מדרש תהילים
מדרש תהילים הוא מדרש אגדה על רובו של ספר תהילים הערוך בעיקר בעברית. המדרש נקרא גם מדרש שוחר טוב על שם הפסוק בו פותח המדרש ”שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן” (ספר משלי, פרק י"א, פסוק כ"ז). רש"י כינה את המדרש "אגדת תְּהִלִים". המדרשים ממזמור קי"ט ועד לסוף הספר, מאוחרים יותר ואינם מקובץ המדרשים הקדום יותר.[1] ההשלמה המאוחרת לא כוללת מדרש על מזמור קכ"ג ומזמור קל"ג.
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוגה |
מדרש  |
| נושא |
תהילים |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | מדרש שוחר טוב |
  | |
קטעים רבים ממדרש תהילים הובאו בילקוט שמעוני. לדעת שלמה בובר מקור המדרש הוא בארץ ישראל והוא מן המדרשים הקדומים,[2] אך רבים מהחוקרים שוללים זאת. יש המתארכים את המדרש למאה ה-10.[3] לדעת אבי תנועת "חכמת ישראל", יום-טוב ליפמן צונץ, גם החלק הראשון של המדרש שייך למאות האחרונות של תקופת הגאונים, בין היתר משום שהוא מביא ליקוטים מתוך מדרש תנחומא (שצונץ מעריך שנתחבר במאה ה-9) ומדרש פסיקתא רבתי. צונץ סבור שמחבר המדרש חי באיטליה, אולי בחלקה הדרומי, וזאת משום שהוא משתמש במדרש תנחומא (שצונץ מעריך שנתחבר באיטליה), מתלונן על רדיפות הנוצרים ושלטון הערבים, וגם מכיר את אפוליה. המדרש מובא לראשונה אצל רב ניסים גאון, רבי נתן מרומי, רש"י ורשב"ם, ולפיכך צונץ קובע כי באמצע המאה ה-11 המדרש היה ידוע לכל.[4] לדעת יעקב אלבוים, המדרש נתחבר לאורך כמה מאות שנים, והחלק הסופי שלו נערך במאה ה-13.[5]
חלב הלביאה היא מעשייה נודעת שמקורה במדרש תהילים. עיבוד לגרסת המדרש נכנס לספרו של חיים נחמן ביאליק "ויהי היום" ובעקבותיו עובד המדרש גם במסגרת סדרת האנימציה אגדות המלך שלמה.
מדרש נוסף שהתפרסם וצוטט רבות על ידי אנשי הציונות הדתית, ובין השאר הופיע בספר מכתבים לטליה[6]: ”בני, סימן זה יהא בידך, אם ראית בית הקברות לפניך, הרי היא המדינה קרובה לך, כך אמר להם הקב"ה לישראל, אם ראיתם את הצרות שתכפו אתכם, באותה שעה אתם נגאלין”. השימוש במדרש זה נעשה הן בהקשר של סמיכות השואה לקום המדינה והן בהקשר של סמיכות יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות[7].
קישורים חיצוניים
עריכה
- "תְּהִלִּים: מדרש תהלים", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 229, באתר היברובוקס
- Jacob Elbaum, Midrash Tehillim, Encyclopaedia Judaica, encyclopedia.com
- מדרש תהילים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מדרש תהלים, באתר ויקישיבה
- מהדורות צילום של הספר
- באתר דעת
- מדרש שוחר טוב, דפוס ווארשא ה'תרכ"ה, עם ביאור הרא"ם, באתר היברובוקס
- מדרש שוחר טוב, מהדורת שלמה בובר, דפוס ווילנא תרנ"א, באתר היברובוקס
- מדרש תהלים – ספר סרוק באתר הספריה הלאומית, איסטנבול: קושטאנדינא, רע"ב
הערות שוליים
עריכה- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2006, עמ' 272.
- ^ יצחק בן שמשון, הכהן, -1624, מדרש תהלים שוחר טוב, מבוא, עמ' 4, באתר היברובוקס
- ^ רז מוסטיגמן, "מהר המשחה ועד אימר, למשמעותו ההיסטורית של קובץ מסורות החורבן בתוך סוגיית ”ונלכדה ביתר" בתלמוד הירושלמי", חיבור לשם קבלת התואר ”דוקטור לפילוסופיה", הוגש לסנט של אוניברסיטת תל אביב, אפריל 2006, עמ' 233.
- ^ יום טוב ליפמן צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי חנוך אלבק, מוסד ביאליק, ירושלים, 1974, עמ' 131–132.
- ^ Jacob Elbaum, Midrash Tehillim, Encyclopaedia Judaica, encyclopedia.com
- ^ מכתבים לטליה עמוד 121, המדרש הוא על פרק כ פסוק ב.
- ^ בספר מכתבים לטליה זה מפורש בהקשר של השואה, במאמר של הרב שמואל בירנבוים המדרש מופיע בהקשר של סמיכות יום הזיכרון ויום העצמאות.
