מבדוק ( בהולנדית: dok באנגלית: Dock) ימי, הוא שטח המים בין קבוצה של מבנים, המשמשים לטיפול בסירות או ספינות. "מבדוק" עשוי להתייחס גם למספנה, שבה עוסקים, בבנייה או תיקון של ספינות.

מבדוק עבור כלי שיט בסנט מארטן באיים הקריביים.
מבדוק יבש עם מילוי חלקי של מספנת Valmet Vuosaari לשעבר ב- Vuosaari, הלסינקי, פינלנד.

היסטוריה עריכה

המבדוקים המוקדמים ביותר הידועים, היו אלה שהתגלו בוואדי אל-ג'ארף (אנ'), מעגן מצרי קדום, של פרעה ח'ופו, המתוארך לסביבות שנת 2500 לפנה"ס הממוקם על חוף ים סוף. [1][2] ארכאולוגים גילו גם עוגנים וצנצנות אחסון בקרבת האתר.[3]

המבדוק הימי שבלותאל בהודו מתוארך לשנת 2400 לפנה"ס [4] [5] היה ממוקם הרחק מהזרם הראשי של הנהר סברמטי כדי למנוע שקיעת סחף במבדוק.[6] אוקיינוגרפים מודרניים הבחינו כי ההראפנים, בני תרבות עמק האינדוס הקדומים היו בעלי ידע רב אודות גאות ושפל על מנת לבנות מבדוק שכזה, במסלול המשתנה ללא הרף של הנהר סברמטי, כמו גם הידרוגרפיה והנדסה ימית.[6] זהו המבדוק הימי המוקדם ביותר המוכר כשהוא מצויד באמצעי עגינה לשירות ספינות.[6]

משערים כי מהנדסי לותאל חקרו את תנועות הגאות והשפל והשפעותיהן על מבנים הבנויים מלבנים, שכן הקירות שלהם בנויים מלבנים שרופות בכבשן.[7] הידע הזה גם אפשר להם לבחור את מיקומו של מבדוק לוטאל מלכתחילה, שכן למפרץ חמבהט (אנ') יש את משרעת גאות ושפל גבוהה ביותר וניתן היה לפתוח ולסגור סכר כדי שספינות תכנסנה למבדוק בשעת הגאות ובשעת השפל הסכר הסגור כלא את המים בבריכת המבדוק הימי כמעין מעגן בו ממשיכות הספינות לצוף, גם בשעת השפל. אם היה צורך לטפל בתחתית הספינות ניתן היה להפוך את המבדוק הימי למבדוק יבש. במקרה זה לאחר שהספינה נכנסה למבדוק בשעת הגאות, ניתן היה בשעת השפל להזרים את המים לים ובכך יבשו את אזור העבודה שבו הנמצאת הספינה.[7] בתום ייצוב הספינה במבדוק היבש נעלו את סכר המבדוק כדי שמי הים לא יחזרו למבדוק בשעת הגאות. מהנדסים בנו מבנה טרפז, עם זרועות כדי לתמוך בכלי השייט במבדוק היבש לאחר ירידה המים ממנו.[7]

 
מבדוק יבש קטן בגלוסטר, אנגליה

בבריטניה, מבדוק הוא אזור סכור של מים המשמש להעמסה, פריקה, בנייה או תיקון ספינות.

סוגי מבדוקים עריכה

 
המבדוק הגדול של האולנד שעל נהר התמזה איור משנת 1877

ישנם סוגים ספציפיים של מבדוקים שבהם מפלס המים נשלט:

  • מבדוק רטוב או מבדוק צף הוא גרסה שבה גובה המים מבוקרים על ידי שערי המבדוק או על ידי סכרים ובכך מאפשרים לספינות להישאר צפות בשעת השפל. במיוחד במקומות בהם מתקיים משרעת טווחי גאות ושפל גדולים. מפלס המים במבדוק הימי נשמר למרות העלייה והירידה של הגאות והשפל. מבדוק ימי מסוג זה מקל על העברת המטענים. המבדוק הרטוב הראשון בעולם עם שערי נעילה לשמירה על מפלס מים קבוע ללא קשר לתנאי הגאות והשפל היה המבדוק הגדול של האולנד (אנ') על נהר התמזה, שנבנה ב-1703. המבדוק היווה רק מעגן, ללא מתקני פריקה והעמסה. המבדוק הרטוב המסחרי הראשון בעולם, עם רציפים ומחסני פריקה, היה המעגן הישן בליברפול, שנבנה ב-1715 שיכל להכיל עד 100 ספינות. המעגן הישן עם הסכרים שלו, צמצם את ההמתנה של הספינות ואפשר סבבים מהירים, ומשופרים של טעינה ופריקה וכמו כן תפוקת נמל משופרת.
  • מבדוק יבש הוא גרסה נוספת, גם עם שערים, שבו ניתן לרוקן את המים מהמבדוק כדי לאפשר חקירה ותחזוקה של החלקים התת-מימיים של הספינות. המבדוק היבש הגדול בעולם נמצא בבלפסט שבצפון אירלנד. המבדוק היבש העתיק בעולם נמצא בבסיס הצבאי הימי בפורטסמות' שבאנגליה, ובו נמצאת הספינה אה"מ ויקטורי.
  • מבדוק יבש צף (לעיתים השימוש רק בשם מבדוק צף ) הוא מבנה או ספינה המסוגלים לשקוע מתחת למים עד מתחת לשוקע הספינות המיועדות לטיפול, להתרומם ולהרים אליהם ספינות מתוך המים כדי לאפשר עגינה יבשה עליהם. כדי לעגון ספינה במבדוק, ממלאים את מיכלי ההצפה של המבדוק הצף במים כך שהמבדוק כולו טובל עמוק עד שרצפת המבדוק מגיעה לעומק שמתחת לשוקע הספינה המיועדת לכניסה למבדוק. לאחר מכן, הספינה המיועדת לטיפול נמשכת למבדוק באמצעות כננות או גוררות, ממוקמת במקום הרצוי ונעגנת למבדוק. לאחר מכן שואבים את המים ממיכלי ההצפה והמבדוק צף ועולה עד שהספינה המיועדת לטיפול נחשפת מעל קו המים. השימוש במבדוקים יבשים נעשה במיוחד במקומות בהם אין מתקנים יבשתיים זמינים לטיפול בכלי השיט. מבדוקים צפים היו בשימוש רב במהלך מלחמת העולם השנייה וספקו שרותי תיקון במקומות נידחים. ניתן היה אף לצרף מספר מבדוקים שכאלו כדי להכיל ספינות ארוכות במיוחד.
  • מספנה מורכבת ממבדוק יבש אחד או יותר.
  • המושג Dock באנגלית אמריקאית מתורגם בשונה מאשר באנגלית בריטית כפי שמתואר בערך זה. באנגלית אמריקאית השמות הנרדפים למילה Dock הן pier או wharf שמשמעותן רציף נמל או רציף צף במעגן סירות.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Heinrich Schoof: The floating dock. Its development from the beginnings to the present . Oceanum Verlag, Wiefelstede 2019, ISBN 978-3-86927-429-4 .

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מבדוק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 4,500-year-old harbor structures and papyrus texts unearthed in Egypt, NBC News (באנגלית)
  2. ^ Marouard, Gregory; Tallet, Pierre (2012). "Wadi al-Jarf - An early pharaonic harbour on the Red Sea coast". Egyptian Archaeology. 40: 40–43. נבדק ב-18 באפריל 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Tallet, Pierre (2012). "Ayn Sukhna and Wadi el-Jarf: Two newly discovered pharaonic harbours on the Suez Gulf" (PDF). British Museum Studies in Ancient Egypt and Sudan. 18: 147–68. ISSN 2049-5021. נבדק ב-21 באפריל 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Codebò, Mario (2013). "ARCHAEOASTRONOMICAL SURVEYS IN LOTHAL (INDIA)". www.archaeoastronomy.it. נבדק ב-2020-05-10.
  5. ^ Frenez, D. (2014). Lothal re-visitation Project, a fine thread connecting Intis to contemporary Raveena (Via Oman). UK: BAR. pp. 263–267. ISBN 9781407313269.
  6. ^ 1 2 3 Rao, S. R. (1985). Lothal, a Harappan Port Town (1955–62). New Delhi: Archaeological Survey of India. pages 27–28
  7. ^ 1 2 3 Rao, S. R. (1985). Lothal, a Harappan Port Town (1955–62). New Delhi: Archaeological Survey of India. pages 28-29