פתיחת התפריט הראשי

יהושע רבינוביץ

פוליטיקאי ישראלי

יהושע רבינוביץ (13 בנובמבר 191114 באוגוסט 1979) היה ראש העירייה השביעי של תל אביב, חבר הכנסת, שר האוצר ושר השיכון.

יהושע רבינוביץ
יהושע רבינוביץ
לידה 12 בנובמבר 1911
וישנבה, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוגוסט 1979 (בגיל 67) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1934
מקום קבורה בית הקברות טרומפלדור עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המערך עריכת הנתון בוויקינתונים
שר האוצר ה־5
3 ביוני 197420 ביוני 1977
(3 שנים)
תחת ראש הממשלה יצחק רבין
שר השיכון ה־6
10 במרץ 19743 ביוני 1974
(12 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה יצחק רבין
חבר הכנסת
13 ביוני 197714 באוגוסט 1979
(שנתיים ו-8 שבועות)
כנסות 9
ראש עיריית תל אביב ה־7
19691974
(כ־5 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קבר יהושע רבינוביץ בבית הקברות טרומפלדור

ביוגרפיהעריכה

יהושע רבינוביץ נולד בכ"ב בחשון תרע"ב ליוסף מנחם רבינוביץ ולמרים לבית רובין בווישנבה שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). בתיכון למד בגימנסיה עברית וסיים הכשרה כמורה בסמינר עברי למורים בווילנה. לאחר סיום לימודיו עבד כמורה וכמנהל בית ספר עברי של תנועת "תרבות". הוא היה פעיל בתנועת "החלוץ". בדצמבר 1934 עלה לארץ ישראל, הצטרף למפלגת פועלי ארץ ישראל והיה פעיל בהסתדרות הכללית וכן היה מראשי ברית הקואופרציה הצרכנית של ההסתדרות. בשנת 1938 נישא לגאולה לבית מלניק.

ב"גוש" של מפא"יעריכה

רבינוביץ היה האיש מאחורי הקלעים ב"גוש" של מפא"י (שהיווה קבוצה מאורגנת בתוך מפא"י, בעיקר חברים ותיקים, בשנות המדינה הראשונות, ששרגא נצר היה הדמות הבולטת בה, ואשר הייתה הקבוצה העירונית בעלת ההשפעה הרבה ביותר במפלגה). אשר ידלין אמר עליו כי "שמר על אלמוניות עד שנבחר לראש עירייה" וגם כאשר נבחר לתפקיד שר האוצר היה "פוחד מהשלטון גם כשהוא עצמו השלטון". רבינוביץ שימש כציר בקוגרס הציוני הכ"ג.

בעיריית תל אביבעריכה

בשנת 1955 נבחר רבינוביץ למועצת עיריית תל אביב, וכיהן בתפקיד סגן ראש העירייה בשנים 19591969, במהלך כהונתו של מרדכי נמיר כראש העירייה. בשנת 1961 הוא נבחר לשמש גם כיו"ר ועדת הכספים וגם ליו"ר ועדת בניין ערים. לאחר התפטרותו של נמיר בשנת 1969 נבחר על ידי מועצת העירייה לכהן בפועל כראש העירייה, ובבחירות 1969 נבחר על ידי תושבי העיר לתפקיד ראש העירייה.

רבינוביץ קידם תוכניות פיתוח והתחדשות רבות. מרבית הפרויקטים שקידם נחנכו רק לאחר שסיים את תקופת כהונתו ועל כן אינם נזקפים לזכותו, אלא לשלמה להט. בין השאר קידם רבינוביץ את פיתוח חופי תל אביב ובניית הטיילת החדשה, החל את הכשרת פארק הירקון שלימים נקרא על שמו ("גני יהושע"), החל את פרויקט נתיבי איילון, קידם את תוכנית בניית הרכבת התחתית (שנגנזה לאחר מלחמת יום הכיפורים) וייסד את מרכז התעסוקה קריית עתידים. עם זאת נטען כי חלק מהפרויקטים הללו כללו בינוי מאסיבי ללא התחשבות סביבתית, דוגמת "חומת בתי המלון" לאורך החוף, או פרויקטים כושלים ופילים לבנים דוגמת כיכר אתרים או פרויקט המע"ר במנשייה. רבינוביץ טיפח מאוד את מערכת החינוך העירונית, הקים את קרן תל אביב לספרות ואמנות וסייע להתפתחות אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1974 זכה שלמה להט בבחירות לעיריית תל אביב, ורבינוביץ מונה לתפקיד שר השיכון, לאחר ששימש זמן קצר בתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר.

