פתיחת התפריט הראשי

טיטניק (סרט, 1997)

סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמת אסונות משנת 1997

טיטניקאנגלית: Titanic) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמת אסונות משנת 1997. עלילת הסרט, בבימויו של ג'יימס קמרון, עוסקת בסיפור אהבה חוצה מעמדות על רקע פרשת טביעתה של הטיטניק. בסרט כיכבו לאונרדו דיקפריו וקייט וינסלט, אשר הייתה מועמדת לפרס אוסקר על תפקידה.

טיטניק
Titanic
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
בימוי ג'יימס קמרון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'יימס קמרון
תסריט ג'יימס קמרון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה קונרד באף ה-IV, ג'יימס קמרון, ריצ'רד א. האריס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לאונרדו דיקפריו
קייט וינסלט
מוזיקה ג'יימס הורנר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ראסל קרפנטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה צפון אמריקה:
פרמאונט
הפצה בינלאומית:
פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה 19 בדצמבר 1997
ישראלישראל 9 בינואר 1998
משך הקרנה 194 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט אסונות, סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט פלאשבק, מלודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 200 מיליון דולר
הכנסות 2,186,772,302 דולר
הכנסות באתר מוג'ו titanic
פרסים 87 פרסים שונים, ביניהם: 11 פרסי אוסקר ו-4 פרסי גלובוס הזהב
תרגום לעברית שי נבות (אולפני נ. ל. ס. - הפצה קולנועית 1997)
עמירה שגב (אולפני אלרום - הפצה קולנועית וביתית 2012)
www.titanicmovie.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הטיטניק יורדת למצולות

הסרט הופק בתקציב עתק של למעלה מ-200 מיליון דולר וזכה להצלחה ביקורתית וקופתית חסרת תקדים. הכנסות הסרט מהקרנותיו בבתי הקולנוע היו מעל 1.84 מיליארד דולר (ואחרי ההקרנה מחדש בתלת מימד באפריל 2012 שגרפה 343.6 מיליון דולר, הכנסותיו עלו ל-2.18 מיליארד דולר), ובכך היה הטיטניק לסרט המכניס ביותר בכל הזמנים, תואר בו החזיק למעלה מעשור, עד שזכה בו סרט אחר של קמרון - "אווטאר". הסרט זכה בעשרות פרסים, ובהם 11 פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר.

באפריל 2012, במלאת 100 שנים לאסון הטיטאניק, יצאה לבתי הקולנוע גרסה מחודשת של הסרט בטכנולוגיית תלת-ממד.

עלילת הסרטעריכה

הסרט מתחיל בתמונות הפלגת הבכורה של האוניה בשחור לבן משנת 1912. לאחר מכן הוא עובר לשנת 1996 ומתאר את החיפושים של צוות רוסי בשרידי הטיטניק אחר ענק יהלומים יקר מאוד - "לב האוקיינוס". הצוות, שבראשו עומד ברוק לובט (ביל פקסטון), מגלה בבטן האוניה כספת. הצוות מקווה למצוא בה יהלומים, אך כאשר היא נפרצת מסתבר כי ה"מטמון" היחידי שבה הוא ציור של אישה צעירה ערומה העונדת את המחרוזת. הגילוי משודר בטלוויזיה ומושך את תשומת לבה של קשישה בשם רוז קלברט (גלוריה סטיוארט) המתגוררת בארצות הברית. היא מזהה את עצמה בציור (אחרי 84 שנה), יוצרת קשר ומובאת לאוניית החוקרים בליווי נכדתה. שם מראים לה החוקרים את הציור, הנושא את התאריך 14 באפריל 1912. כמו כן מוצגים בפניה ראי וכלי איפור אשר נמצאו בחדר השינה במחלקה הראשונה, בה נמצאה הכספת. כך היא נזכרת במהלך האירועים ומתחילה לספר את עלילותיה על הטיטניק.

בשלב זה הסרט שב לעסוק בשנת 1912, שבה הטיטניק עוגנת בחוף הבריטי ועומדת להפליג. על הסיפון עולות רוז הצעירה (קייט וינסלט), אמה רות' דוויט בוקייטר (פרנסיס פישר) וארוסה קאל הוקלי (בילי זיין). במקביל, אמן צעיר בשם ג'ק דוסון (לאונרדו דיקפריו) זוכה בזוג כרטיסים להפלגה במשחק פוקר ועולה על הספינה עם חברו פבריציו דה רוסי (דני נוסי).

לכאורה נראה שרוז חיה חיי פאר מאושרים, אך למעשה היא אומללה ותקועה במערכת יחסים כפויה עם אדם שהיא לא סובלת. בלילה השני של ההפלגה היא מנסה להתאבד, אך ג'ק מדובב אותה ומציל את חייה ברגע האחרון. לאות תודה קאל מזמין אותו לארוחת ערב במחלקה הראשונה ובסיומה רוז וג'ק עוזבים למסיבה במחלקה השלישית, בה ג'ק מתאכסן. מנקודה זו הם מפתחים קשר ידידותי. הוא מספר לה על מסעותיו הרבים והיא מספרת לו על חלומותיה, ועד מהרה הם מתאהבים. סצנת הנשיקה הראשונה שלהם, בה רוז "עפה", זכורה מאוד. בהמשך, רוז מבקשת מג'ק לצייר אותה בעירום כשהיא עונדת את "לב האוקיינוס".

במקביל, קברניט האוניה סמית' (ברנרד היל) מתעלם מהאזהרות לגבי קרחונים צפים בדרך, וממשיך לנווט את האנייה במהירות גבוהה מאוד, מכיוון שהוא רוצה להגיע מוקדם מהצפוי לניו יורק, כדי שהספינה תתפרסם בזכות מהירותה - זאת בעידודו של קאל. בערב הרביעי של ההפלגה, זוג המשקיפים מתעניין ברוז וג'ק כאשר הם מתנשקים, ואינם רואים את הקרחון המתקרב. כאשר לבסוף הם מבחינים בו, כבר מאוחר מדי. הקרחון יותר מדי קרוב. מאמציהם הגדולים של אנשי הצוות להתחמק מהקרחון עולים בתוהו. על אף שינוי הכיוון בחדות, מתנגשת האונייה בקרחון ומים מתחילים להציף אותה. הקרחון גורם לקריעת שלד האונייה, ולפריצת חמישה מדורים בה. האונייה, שמתוכננת לשאת פריצה של עד ארבעה מדורים, מתחילה לשקוע. באותו ערב, מגלה קאל את הרומן של רוז עם ג'ק ולכן משרתו מפליל את ג'ק בגניבת המחרוזת על ידי הכנסתה לכיס מעילו. רגע לפני שהיא אמורה לעלות על סירת הצלה, יוצאת רוז לחפש את ג'ק הכלוא בבטן האונייה. את המפתחות של האזיקים לקח משרתו של קאל, ולכן רוז מחפשת דרך לשחרר את ג'ק בזמן שהמים מתחילים להציף את החדר בו הוא כלוא. לבסוף מוצאת רוז גרזן ומצליחה לשבור את האזיקים.

רוז עולה על סירת הצלה, אך ברגע האחרון מחליטה לרדת ממנה ולהישאר עם ג'ק. ג'ק ורוז מתנשקים לנגד עיניו של קאל. קאל לוקח אקדח ומתחיל לרדוף אחריהם תוך כדי שהוא יורה לעברם. לאחר שהם בורחים ממנו, קאל עולה על אחת מסירות ההצלה האחרונות, לאחר שהוא מוצא ילדה קטנה נטושה, ומעמיד פנים שהוא אביה. כשרוז וג'ק חוזרים לסיפון, הם מגלים שלא נשארו סירות הצלה ומחליטים להישאר על הסיפון עד שהספינה תשקע לחלוטין. בסופו של דבר, כשהטיטניק מגיעה לזווית מסוימת, היא נשברת לשניים. החלק הקדמי שוקע ראשון ולבסוף שוקע החלק האחורי למצולות, כאשר כל מי שעליו צולל למי הקרח.

ג'ק ורוז נשארים ביחד במים ומחכים, יחד עם מאות נוסעים נוספים, שסירות ההצלה יחזרו להציל אותם ממימי האוקיינוס האטלנטי הקפואים. ג'ק מצליח לאתר משטח עץ צף ורוז עולה עליו. כאשר ג'ק מנסה לעלות ביחד עם רוז, הוא מגלה שמשקלם כבד מכדי ששניהם יישארו על המשטח. רוב האנשים שנשארו במים, מוצאים את מותם מהיפותרמיה ובהם גם ג'ק. רוז רוצה למות אך נזכרת בהבטחתה לג'ק "לא ליסוג". היא נאספת על ידי סירת הצלה ומאוחר יותר היא עולה על סיפון האנייה "קרפטיה". רוז נרשמת באנייה בתור "רוז דוסון" כדי לקשור את חייה לחייו של ג'ק לנצח וכן במובן מסוים - כדי שקאל לא יחפש אותה. כשהיא מגיעה לניו יורק, היא מגלה בכיס המעיל שלה את "לב האוקיינוס".

