טורה דל אורו
טורה דל אורו או מגדל הזהב[1] (בספרדית: Torre del Oro; בערבית: برج الذهب) הוא מגדל שמירה צבאי על בסיס, דודקהדרון הממוקם בסביליה שבספרד. מגדל השמירה הוקדם בשליש הראשון של המאה ה-13 על ידי אל-מוואחידון, במטרה לשלוט על הגישה לסביליה דרך הנהר גואדלקיביר. המבנה שימש כבית סוהר בימי הביניים. מה-24 ביולי 1944, המגדל משמש גם כמוזיאון.[2][3]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
albarrana tower, מונומנט  |
| מיקום |
סביליה |
| מדינה |
ספרד |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1221 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1221 |
| סגנון אדריכלי |
art of Almoravides and Almohades, אמנות מוסלמית של האמירות והחליפות |
| קואורדינטות | 37°22′57″N 5°59′47″W / 37.38245514586°N 5.9962960788708°W |
  | |
המגדל מחולק ל-3 מפלסים. המפלס הראשון הוא על בסיס דודקהדרון, והוא נבנה ב-1220 בצו של ומושל סביליה מטעם אל-מוואחידון, אבו אל-אולא. המפלס השני שגובהו 8 מטרים בלבד, גם הוא על בסיס דודקהדרון, נבנה על ידי פיטר מקסטיליה (אנ') במאה ה-14, השערה שאושרה על ידי מחקרים ארכאולוגיים. המפלס השלישי הוא על בסיס מעגל, והוא נוסף לאחר שהמפלס השלישי הקודם, אלמהאד, נפגעה מרעידת האדמה בליסבון ב-1755. בניית המפלס השלישי בוצע על ידי המהנדס הצבאי של בריסל, סבסטיאן ואן דר בורכט, ב-1760.[4]
הטורה דה לה פלאטה (אנ'), מגדל שמירה על בסיס מתומן, ממוקם בסמוך לטורה דל אורו, וכי יש המאמינים שהוא נבנה באותה תקופה שנבנה טורה דל אורו.
תפקיד צבאי עריכה
טורה דל אורו היה אחד מ-2 נקודות עיגון, שהייתה מסוגלת לחסום את הנהר גואדלקיביר. נקודת העיגון השנייה נהרסה מאז או נעלמה, ואולי קרסה במהלך רעידת האדמה בליסבון ב-1755. חסימה זו שימשה להגנת העיר נגד הצי הקסטיליאני-רקונקיסטה של ראמון דה בוניפז (אנ') ב-1248. בוניפז שבר את חסימה זו ובודד את סביליה מטריאנה (אנ').
תפקיד היסטורי עריכה
טורה דל אורו נבנה על בסיס של דודקהדרון ב-1220–1221, בהוראת מושל סביליה מטעם אל-מוואחידון, אבו אל-אולא. זה מנע את הדרך לרובע ארנל עם קטע חומה המצטרף אליו לטורה דה לה פלאטה (אנ'), חלק מחומות העיר שהגן על שער סביליה (ספ').
המגדל ניזוק קשות מרעידת האדמה בליסבון ב-1755, והמרקיז ממונטה ריאל הציע להרוס אותו כדי להרחיב את הדרך לאוטובוסים וליישר את הגישה לגשר טריאנה. עם זאת, אנשי סביליה התנגדו למהלך הזה ופנו למלך פורטוגל, ז'וזה הראשון שהתערב. ב-1760, המבנה שוחזר ובוצעו תיקונים בקומה התחתונה של המגדל, כמו כן חיזוק המבנה, ויצירת גישה ראשית חדשה דרך המעבר לשביל סביב החומה. באותה שנה, נבנה המפלס העליון על ידי המהנדס הצבאי, סבסטיאן ואן דר בורכט, שעבד גם במפעל הטבק המלכותי (אנ'). עבודות אלו שינו את מראה המגדל בהשוואה למה שנראה בתחריטים מהמאה ה-16 או ה-17.
בתרבות עריכה
- המגדל מוזכר בשירו של דייוויד ברוזה, "בנהר של סביליה".[5][6]
גלריה עריכה
-
טורה דל אורו -
טורה דל אורו -
דייוויד רוברטס, גואדלקוויר ומגדל הזהב, 1832 -
טורה דל אורו בלילה -
מבט על טורה דל אורו, מהצד השני של הנהר גואדלקיביר
לקריאה נוספת עריכה
- Falcón Márquez, Teodoro (1983), The Torre del Oro, Seville: Provincial Council of Seville. Publications Service. ISBN 84-500-9121-7 ISBN 978-84-500-9121-2
- Fernández Duro, Cesareo (1894), The Castile Navy from its origin and conflict with that of England until it was recast in the Spanish Armada, Madrid.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ארווין פלר, הקסם שנשקף ממגדל הזהב: העיר הכי ציורית בחבל אנדלוסיה, באתר וואלה!, 17 באוגוסט 2017
- ^ האתר הרשמי של המוזיאון
- ^ The Tower of Gold | The inspiration behind myriad Seville stories, Barceló Experiences (באנגלית)
- ^ Qantara - Torre del Oro (tower of gold), www.qantara-med.org
- ^ מילים לשיר בנהר של סביליה - דיויד ברוזה, באתר שירונט
- ^ חידת מגדל הזהב, באתר www.makorrishon.co.il