פסיקתא רבתי
פסיקתא רבתי או פסיקתא רבתא[1] הוא שמו של מדרש אגדה מסוג פסיקתא.
זמנו ומקומועריכה
בפסקה הראשונה של המדרש נכתב: ”הרי כמה זמן שחרב בית חיינו הרי שבע מאות ושבעים ושבע ועתה הוא כבר אלף ומאה וחמשים ואחד”. התאריך הראשון מציין 777 שנים לחורבן בית המקדש. אם הכוונה לחורבן בית שני (שהיה בשנת 70), אזי התאריך הראשון מתייחס לשנת 846, והתאריך השני (1151 שנה לחורבן) מתייחס לשנת 1220. רוב החוקרים סברו כי התאריך המאוחר יותר הוא הוספה של מעתיק, וכי במקור נכתב רק התאריך הראשון, ואם כן, המדרש התחבר בסביבות שנת 846 (ד'תר"ו לערך)[2]. לעומתם, מאיר איש-שלום סובר שהספירה היא מחורבן בית ראשון, שאירע על פי המסורת בשנת 422 לפנה"ס, ואם כן, לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, התחבר המדרש בשנת 355 (ד'קט"ו לערך).
תאריכים אלו מתייחסים לעריכתו של המדרש, ולא לתוכן דרשותיו. גם המאחרים את זמן עריכתו מצביעים על דרשות קדומות יותר, וגם הסוברים כי נתחבר בתוקפה קדומה יחסית מודים שישנן בו דרשות מאוחרות. גם תקופת גיבוש הדרשות לכדי חיבור אחיד ומסודר בסדר המועדים ארכה כפי הנראה זמן רב, ולמעשה, התהליך החל באמצע המאה החמישית, ועוצב סופית רק בהדפסת המדרש במאה ה-17[3].
צונץ שיער שהמדרש התחבר ביוון.
מבנה ותוכןעריכה
המדרש מכיל דרשות על המועדים ועל ההפטרות של השבתות המיוחדות. כפי שניכר משמו, המדרש בנוי פרשיות פרשיות ("פסיקתות"), והשם "רבתי" נועד להבדילו מפסיקתא דרב כהנא, הקדום והקצר יותר (ומכאן 'רבתי' - 'הגדול'), אשר רבות מדרשותיו הובאו גם בפסיקתא רבתי. עובדות אלו גרמו לעיתים לכך שהשם "פסיקתא" התייחס אך ורק למדרש זה, ופסיקתא דרב כהנא לא הודפס במשך שנים ארוכות, ולימודו כמעט ונזנח, ואף השם 'פסיקתא דרב כהנא' יוחס לעיתים לפסיקתא רבתי.
החיבור כולל 48 פרשיות, 28 מתוכן מסוגננות בנוסח מדרש ילמדנו, תוך ייחוסן לרבי תנחומא. חלק מדרשות אלו הופיעו בשאילתות דרב אחא ובמדרש תנחומא, ואי אפשר לדעת איזה מהמקורות קדם.
מהדורות ופירושיםעריכה
פסיקתא רבתי הודפסה לראשונה על ידי רבי יצחק בן רבי חיים כ"ץ, ללא ציון מקום ושנת הדפוס, אך יום-טוב ליפמן צונץ הוכיח על פי סימנים שונים שמקום הדפוס הוא פראג וזמן ההדפסה הוא מעט לאחר שנת 1650. הספר הודפס בשנית בשקלוב בשנת ה'תקס"ו, בנוסח חדש, אשר נחשב למדויק פחות מנוסח דפוס פראג, ואף חסר בו קטע שלם מהנוסח המקורי. למהדורה זו נספח פירוש מילים זרות, על פי ספר הערוך. מהדורה שלישית היא מהדורתו של רבי זאב וולף איינהורן (מהרז"ו), בברסלאו ה'תקצ"א, בתוספת פירושים, הגהות נוסח (חלק מתיקוניו הוא על פי כתב ידו של ר' אברהם בן הגר"א. הנוסח עצמו (לפני התיקונים) מבוסס על דפוס שקלוב) וציוני מקורות. במהדורה זו, חולקו לראשונה פרשיות הפסיקתא לסעיפים.
בשנת ה'תרי"ג הודפסה בלבוב (בשם המוטעה "פסיקתא רבתי דרב כהנא") מהדורה עם פירוש זרע אפרים הכולל פירוש והוספות, מאת הרב אפרים זלמן מרגליות[4]. בשנת ה'תר"ם הדפיס בווינה מאיר איש-שלום מהדורה של הספר, בנוסח המבוסס על דפוס ברסלאו, עם תיקוני נוסח על פי דפוס פראג, ציונים, מפתחות ופירוש בשם מאיר עין - מגן דוד. נסח למהדורה זו תרגום המילים היווניות והלטיניות מאת רבה של וינה, ד"ר משה גידמן. בשנת ה'תרנ"ג נדפסה בוורשה מהדורה (אף היא בייחוס המוטעה לרב כהנא) הכוללת את פירוש מהרז"ו, זרע אפרים ופירוש מאת רבי דוד לוריא. מהדורה זו נדפסה בשנית בתוספת פירוש זרע ישי מאת הרב שמואל אהרן רובין, בני ברק ה'תשכ"ט.
ראו גםעריכה
- פסיקתא
- פסיקתא דרב כהנא - על הקריאות וההפטרות בשבתות מיוחדות (ימים נוראים, שלשת הרגלים, חנוכה, והפטרות הפורענות והנחמה), חלקן בדומה לתנחומא מתחיל "ילמדנו"
- פסיקתא זוטרתי (מדרש לקח טוב) לרבנו טוביה בן רבי אליעזר - על קריאות התורה וחמש מגילות על פי המדרשים הקדומים. (אינו במתכונת הפסיקתות)
לקריאה נוספתעריכה
- יום-טוב ליפמן צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, ה'תש"ז, פרק 13, עמ' 117–121.
- שלמה בובר, מבוא לפסיקתא דרב כהנא.
- ענת רייזל, "פסיקתא רבתי", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 245; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- רבקה אולמר, "עריכה וקנוניזציה בפסיקתא רבתי" דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות 11 ג 1, ה'תשנ"ד, עמ' 111–118.
- יהושע שוורץ, "גאלוס, יוליאנוס, והפולמוס האיטי-נוצרי בפסיקתא רבתי", על אתר יא, ה'תשס"ג, עמ' 59–74.
- בנימין אליצור, פסיקתא רבתי - פרקי מבוא, עבודה לשם קבלת תואר ד"ר לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים ה'תשנ"ט.
- ישראל בן דוד, "ייחודי לשון מתוך פסיקתא רבתי", לשוננו ד, ה'תש"ם, עמ' 316–318.
קישורים חיצונייםעריכה
- פסיקתא רבתי, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- פסיקתא רבתי, אתר ספריא.
- פסיקתא רבתי מהדורת איש שלום עם פירוש מאיר עין, אתר "דעת".
- פסיקתא רבתי דרב כהנא מהדורת ורשה תרנ"ג.
- מדרש פסיקתא רבתי, אתר "מחלקי המים".
- הערך פסיקתא באנציקלופדיה יהודית דעת
- הערך פסיקתא רבתי באתר ויקישיבה.
הערות שולייםעריכה
- ^ כך הוא מוזכר בשער הדפוס הראשון בפראג, וכך מצוטט במקורות מהמאה ה-13. רש"י מצטטו לפעמים בשם פסיקתא הגדולה.
- ^ שלמה בובר, מבוא לפסיקתא דרב כהנא, ג; יום טוב ליפמן צונץ, "הדרשות בישראל" עמ' 118; ועוד. דניאל שפרבר קיבל את התארוך הזה רק ביחס לדרשות ה"ילמדנו" המופיעות במדרש, ואת המדרש מתארך לתקופה מאוחרת יותר.
- ^ רייזל, עמ' 245
- ^ הפירוש עצמו התחבר בשנת ה'תקפ"ה על פי נוסח דפוס פראג, אך המדפיסים הדפיסו את נוסח דפוס ברסלאו, המבוסס על דפוס שקלוב