לאחר שהיא מסיימת את סיפורה, רוז (המבוגרת) זורקת למי האוקיינוס את המחרוזת (סצנה זו מסלקת את הספקות המתעוררים בתחילת הסרט לגבי זהותה של הזקנה ואמינות גרסתה). היא הולכת לישון ומשם הצופים נשארים עם "סוף פתוח": יש הגורסים שהיא מתה בשנתה והגיעה לגן עדן ששם היא חוזרת לטיטניק ובה כל החברים והמכרים מההפלגה מחכים לה ובראשם ג'ק. ויש הגורסים שהיא חולמת את זה.

צוות השחקנים הראשיעריכה

 
גלוריה סטיוארט בתור רוז המבוגרת וסוזי איימיס בתור נכדתה ליזי

פרסיםעריכה

הסרט זכה ברחבי העולם ב-87 פרסים והיה מועמד ל-47 פרסים נוספים. בין החשובים שבהם:

שיר הנושא של הסרט, שבוצע על ידי סלין דיון ונקרא "My Heart Will Go On", הפך ללהיט חסר תקדים כאשר הופיע במקום הראשון ב-30 מצעדים (הישג נדיר לתקופה),[1] מכר למעלה מ-18 מיליון עותקים,[2] זכה בפרס אוסקר, 4 פרסי גראמי,[3] פרס המוזיקה של בילבורד,[4] פרס המוזיקה הלטיני של בילבורד,[5] ופרסים נוספים.[6] בנוסף לכך, הפך השיר לשיר הנשי ה-2 הנמכר ביותר בכל הזמנים, לשיר ה-8 הנמכר ביותר בכל הזמנים,[7] ולשיר הנמכר ביותר בשנת 1998.[8] רוב ההישגים הללו לא שוחזרו מאז על ידי אף שיר מסרט קולנוע.

15 שנים אחרי יציאת הסרט לבתי הקולנוע ו-100 שנים לאחר טביעת הטיטניק, יצא הסרט לקולנוע באפריל 2012 בהקרנה מחודשת בתלת-ממד. בהקרנה זו הסרט הכניס 343.6 מיליון דולר, והכנסותיו הכוללות גדלו מ-1.84 מיליארד דולר ל-2.18 מיליארד דולר, ובכך היה לסרט השני אחרי אוואטר שמכניס מעל ל-2 מיליארד דולר.

פסקולעריכה

 
פסקול הסרט

את המוזיקה של הסרט הלחין וכתב ג'יימס הורנר.

  1. "Never an Absolution" – 3:03
  2. "Distant Memories" – 2:23
  3. "Southampton" – 4:01
  4. "Rose" – 2:52
  5. "Leaving Port" – 3:26
  6. "Take Her to Sea, Mr. Murdoch" – 4:31
  7. "Hard to Starboard" – 6:52
  8. "Unable to Stay, Unwilling to Leave" – 3:56
  9. "The Sinking" – 5:05
  10. "Death of Titanic" – 8:26
  11. "A Promise Kept" – 6:02
  12. "A Life So Changed" – 2:13
  13. "An Ocean of Memories" – 7:57
  14. "My Heart Will Go On (Love Theme from Titanic)" lyric by Will Jennings, vocals by Céline Dion, produced by James Horner, Walter Afanasieff, and Simon Franglen – 5:11
  15. "Hymn to the Sea" – 6:26

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טיטניק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Steffen Hung, spanishcharts.com - Spanish charts portal, spanishcharts.com
  2. ^ "The 50 best pop songs written for movies". The Telegraph (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2018. 
  3. ^ Rock On The Net: 41st Annual Grammy Awards - 1999, www.rockonthenet.com
  4. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1998-12-26. (באנגלית)
  5. ^ Céline Dion Official Website, About Celine Dion, Céline Dion Official Website (באנגלית)
  6. ^ Céline Dion, IMDb
  7. ^ "The 50 best pop songs written for movies". The Telegraph (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2018. 
  8. ^ GLOBAL CHART, www.mediatraffic.de