טין

משקע בעל גרגרים זעירים

טין הוא משקע בעל גרגרים זעירים (4–60 מיקרומטר), קטנים מאלה של חול (בין 60 מיקרומטר ל-2 מ"מ) וגדולים מאלה של חרסית (קטנים מ-4 מיקרומטר). במצב ביניים יופיע טין בגופי מים כמשקע שטרם עבר דיאגנזה (diagenesis). בהופעתו כסלע משקע הוא מורכב מגבישים קטנים של קוורץ.

אבן טין

על אף גודלם, גרגרי הטין קשים ולא ניתן לגרוס אותם בשיניים. לטין הדק המוסע בנחלים מאפיינים דומים לאלה של חרסית: כושר ספיחת מים, הידבקות, תפיחה וגמישות. צבעו של טין המורכב מקוורץ בלבד הוא לבן, ובתוספת של תחמוצות ברזל הופך צבעו לחום, אדמדם או סגול. בדומה לכורכר – המורכב מאבן חול מלוכדת בגיר, גם הטין עשוי להתלכד בגיר ולתסוס במגע עם חומצה מלחית מהולה.

היווצרות ותהליכים

עריכה
  ערך מורחב – אבן טין

סלע טין נוצר לרוב בסביבה צחיחה למחצה ומורכב בעיקר מקוורץ ופצלת השדה. סלעי משקע המורכבים בעיקר מטין (לפחות 2/3) מוכרים כ"אבן טין" (siltstone). סלעי הטין מתפוררים במגוון של תהליכים פיזיקליים המפרקים גבישי קוורץ בגודל של גרגרי חול קטנים מתוך הסלעים. תהליכים אלה כוללים בליה כימית של סלע ורגוליט ובליה מכנית כגון:

לאחר בליה מוסעים הגרגרים על ידי זרמי מים בנחלים ושוקעים באגמים, בשפכי נהרות ובחופים, או שהם מוסעים כאבק וחוברים לחרסית ולגיר ליצירת לס.

השפעה סביבתית

עריכה
 
טין ששקע בשיטפון לאחר הוריקן "אייק" בעיר גלווסטון, טקסס

טין המושקע לאורך נהר ובדלתה שלו באמצעות שיטפונות יוצר קרקע עשירה ופוריה, כמו זו שביססה את התרבות המצרית העתיקה לאורך הנילוס. הסיבה העיקרית להימצאות כמות גדולה של טין בנהרות הסמוכים ליישובים עירוניים היא הרס קרקעות כתוצאה מבנייה מואצת, ובאזורים כפריים כתוצאה מחרישת שדות וכריתת יערות.

מחסור במשקעי טין עשוי לגרום לשינוי סביבתי משמעותי: בנהר המיסיסיפי פחתה השקעת טין במהלך המאה ה-20 בשל מערכת סכרים, עובדה שתרמה להיעלמותם של ביצות ושרטונים בדלתה של הנהר. היעלמות מחסומים טבעיים אלה הייתה אחד מן הגורמים המשמעותיים שתרמו להצפת ניו אורלינס כתוצאה מהוריקן קתרינה באוגוסט 2005.[1]

תפוצה

עריכה

טין הוא אחד המרכיבים העיקריים באבק מדברי ובלס, ונפוץ בעיקר כמשקע בנהרות, אגמים ודלתות. בארץ ניתן למצוא טין באזור המכתשים בנגב ובערבה הדרומית (בקעת תמנע ואילת).

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה