מהומות הסגר בהולנד (2021)
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
מהומות הסגר בהולנד 2021 הם סדרת מהומות מתמשכות בהולנד שפתחו מפגינים נגד צעדי הסגר שהטילה הממשלה ובמיוחד נגד העוצר שהונהג ב־23 בינואר 2021 כחלק מהמאבק במגפת הקורונה בהולנד. המשטרה תיארה את האירועים כ"מהומות הגרועות ביותר" במדינה מאז מהומות ההכתרה ב-1980.[1]
 | |
| תאריכי המאבק |
גל שני: 19 בנובמבר – 21 בנובמבר 2021 גל ראשון: 23 בינואר – 26 בינואר 2021  |
|---|---|
| מקום |
 הולנד |
רקע עריכה
ההצעה להכניס עוצר ארצי כדי לבלום את התפשטות נגיף הקורונה הונחה על השולחן על ידי צוות ניהול ההתפרצות (ה-OMT) כבר בספטמבר 2020, אך לא זכתה לתמיכת בית הנבחרים של הולנד, בשל הקשר החזק למלחמת העולם השנייה.[2]
כעבור ארבעה חודשים המדידה הפכה להכרחית לאחר שמספר ההתפרצויות לא דעך מספיק מהר, זאת על אף שהולנד כולה הייתה נתונה בסגר מלא מאז 14 בדצמבר 2020.[3] יתר על כן, וריאנט אלפא של נגיף הקורונה שהתפשט באותו הזמן היה בעל יכולת להיות מועבר בקלות רבה יותר, והעלה חשש ל"גל שלישי" של התפרצויות הנגיף ברחבי המדינה.[4]
ב־20 בינואר 2021, ראש הממשלה מארק רוטה הודיע על תוכניתו במסיבת עיתונאים להורות על עוצר בלילות בין השעות 20:30-04:30.[5]
ב־21 בינואר, לאחר שאומצה הצעה לדחיית העוצר לשעה 21:00, הצביע הרוב בבית הנבחרים לתמוך בהצעה.[6] על פי ההצעה, העוצר ייכנס לתוקף בתאריך ה-23 בינואר ויסתיים לא לפני ה-10 בפברואר 2021, לפחות.[7]
הפגנות לא אלימות נגד צעדי המניעה של הממשלה התרחשו מספר פעמים לפני ההכרזה על העוצר. לאחר כניסת העוצר לתוקף, ב־24 בינואר 2021, הפגנות בלתי חוקיות נגד העוצר באמסטרדם ובאיינדהובן הסלימו לכדי התפרעויות אלימות בתגובה להתערבויות המשטרה.[8][9] בהמשך הופצו קריאות להתפרע ברשתות החברתיות, מה שהוביל להתפרעויות גם במקומות אחרים בהולנד.
כתב אל-ג'זירה בהולנד דיווח כי המהומות נגרמו בחלקן על ידי תאוריות קשר שהופצו על ידי ארגון QAnon. הוא אמר כי "זו התפרצות זעם שלא נראתה בהולנד הרבה מאוד שנים. הצעירים שולהבו גם על ידי פוליטיקאים מהימין הקיצוני שקראו לאנשים להתנגד לסגר."[10]
ציר זמן עריכה
גל ההתפרעויות ראשון עריכה
23 בינואר עריכה
בעיר אורק במחוז פלבולנד, החלו קבוצות של צעירים להתפרע במחאה נגד העוצר. המתפרעים השחיתו ניידות משטרה, ויידו אבנים וזיקוקים לעבר השוטרים. מאוחר יותר באותו הערב מרכז בדיקות קורונה של שירות הבריאות העירוני הוצת, ושני חשודים נעצרו לאחר מכן.[11]
24 בינואר עריכה
ההתפרעויות ביום ראשון היו עזות יותר מהיום הקודם. היו פרעות באמסטרדם, איינדהובן, האג, טילבורך, פנלו, אנסחדה, הלמונד ורורמונד.
באיינדהובן, פורעים הציתו כלי רכב ובזזו חנויות מרובות בתחנה המרכזית בעיר ובסביבתה. באנסחדה ניסו מפגינים לשבור את חלונות בית החולים מדיק ספקטרום טוונטה. יותר מ-300 איש נעצרו וניתנו 2,100 קנסות.
25 בינואר עריכה
150 בני אדם נעצרו במהלך הלילה שבין 25 ל-26 בינואר באמסטרדם וברוטרדם. חנויות נבזזו והושחתו. הערים דן בוש, זוולה, אמרספורט, אלקמאר, הורן, גאודה, הארלם וויננדאל חוו צרות, כולל מכוניות שנשרפו והמשטרה הותקפה באבנים.[12][13]
26 בינואר עריכה
דן בוש, סיטארד-ג'לין, שטיין וקפלה אן דן איסל הוציאו צו חירום לקראת הלילה הקרוב. לביק ואכט-שוסטרן תהיה צו חירום עד 10 בפברואר, שיאפשר למשטרה לעשות עצירה וחישוק ללא סיבה.[14] זוולה הכריזה על צו חירום, שהוא צעד אחד מתחת לגזירת חירום בחוק ההולנדי. משטרת הולנד הגדירה את דן בוש, אלמלו והארלם כמוקדים פוטנציאליים.
ההתפרעויות שהתרחשו ב-26 בינואר היו פחות כבדות מהימים הקודמים. למרות כמה פרעות קטנות באמסטרדם, רוטרדם והילברסום, וכמה הפרות סדר בהאג, שינדל ויוליאנאדורף, המצב בשש הערים והכפרים הללו היה בשליטה תוך כשעה.[15]
ערים רבות ראו גם תמיכה מאסיבית מצד המקומיים. ערים כמו מאסטריכט, ראו את מערך המעריצים ההארדקור שלו של מועדון הכדורגל המקומי שלו, הצד המלאכי, מתאספים כתגובה לאיומים של פורעים כביכול. כמה מאות תומכים צעדו דרך העיר, ובסופו של דבר עשו את דרכם למרכז העיר ולהצהיר: "לא נסבול הרס וביזה". רובם הלכו הביתה בסביבות השעה 21.00 כדי לעמוד בכללי העוצר.
27 בינואר עריכה
ב־27 בינואר לא היו מהומות גדולות, רק הפרות סדר בהאג וברוטרדם. ברוטרדם הועלה תיאטרון.[16]
28 בינואר עריכה
למרות קבוצה גדולה יחסית של צעירים שירתה זיקוקים בטיאל, לא דווח על מהומות או הפרות סדר בכל רחבי הולנד החל מ-28 בינואר.[17]
גל שני עריכה
בתאריכים 19-21 בנובמבר אותה שנה, התחדשו המהומות במדינה, בעיקר ברוטרדם, עקב ההגבלות החדשות במדינה בעקבות העלייה בתחלואת הקורונה. 3 מפגינים נפצעו קשה ואושפזו בבית החולים כשהרשויות פתחו לעברם באש.
ברוטרדם 51 בני אדם נעצרו, ואילו במחוז לימבורג היו 13 מעצרים, בעיירה אורק 8 מעצרים ו-19 מעצרים בהאג. מהומות התרחשו גם באנסחדה, ליברדן וטילבורג, על פי התקשורת המקומית. השלטונות ההולנדים השתמשו בתותחי מים, כלבים ושוטרים רכובים כדי לעצור את הצעירים המתפרעים שהציתו ויידו אבנים לעבר השוטרים. המהומות נגרמו בעיקר מהתגובה הציבורית לאמצעי מניעת COVID-19 ממשלתיים חדשים, והפורעים כללו הן אזרחים והן מחברי קבוצות ימין קיצוני. 3 מתפרעים נפצעו קשה כשהמשטרה פתחה לעברם באש, בעוד שרביעי נפצע באורח קל. בנוסף, 4 מתפרעים ו-5 שוטרים נפצעו קל במהלך התסיסה. מחאות לא אלימות גם התקיימו באמסטרדם ובברדה, ומחאות התרחשו גם בווינה, אוסטריה בקרב הקהילה ההולנדית בעיר כהזדהות עם המפגינים בהולנד.
