מגמה ירוקה

ארגון ישראלי להגנת הסביבה

מגמה ירוקה הוא ארגון שטח אקטיביסטי, התנדבותי ולא מפלגתי, הפועל לקידום נושאי איכות הסביבה בישראל. הארגון הוקם בשנת 1997 ביוזמת ערן בן ימיני, לאחריו ניהלו אותו יעל כהן-פארן, שי גולוב, גיל יעקב, מור גלבוע ושני אלוני. מאז יולי 2020 מנכ"ל הארגון הוא אלעד הוכמן. הארגון פעיל בקמפוסים ברחבי הארץ, אך יש לו גם תאי פעילים שאינם סטודנטיאליים. נכון ל-2020 הארגון מונה מאות פעילים בשלל נושאים סביבתיים.

מגמה ירוקה
Megama logo.jpg
תחום natural environment, מערכת חינוך עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.green.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פעילותעריכה

ב-1997 החליטה החברה להגנת הטבע להקים ארגון סטודנטים שמטרתו פעילות למען הסביבה, ובראשו הוצב בן ימיני. המאבק הראשון שניהל הארגון היה נגד כביש 6, ובסיומו התנתק מהחברה להגנת הטבע. הארגון שם לו למטרה לפתח את נושא הצדק הסביבתי, ולהשפיע על העלאת המודעות לנושא בקרב האוכלוסייה בכלל והסטודנטים בפרט.

הארגון נשען על מאות מתנדביו. עיקר עבודתו היא הכשרת וארגון פעילים ברחבי הארץ למאבקים סביבתיים. הפעילות מאופיינת באוטונומיה רבה הניתנת לתאי הפעילים השונים. הפעילות כוללת הפגנות, פעולות ישירות, השתתפות בוועדות בכנסת וברשויות המקומיות, הופעות בתקשורת, פנייה לערכאות משפטיות, עצומות, חוגי בית ועוד. זאת במטרה להעלות על סדר היום הציבורי נושאים סביבתיים ובראשם את סכנות משבר האקלים.

תאי מגמה ירוקה פועלים גם בתוך אוניברסיטאות, במטרה להפכן לידידותיות יותר לסביבה בכל הנוגע למיחזור, שימוש חוזר, תחבורה, תכנון ועוד, וכן יוזמים ימי עיון, הרצאות ופתיחת קורסים שעניינם איכות הסביבה[1].

ארגון מגמה ירוקה הצטרף למחאת האוהלים בקיץ 2011 ופעיליו לקחו חלק בהפגנות במטרה להכניס סדר יום אקולוגי למחאה החברתית. במסגרת המחאה הוביל הארגון את המאבק כנגד חוק הוד"לים (ועדות דיור לאומיות) והרפורמה המתוכננת בחוק התכנון והבניה. הארגון יזם מחאה כנגד ועדת טרכטנברג לאחר שיו"ר הוועדה, פרופ' מנואל טרכטנברג, הודיע כי דו"ח הוועדה לא יעסוק בנושא התחבורה הציבורית. בעקבות מחאה זו שינה טרכטנברג את דעתו והוועדה הכניסה לדו"ח המלצות לגבי שיפור התחבורה הציבורית בישראל[2].

הישגים ופרסיםעריכה

בשנת 1998 הארגון עצר את הבניה על חוף סי אנד סאן בת"א.

בשנת 1999 היה שותף לחוק פקדון הבקבוקים.

בשנת 2001 קיבל הארגון את "מגן השר להגנת הסביבה"[3], באותה שנה הארגון הוביל להחלטה על סלילת הרכבת המהירה לירושלים.

בשנת 2004 היה שותף לחקיקת חוק החופים וייסד את יום התחבורה הציבורית.

בשנת 2005 הוביל את המאבק נגד הבנייה בחולות ניצנים.

בשנת 2006 הביא לקביעת כרטיס חופשי-חודשי מוזל לסטודנטים.

בשנת 2007 הוביל את המאבק לפתיחת חופי הכנרת לציבור, להוצאת כלובי הדגים מאילת ולמניעת הבנייה על הרי ירושלים (מאז המאבק התחדש לאור יוזמת בנייה חדשה, הפעם שלא בהובלת מגמה ירוקה)

בין השנים 2008–2011 היה הארגון שותף במאבק להפסקת השאיבה של מעיין עין זהב בקריית שמונה, והזרמת מים לנחל. מי המעיין נתפסו עד אז על ידי חברת נביעות. בעקבות הזרמת מי המעיין לנחל שוקם הנחל הזורם בחלקו הגדול בפארק הזהב בעיר שהוא פארק טבע עירוני.

בשנת 2009 קיבל הארגון את אות הנשיא למתנדב על ידי נשיא המדינה שמעון פרס, וגם את אות הגלובוס הירוק מטעם ארגון חיים וסביבה[4].

בשנת 2010 הוצל חוף פלמחים מבניית כפר נופש שיחריב את החוף, ונקבע שיושאר כמו שהוא לרווחת הציבור ובעלי החיים.

בשנת 2011 הביא הארגון להכרזת חולות סמר כשמורת טבע, להפיכת תחנת הכוח הפחמית באשקלון למבוססת גז והיה שותף למחאה החברתית ובתוכה למחאה נגד וועדות הווד"לים.

בשנת 2012 הוביל להקמת קו ישיר משדרות לת"א והצטרף להובלת המאבק נגד הזיהום במפרץ חיפה[5].

בשנים 2013-2016 הובילה מגמה ירוקה את המאבק במונופול הגז, שבשיאו הוציא עשרות אלפי מפגינים לרחובות, עורר דיון ארצי בנושא וחסך לציבור מאות מיליארדי שקלים בייצוא מיותר.

מגמה ירוקה זכתה במקום הראשון (ביחד עם ארגונים נוספים) בדירוג של 100 המשפיעים של מגזין דה מרקר לשנת 2013 על השתתפותה במאבק הגז בישראל[6].

בשנת 2014 ייסד הארגון את מצעד האקלים הישראלי השנתי, אותו הוא מקיים מאז בכל שנה במספרים גדלים והולכים. בשנת 2020 השתתפו ביום האקלים מעל 20,000 איש.

באותה שנה גם עצר הארגון את קידוחי הנפט בעמק האלה.

בשנת 2015 הביא מאבק הארגון להוספת קווי אוטובוס המחברים את תחנת הרכבת באשדוד לעיר.

בשנת 2016 הוקם בית הספר לאקטיביזם אותו מפעיל הארגון גם היום, וקיבל את פרס הגלובוס הירוק יחד עם ארגוני הסביבה החיפאים על חלקו בקמפיין להבראת מפרץ חיפה מזיהום ותחלואה.

בשנת 2017 התקבלה ההחלטה על השבת כיכר דיזנגוף ת"א לצורתה המקורית, החלטה שביצועה הסתיים ב-2019 לרווחת התושבים והמבקרים בעיר. באותה שנה פונה מיכל האמוניה בחיפה לאחר מאבק ארוך שנים אליו היו שותפים גם ארגונים נוספים.

בשנת 2018 הוצלו הפיקוסים בשדרות ירושלים ביפו.

בשנת 2019 החל הארגון ללוות את השביתות הארציות של תנועת מחאת הנוער למען האקלים, ובהחלטה היסטורית של בג"ץ שהגישה מגמה ירוקה יחד עם אדם טבע ודין החליט ביהמ"ש שלא לאשר את הרחבת מפעלי בז"ן המזהמים בחיפה. על המאבק להבראת מפרץ חיפה זכתה באותה שנה מגמה ירוקה בפרס נחמה ריבלין לקיימות במעמד נשיא המדינה. באותה שנה השתתפה מגמה ירוקה בארגון מכתב הרבנים נגד שימוש בפלסטיק חד פעמי בחגים, הוחלט על הקמת שמורת הטבע הימית הגדולה בישראל והוקמה קואליציית התחבורה הציבורית.

הארגון נסקר על ידי ארגון הדירוג מידות וקיבל את תו מידות לאפקטיביות[7].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה