מדריך הסוטה לאידאולוגיה
מדריך הסוטה לאידאולוגיה (באנגלית: The Pervert's Guide to Ideology) הוא סרט תיעודי בריטי משנת 2012 בבימויה והפקתה של סופי פיינס, שנכתב והוגש על ידי הפילוסוף והפסיכואנליטיקן הסלובני סלבוי ז'יז'ק.[1] זהו סרט המשך לסרט התיעודי שיצרו השניים ב-2006, "מדריך הסוטה לקולנוע". אף על פי שהסרט ממשיך את צורתו של קודמו, הפעם הדגש התוכני הוא על האידאולוגיה עצמה. באמצעות פסיכואנליזה המושפעת בעיקר מלאקאן, ובאמצעות פילוסופיה ותיאוריה ביקורתית המושפעת בעיקר ממרקס ומהגל, ז'יז'ק חוקר את "המנגנונים המעצבים את מה שאנו מאמינים ואת האופן שבו אנו מתנהגים".[2]
 | |
| בימוי |
Sophie Fiennes  |
|---|---|
| תסריט | סלבוי ז'יז'ק |
| שחקנים ראשיים | סלבוי ז'יז'ק |
| מוזיקה | מגנוס פיינס |
| מדינה | בריטניה |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
2012 |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט תיעודי |
| הכנסות באתר מוג'ו | pervertsguidetoideology |
| סרט קודם | מדריך הסוטה לקולנוע |
| האתר הרשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית על ידי Zeitgeist Films בנובמבר 2013. [3]
תקציר עריכה
ז'יז'ק מושתל בסצנות של סרטים שונים, חוקר וחושף כיצד הם מחזקים את האידאולוגיות הרווחות. ככל שמתגלות האידאולוגיות העומדות בבסיס הפנטזיות הקולנועיות, נוצרות אסוציאציות בולטות: מנזירות המייעצות בעקבות רצונותיך ב"צלילי המוסיקה" ועד לממדים הפוליטיים של מלתעות. מקרי בוחן בולטים נוספים הם הסרטים נהג מונית, נקודת זבריצקי, המחפשים, האביר האפל, טיטאניק, והם חיים של ג'ון קרפנטר (שז'יז'ק הגדיר כ"אחת מיצירות המופת הנשכחות של השמאל ההוליוודי", וזכה לעדנה מחודשת בעקבות הסרט). בנוסף ז'יז'ק דן בצילומי חדשות אמיתיים, "אודה לשמחה", וקטעי תעמולה מגרמניה הנאצית ורוסיה הסובייטית ואף בקוקה-קולה ובביצת קינדר כמקרי בוחן אידאולוגיים.
רשימת הסרטים הנדונים בסרט עריכה
- ניצחון הרצון (1935)
- היהודי הנצחי (1940)
- פגישה מקרית (1945)
- נפילת ברלין (1950)
- המחפשים (1956)
- סיפור הפרברים (1961)
- צלילי המוזיקה (1965)
- אהבותיה של בלונדינית (1965)
- חיים בשנית (1966)
- נשף מכבי האש (1967)
- אורטוריה לפראג (1968)
- והיה אם... (1969)
- מ.א.ש (1970)
- נקודת זבריצקי (1970)
- תפוז מכני (1971)
- קברט (1972)
- מלתעות (1975)
- נהג מונית (1976)
- ברזיל (1985)
- מטאל ז'אקט (1987)
- הפיתוי האחרון של ישו (1988)
- הם חיים (1988)
- טיטאניק (1997)
- אני האגדה (2007)
- האביר האפל (2008)
בנוסף ז'יז'ק דן בפרסומות לקוקה-קולה, ונכללים גם כמה קטעי חדשות של שסיקרו את פיגועי 11 בספטמבר, מתקפת הטרור בנורווגיה (2011) והמהומות בממלכה המאוחדת (2011), ומוצגות תמונות מהופעה של להקת רמשטיין.
פרסים עריכה
- 2012: פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו, בחירה רשמית
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מדריך הסוטה לאידאולוגיה
"מדריך הסוטה לאידאולוגיה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מדריך הסוטה לאידאולוגיה", באתר AllMovie (באנגלית)
"מדריך הסוטה לאידאולוגיה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"מדריך הסוטה לאידאולוגיה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "מדריך הסוטה לאידאולוגיה", באתר Metacritic (באנגלית)
"מדריך הסוטה לאידאולוגיה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "The Pervert's Guide to Ideology: Toronto Review". The Hollywood Reporter. נבדק ב-29 בספטמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Pervert's Guide to Cinema's Fiennes and Žižek Reteam for Pervert's Guide to Ideology". indiewire.com. נבדק ב-29 בספטמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Perverts Uprising! Zeitgeist Films Will Distribute Two New Documentaries". IndieWire. נבדק ב-18 ביולי 2013.
{{cite web}}: (עזרה)