שר האוצרעריכה

ב-3 ביוני 1974 מונה רבינוביץ לשר האוצר בממשלתו הראשונה של יצחק רבין. בתפקיד זה כיהן עד 20 ביוני 1977, מועד תום כהונתה של ממשלת רבין.

כשר האוצר הוביל רבינוביץ צעדים אחדים בתחום המסים:

  • הרפורמה במס הכנסה בעקבות המלצותיה של "ועדת בן שחר": רפורמה מרחיקת לכת, ששינתה את פניו של מס ההכנסה בישראל, ובפרט ביטלה מנגנונים רבים להתחמקות ממס.
  • הטלתו של מס מעסיקים: המס הוצג כמס זמני, עד להטלתו של מס ערך מוסף, אך הוא המשיך להתקיים עד סוף שנת 2007.
  • הטלתו של מס ערך מוסף: מס זה הפך למרכזי שבמיסים העקיפים בישראל.

האינפלציה, שהחלה לעלות כבר בתחילת שנות השבעים, גאתה אחרי מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט. כלכלנים קפיטליסטיים סוברים שהאינפלציה נגרמה, בין השאר, מכך שרבין ורבינוביץ לא נקטו במדיניות של ריסון תקציבי, שמשמעותה הייתה פיטורי עובדים במגזר הממשלתי וקיצוץ בתוכניות הרווחה.

כדי להימנע מן ההלם שגרמו למשק פיחותים חד-פעמיים גדולים ולצמצם עיוותים שנגרמו בשל אי-התאמת שער החליפין לערך הריאלי של המטבע הישראלי, הנהיגה ממשלת רבין מדיניות של "פיחות זוחל" – מנגנון שהביא להתאמה שוטפת של שער הלירה אל מול הדולר על פי ערכה המדרדר של הלירה. שיטה זו איפשרה ניהול המשק ללא זעזועים גדולים גם באינפלציה שהגיעה לשיעור של כ-50 אחוז בתקופת כהונתה של הממשלה. ליהושע רבינוביץ' מיוחס המשפט "לפני שנה עמדנו על פי התהום ומאז לקחנו צעד גדול קדימה" שהיווה התייחסות למצבה המתדרדר ולצעדים הכושלים של הממשלה להתמודד עם המצב הכלכלי.

כשלושה חודשים לפני פטירתו מונה רבינוביץ לתפקיד יושב ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב.

יהושע רבינוביץ נפטר בכ"א באב תשל"ט ונקבר בבית הקברות טרומפלדור. הוא הותיר אחריו אישה, גאולה-(יקירת העיר תל אביב ומראשוני הגננות בארץ) ושלושה בנים. בעקבות פטירתו נכנסה אסתר הרליץ לכנסת התשיעית.

הנצחתועריכה

קרן תל אביב לספרות ואמנות אותה הקים במהלך כהונתו כראש העיר נקראת מאז מותו על שמו.

בשנת 1982 החליטה עיריית תל אביב לקרוא את פארק הירקון "גני יהושע" לזכרו.

בבת ים ובחולון נקראו רחובות על שמו.

לקריאה נוספתעריכה

  • פנחס בן שחר, בתי תל אביב יפו מספרים, תולדותיה של העיר העברית הראשונה, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תש"ן-1990.
  • אשר ידלין, עדות, ידיעות אחרונות (עידנים), 1980.
  • יובל אליצור, יהושע רבינוביץ - השר שהציל את המשק, 31 דמויות ממעצבי דור המדינה, הוצאת "כרמל", עמודים 49 - 54

קישורים חיצונייםעריכה