מדרחוב כפר סבא
מדרחוב ירושלים הוא מדרחוב הניצב לאורך חלק מרחוב ירושלים בכפר סבא, ומשמש כמרכז התרבות של העיר. הוא מכיל מספר רב של מבני תרבות חשובים בעיר, כגון הקונסרבטוריון העירוני, הספרייה העירונית וספריית הילדים, מוזיאון כפר סבא והיכל התרבות - יד לבנים, ובנוסף גם משמש כמרכז מסחרי חשוב בעיר המאכלס עשרות חנויות רחוב.
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיר |
 כפר סבא |
| רחובות מסתעפים |
רחוב ויצמן רחוב הכרמל רחוב ארבל |
| אתרים | הספרייה העירונית, היכל התרבות - יד לבנים כפר סבא, מוזיאון כפר סבא, קריית ספיר, הגלריה לאומנות עכשווית |
| קואורדינטות | 32°10′37″N 34°54′26″E / 32.176944444444°N 34.907222222222°E |
  | |
היסטוריה עריכה
בראשית ימיו היה האזור מלא פרדסים, אך עם השנים הפכה המושבה לעיר ונסללו כבישים ובתי מגורים, בעיקר באזור זה של כפר סבא. רחוב ירושלים שהיה אז רחוב צדדי, התגלה כאבן דרך חשובה בין רחובות ויצמן והכרמל, שניהם רחובות ראשיים בעלי כביש דו צדדי. בתור רחוב שכזה, חנויות רחוב קטנות החלו להיפתח בצידיו, כולל בתי קפה ומסעדות שונות. אולם הפיכתו למדרחוב ומרכז תרבות עירוני לא החלה עד שנת 1966 אז הוחלט על בניית היכל התרבות של כפר סבא, ברחוב ירושלים[1]. על ההחלטה הודיעה העירייה בראשות מרדכי סורקיס כאשר לבנייה הוקצבו 725,000 לירות ישראליות, חלקן במימון קרן ישראל-אמריקה[2]. התוכניות התלכדו עם הרעיון לבנות מתחם תרבות נוסף באזור ובו יהיו הספרייה המרכזית וספריית הנוער[3]. עוד הוחלט להוסיף למרכז מוזיאון קטן ומרכז מבקרים, מה שיהפוך לאזור התרבות הרשמי של העיר[4]. בעקבות ההחלטה על הקמת מרכזי התרבות ברחוב, העירייה הפכה אותו למדרחוב וחלק ממנו הפך למדרחוב. כמו כן, היותו רחב ידיים ושקט על אף קרבתו לרחובות הראשיים תרם לבניית בנייני מגורים מעל החנויות, בהשראת רחוב הכרמל המאופיין בבתי מגורים עם אכסדרות לפני החנויות.
סיבה נוספת להפיכתו של רחוב ירושלים למרכז תרבות היה בית אהרונוביץ' (אשר נקרא גם "הארמון") אשר היה שייך אז לעיריית כפר סבא, לאחר שירשה ממשפחת אהרונוביץ' את האדמות. הבית הפך לפיסת דרך מההיסטוריה של כפר סבא, והוא ניצב בהמשך אותו רחוב, מה שהפך אותו להיות עוד אטראקציה תרבותית באותו שביל שנוצר בין רחוב הכרמל לויצמן.
בשנות השבעים הוחלט להפריד את היכל התרבות מהמוזיאון והספרייה, ולהקים מבנה נוסף עבור אלו: בית ספיר. המרכז נועד להיות "גולת הכותרת" של התרבות בכפר סבא, ולשם כך הוזמנו מספר רב של אדריכלים כדי שיציעו הצעות לבניית המבנה אשר אמור להכיל למעלה מ-10,000 איש בכל חודש[4]. לבסוף נבחר האדריכל מרדכי בן-חורין אשר עיצב מבנה גדול ורב גוני בעל מאפיינים מודרניים מאוד, תוך שילוב של גג מתכת גלי, לבנים, טיח ועץ. המבנה החדש, שנקרא על שמו של פנחס ספיר, כונה על ידי כלי תקשורת בריטיים שהגיעו לאירוע הפתיחה כ"הפנינה שבכתר"[5] והכיל אודיטוריום ל-300 איש, ספרייה וקונסרבטוריון, זאת בעוד שהיכל התרבות הכיל אולם מופעים בעל 800 מושבים, ספרייה נוספת, חדר הנצחה לחללי מלחמות ישראל יוצאי העיר ואולם המוקדש לתולדות כפר סבא. שני המוסדות, קריית ספיר והיכל התרבות, משמשים כחטיבה אחת העוטפת את המדרחוב בשני צידיו.
למעשה, קריית ספיר לא נקראה כך עם הקמתה אלא רק כאות הוקרה לפנחס ספיר, אשר בתור שר אוצר בממשלת גולדה תרם רבות לעיריית כפר סבא ולפיתוח המדרחוב. לאחר מותו התקיים אף טקס זיכרון בקדמת היכל התרבות אליו הגיעה ראש הממשלה, גולדה מאיר, ושר האוצר, יהושע רבינוביץ[6].
בשנת 1976 נחנך מרכז ספיר, רבות במימונו של פנחס ספיר אשר היה אז שר האוצר ועל כך זכה להנצחה במבואה של המרכז, בטקס חגיגי בו הופיעה גם התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוחו של אלכסנדר שניידר[7]. במהירות הפך המדרחוב למתחם מסחרי מבוקש, כשגם חנויות הרחוב נהנו מהפיכת הרחוב למרכז תרבות עירוני שמשך מבקרים מכל האזור. בנוסף, החלו להתבצע שיפוצים ברחוב לכדי הפיכתו לנוח יותר עבור מבקרים וגם נעים יותר ושקט. משום שהרחוב היווה בעבר חלק מפרדס הוא לא הכיל כביש אלא רק שביל הליכה, מה שהפך את שיפוצו לקל בהרבה. הוספו לו מדשאות ושביל סדיר, ובמהרה היה המדרחוב למרכז חשוב בעיר. כמות המבקרים במקום הייתה עצומה, ובשנת 1988 ביקרו בקריית ספיר בממוצע 18,000 איש בחודש[5].
בשנות השמונים היה המדרחוב למקום בילוי עבור תושבי כפר סבא ומרכז מסחר חשוב עבור תושבי היישובים היהודים שנמצאו מעבר לקו הירוק[8]. משום שאלו היו עוברים בעיר עשרות פעמים ביום בדרכם פנימה או החוצה משטחי יהודה ושומרון, נוצר מטבע הלשון המקומי "חמש דקות מכפר סבא"[8]. עיתונים לאומיים בארץ ציינו רבות את המדרחוב ומבניו כאבן דרך תרבותית בחבל השרון שאין כמותה ביישובים הסמוכים[9]. כמו כן, ריבוי מקומות הבילוי באזור תרמו להגעה של אוכלוסייה צעירה, בגילאי 15–30, לעיר ונוסדו חיי לילה שעיקרם התרכז במדרחוב[8]. הקונסרבטוריון העירוני, שנתמך על ידי מערכת החינוך המפותחת של כפר סבא, משך תלמידים רבים והאודיטוריום הקטן של קריית ספיר אפשר קיום מופעים אינטימיים יותר, כמו גם ערבי בידור ופנאי[10].
עם השנים העירייה טיפחה את המדרחוב והציבה בו מדשאות רחבות ידיים מה שהפך אותו למעין פארק קטן המהווה מקום בילוי נעים ושקט לתושבי האזור. בגלל השקט והנינוחות שלו, המדרחוב הוא מקום פנאי גם לפעיליות ספורטיביות או רוחניות, חלקן מקודמות על ידי העירייה. במרכז המדרחוב הוקמה בריכת נוי גדולה אשר על גדותיה מתקיימות הופעות שונות במשך השנה, כולל בפסטיבל הבירה השנתי[11][12] המתקיים במדרחוב או בפסטיבל נושפים[13] מטעם הקונסרבטוריון.
בין השנים 2012-2014[14] עברו קריית ספיר והיכל התרבות שיפוץ נרחב ועיצוב מחודש, ובנוסף גם חלק מבנייני המדרחוב חודשו ועוצבו בצורה מודרנית יותר. היכל התרבות עבר שיפוץ והאולם הראשי בו שופץ עד לכדי עמידה בסטנדרטים בינלאומיים[15]. הותקנו בו קירות אקוסטיים חדשים ובכניסה אל המתחם הוצב פסל של האמן נפתלי בזם אשר נקרא "נושאי האור". קריית ספיר עברה שיפוץ גדול אף יותר והוספה קומה שלמה הכוללת ספריית ילדים, חדר ארכאולוגי וחדר מחול. מלבד זאת, כל המבנה שופץ מבפנים, כולל מספר רב של חדרי מוזיקה אשר רמת האקוסטיקה בהם עלתה לאחר השיפוץ על 45 דציבלים. על הפרויקט היה אחראי האדריכל דוד ברסלבי בפיקוחו של איש מכון התקנים הישראלי, הרן מאיר[16]. בסיום העבודות היה שטח המבנה יותר מ-7,000 מטר רבוע[16].
אתרים בעלי חשיבות עריכה
ההיבט התרבותי עריכה
המדרחוב, מלבד היותו מרכז מסחרי לבילוי ופנאי עבור תושבי האזור, משמש כמרכז התרבות של כפר סבא ומכיל כמעט את כל מבני התרבות החשובים של העיר.
- בית ספיר[א] - נחשב רבות לפנינת התרבות של כפר סבא. המבנה שעוצב על ידי מרדכי בן-חורין בשנת 1976 ועבר שיפוץ כללי בתכנונו של דוד ברסלבי בשנת 2014 מכיל בתוכו מספר מתחמים, הכוללים אולם ספורט, קונסרבטוריון, ספריית ילדים, חדר מחול, מוזיאון כפר סבא וגן ארכאולוגי. המתחם נקרא על שמו של פנחס ספיר לאחר מותו, כאות הוקרה על תרומותיו לתחום התרבות בזמן היותו שר האוצר. לאחר פטירתו נערך טקס זיכרון במדרחוב בהשתתפות גולדה מאיר. בית ספיר כולל מספר רב של מתחמים בפני עצמם:
- מוזיאון כפר סבא - נמצא בתוך בית ספיר. הוקם בשנת 1980 ביוזמה של ראש העיר דאז זאב גלר והארכאולוג תושב העיר ד"ר איתן איילון[17]. המוזיאון הוא ארכאולוגי ברובו, וכולל מספר חדרים האוספים ראיות היסטוריות להתיישבות קדומה בכפר סבא. הרעיון של המוזיאון היה להביא את הסיפור המלא של כפר סבא החל מהקמתה כיישוב חקלאי בתקופה הרומית ועד לימיה של המושבה לפני כמאה שנה[17]. המוזיאון עצמו מתפרש על פני כמה מקומות בעיר, אך מרכזו נמצא בבית ספיר, שם נמצאת חצר פסיפס מרשימה (ובה מרובע פסיפס עצום מתקופה קדומה הכולל את הצירוף "כפר סבה", ראו תמונה)[18], אולם תערוכות מתחלפות[19], אולם תצוגה על פועלו של פנחס ספיר[20] ומוזיאון ארכאולוגי קבוע (הכולל גם סדנאות חינוכיות וחדר לבניית כדים מחרסית)[21]. מלבד זאת, למוזיאון שלוחות ברחבי העיר, כולל הגן הארכאולוגי שבתל כפר סבא ושביל הראשונים כפר סבא המתפרש על כל רחבי העיר ותחנתו הראשונה היא קריית ספיר.
- הקונסרבטוריון העירני למוזיקה ומחול - נמצא בקומה השנייה של בית ספיר ומנוהל על ידי עופר עין הבר. הקונסרבטוריון קיים מאז שנות השמונים ומתחלק לשני חלקים: לימודי מחול ולימודי נגינה. במחלקת המחול, בהנהלת קארן סטוק[22], קיימות מספר כיתות ללימוד ריקוד לבנות ובנים מגיל הרך ועד לסוף י"ב. מחלקת הנגינה לעומת זאת, המנוהלת על ידי עופר עין הבר וניר נחום, מפותחת יותר וכוללת שיעורים פרטיים על כמעט כל כלי נגינה החל מכלי הקשה אפריקאים ועד לכלי נשיפה תזמורתיים. משום הפופולריות העצומה של הקונסרבטוריון והדגש שהוא שם על מוזיקה קלאסית הוביל לכינוי "כפר סבא - בירת המוזיקה הקלאסית של ישראל"[23]. על אף שהקונסרבטוריון מפעיל גם עשרות הרכבי פאנק, רוק, ג'אז ופופ, מספר הנגנים הלומדים מוזיקה קלאסית בעיר גרם למחשבה שהקונס' מיועד רק למוזיקה קלאסית. במחלקת המוזיקה שלו לומדים 2300 תלמידים, 80 מורים ו-29 תזמורות, זאת בנוסף למספר רב של הרכבים המשתנה משנה לשנה[24].
- היכל התרבות - מרכז תרבות רב תכליתי, הראשון בארץ מסוג זה[25]. ההיכל, שבנייתו החלה בשנת 1966 ועבר שיפוץ נרחב בשנת 2014, מכיל אולם ענק בעל 400 מקומות ישיבה, קפיטריה פעילה, אודיטוריום, אמפיתיאטרון, חדרי עיון ומרכזייה פדגוגית. בכל שנה עולים מופעים רבים בהיכל התרבות, רובם מופעי תיאטרון, אך גם מופעי מוזיקה, מופעים וחוגים לילדים, ערבי סטנד-אפ ועוד[25]. היכל התרבות הוא המבנה הגדול והמרשים בעיר, ורבים רואים בו את המעבר של כפר סבא ממושבה לעיר. בשנת 2020, בצל התפרצות נגיף הקורונה בישראל ולנוכח החלטות הממשלה בעיניין, הוחלט לסגור את כל פעילויות ההיכל עד להודעה חדשה[26].
ביאורים עריכה
- ^ מתחם קריית ספיר מתייחס לכל האזור החולש על שני צדדיו של המדרחוב, כולל הספרייה המרכזית, בית ספיר והיכל התרבות. לעומת זאת, בית ספיר מתייחס רק למבנה הגובל בכיכר הערים התאומות ממזרח ובקניון ערים ממערב, והוא המתחם החשוב ביותר במדרחוב.
הערות שוליים עריכה
- ^ מר?נעורים לפיתוח כפר"סמ_* | חרות | 8 מאי 1962 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ עירית כפר־סבא תתחיל בבניית היכל התרבות | מעריב | 17 יולי 1966 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מרדכי אלקן, כפר סבא: הבטחות מעטות, פעילות רבה, מעריב, 9 בדצמבר 1970
- ^ 1 2 _אדריכלים רבים מתעניינים ב"היכל התרבות" של _כפר־סבא | מעריב | 16 יוני 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 כפר סבא - בירת התרבות בשרון | מעריב | 7 מרץ 1988 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ג.מאיד: ספיר היה בין גדולי העם היהודי | מעריב | 31 אוגוסט 1976 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ היכל התרבות וקריית ספיר, באתר www.kfar-saba.muni.il
- ^ 1 2 3 סבא | מעריב | 29 דצמבר 1986 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ma aJ? / W /J0? י _^1־s^»,«f i_^ . _? !»^'_^f_~_sf_^'t סבא-רהורים | מעריב | 29 דצמבר 1986 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ כפר סבא העתיקה-עיר צעירה | דבר | 21 מרץ 1983 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ בראשון ושני: פסטיבל הבירה הגדול של כפר סבא. גם ארז לב ארי וגיא ויהל יהיו שם, באתר צומת השרון כפר סבא, 2018-07-29
- ^ השבוע בכפר סבא: פסטיבל בירה במדרחוב ירושלים, פאנל פוליטיקה וגאווה במרכז הצעירים, באתר צומת השרון כפר סבא, 2019-06-23
- ^ על התחרות | תחרות פנינה זלצמן לפסנתרנים צעירים מספר 8, באתר home (באנגלית)
- ^ היכל התרבות, באתר החברה הכלכלית
- ^ אודות ההיכל.docx, באתר Google Docs
- ^ 1 2 קרית ספיר כפר סבא, באתר מכון התקנים הישראלי
- ^ 1 2 אודות : מוזאון כפר סבא, באתר kfar-saba-museum.org
- ^ חצר הפסיפסים : מוזאון כפר סבא, באתר kfar-saba-museum.org
- ^ אולם תערוכות מתחלפות : מוזאון כפר סבא, באתר kfar-saba-museum.org
- ^ תצוגת ספיר-פנקס המעשים : מוזאון כפר סבא, באתר kfar-saba-museum.org
- ^ תצוגת הקבע הארכיאולוגית : מוזאון כפר סבא, באתר kfar-saba-museum.org
- ^ הקונסרבטוריון למוסיקה ולמחול כפר-סבא, באתר www.kfar-saba.muni.il
- ^ "איך נהפכה כפר סבא לבירת המוסיקה הקלאסית בישראל". הארץ. 2009-05-16. נבדק ב-2021-02-02.
- ^ נכון לשנת 2009
- ^ 1 2 "היכל התרבות כפר סבא". הארץ. נבדק ב-2021-02-06.
- ^ רשימת מופעים מומלצים: היכל התרבות כפר סבא, באתר tarbut.kfar-saba.muni.il
