פתיחת התפריט הראשי

"מכתבים לטליה" הוא ספר המתעד חליפת מכתבים בין דב אינדיג, תלמיד ישיבת ההסדר כרם ביבנה ל'טליה' (שם בדוי), נערה חילונית מקיבוץ בצפון ישראל בשנתיים שלפני מלחמת יום הכיפורים. הספר יצא לאור בשנת 2005 בעריכתו של ד"ר חגי בן ארצי, חברו של אינדיג, ובהוצאת "ידיעות ספרים". המכתבים מובאים במלואם ובעריכה מזערית.

מכתבים לטליה
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת דב אינדיג
חגי בן ארצי (עריכה)
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה ידיעות ספרים
שנת הוצאה 2005
מספר עמודים 199
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 965-511-868-1
הספרייה הלאומית 002485234

רקע לספרעריכה

הנערה המכונה "טליה" התכתבה עם אינדיג במשך למעלה משנתיים עד נפילתו במלחמת יום הכיפורים ב-7 באוקטובר 1973 (י"א בתשרי ה'תשל"ד)[1]. בעת חליפת המכתבים היה אינדיג תלמיד בישיבת ההסדר כרם ביבנה בן כעשרים, והנערה תלמידת כיתות י"א וי"ב. הנערה חזרה מסמינר "גשר" עם שאלות לגבי יהדות ואביה הפנה אותה לדב, אותו פגש בשירות מילואים, לאחר שהתרשם מהשכלתו הרחבה ביהדות ובנושאים כללים. אינדיג הוא גם גיבור ספרו של הרב חיים סבתו - "תיאום כוונות".

תוכן הספרעריכה

ההתכתבות עוסקת באמונה, השקפה יהודית ואורח החיים הדתי בעקבות השאלות שטליה מעלה. לדוגמה: מה הבעיה בחברה מעורבת? כיצד תיאור הבריאה בספר בראשית מסתדר עם תיאורית האבולוציה? כיצד אפשר שתהיה אמונה באלוהים אחרי השואה? למה הדתיים מונעים מהחילונים תחבורה ציבורית בשבת? למה בני ישיבות ההסדר משרתים רק שנה וחצי בצבא? מהו היחס לתנ"ך ומדרש? מהו היחס לבית המקדש? מה העניין של איסורי שבת שונים?

טליה גם מעלה שאלות אקטואליות כגון: האם כדאי לוותר על חצי האי סיני תמורת הסכם שלום? האם נהגה ישראל כראוי בכך שסירבה לשחרר מחבלים על מנת להציל את הספורטאים במינכן?

תשובותיו של דב שוזרות את מגוון הספרות היהודית החל מהתנ"ך, מדרשי חז"ל וספרי מחשבה כמו ספר הכוזרי וכתבי הרב קוק. הוא מציג גם ידע כללי רב ששאב מספרים רבים שקרא. בן ארצי, שהיה חברו הטוב של אינדיג ולמד עמו בישיבה, הוא אחד משני גיבורי-משנה בסיפור. גיבורת המשנה השנייה היא חברתה של טליה, בת קיבוץ המכונה מיה. חגי, חוזר בתשובה, מייעץ לדב כיצד להשיב לטליה, ומצטרף אליו בשתי פגישות שבהן מרצים השניים בפני בני כיתתה של טליה.

מיה הולכת שני צעדים לפני טליה בדרך לחזרה בתשובה. היא מתכתבת עם המדריך חנן פורת (לימים רב וחבר כנסת) (תיעוד התכתבות של חנן פורת עם נערה אחרת מופיע בספר "את אחי / ענת אנוכי מבקש"), שומרת שבת וכשרות, ובסיום השמינית מצטרפת לגרעין נח"ל דתי, בעוד טליה ממשיכה עם חבריה החילונים לשנת שירות לפני הצבא בבית שאן.

טליה מעידה כמה היא נפתחה לעולמות חדשים שלא הכירה. היא עוקבת אחרי תהליך החזרה בתשובה של חברתה, היא מחליטה לצום ביום כיפור ואף שוקלת לחזור בתשובה. הספר מסתיים במכתבה האחרון של טליה שעליו דב כבר לא הספיק לענות, משאיר סימני שאלה על המשך דרכה של טליה. לאחר תום שנת השירות שלה, חוזרת טליה לחייה בקיבוץ החילוני.

חגי בן ארצי הסביר את שהניע אותו להוציא את הספר: "דב הרגיש, שיש כאן משהו בעל ערך, במכתבים הללו. פעם אמר לי: אולי נוציא איזה ספר? ראיתי בזה צוואה אישית שאני ממלאה כעת, אחרי שלושים שנה".[2]

תגובות על הספרעריכה

ד"ר דינה לוין, ראש החוג לספרות במכללת "תלפיות" בירושלים מתארת את כתיבתו של דב: "תשובותיו של דב מצטיינות בעמקות ובאינטליגנציה, בבהירות מחשבה ובניסוח קולח... התנ"ך עבורו הוא ספר חיים אקטואלי ולא רק ספרות עתיקה".[3]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה