיילת שקד: כך נהפך פורום קהלת לאחד הגופים החזקים בפוליטיקה בישראל, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2018
- ^ ממשלת קהלת: מכון המחקר שמכתיב חוקים ולוחש לפוליטיקאים, באתר שקוף, 2021-05-26
- ^ אודות הפורום, באתר "פורום קהלת"
- ^ שוקי שדה, הזרועות של קהלת: אלה העמותות והגופים שפועלים סביב הגוף המשפיע בימין, באתר דה מרקר, 2 בפברואר 2023