תגובות עריכה
ראש ממשלת הולנד מארק רוטה אמר לעיתונאים כי לאירועים האחרונים "אין שום קשר למחאות, מדובר באלימות פלילית ואנחנו נתייחס אליה ככזו".[18]
שר האוצר של הולנד ווקה הוקסטרה אמר כי ההתפרעויות לא יגרמו לממשלה "להיכנע לכמה אידיוטים".[19] שר המשפטים והביטחון פרדיננד גרפרהאוס אמר כי "כנראה שקבוצות קטנות מוצאות צורך להתפרע. אבל זה לא בגלל מדיניות הקורונה, כי אתה לא צריך לבזוז חנות בשביל זה", אמר. גראפרהאוס והוסיף כי המשטרה הלאומית המשטרה הצבאית המלכותית מכים את הפורעים. הם יהיו נתונים לשיפוט מקוצר ויכולים להתמודד עם עונשי מאסר ללא תנאי.
חברי הפרלמנט חרט וילדרס מהמפלגה למען החירות ויסה קלובר ממפלגת הירוקים האשימו זה את זה: קלובר האשים את וילדרס בהסתה להתפרעות, ואילו וילדרס דרש מג'סי קלובר להסיר את דרגת מפלגתו מאזור העיר שילדרסוויק, שבו התרחשו הפרעות.[20]
ראש עיריית איינדהובן ג'ון יוריצ'מה אמר כי: "אם נמשיך בדרך זו, נצא למלחמת אזרחים."[21]
ראש עיריית רוטרדם אחמד אבו טאלב פרסם סרטון שבו הוא פנה ישירות לפורעים. הוא שאל אם הם "חשים גאים על שהרסו את עיר הולדתם שלהם" והבטיח להם שהמשטרה תפגע בהם. הוא המשיך במחיאות כפיים ל"גיבורים האמיתיים של ההיסטוריה של העיר, שבנו את העיר מחדש אחרי בליץ רוטרדם במקום להשמיד אותה. ליזמים שמפעליהם נפגעו" הוא הבטיח "לעבוד יחד עם חברות ביטוח" כדי לתמוך בהם.[22]
דובר הכוחות המזוינים של הולנד הצהיר כי צבא הולנד המלכותי טרם התבקש לסייע בבלימת המהומות. עם זאת, אם הכוחות המזוינים יתבקשו לעזור "זה יהיה מוגבל לתמיכה לוגיסטית וחומרית".[23]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Van Genechten, Sarah (26 בינואר 2021). ""Ergste rellen in 40 jaar" in Nederland: wie zijn de relschoppers, wat drijft hen en hoe moet het nu verder?". VRT NWS (בהולנדית (פלמית)). נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Tobias den Aa Hartog, Hoe de avondklok tóch op tafel kwam: 'De wereld ziet er nu anders uit', Algemeen Dagblad, 20.01.2021
- ^ Ajrovic, Semina; Uffelen, Xander van (5 בינואר 2021). "Lockdown heeft geen positief effect op RIVM-cijfers". de Volkskrant (בהולנדית). נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Engels, Joep (21 בינואר 2021). "Waarom het kabinet een avondklok wil, ondanks dalende besmettingen. 'Er komt een donkere wolk op ons af'". Trouw (בהולנדית). נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Persconferentie coronavirus 20 januari in eenvoudige taal". Rijksoverheid (בהולנדית). 20 בינואר 2021. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Tweede Kamer akkoord met avondklok vanaf 21.00 uur". NRC (בהולנדית). 21 בינואר 2021. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Vanaf zaterdag 23 januari geldt een avondklok". Rijksoverheid (בהולנדית). 21 בינואר 2021. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Politie grijpt hard in bij coronaprotesten in Eindhoven en Amsterdam". NOS (בהולנדית). 24 בינואר 2021. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wiegman, Marcel (25 בינואר 2021). "Waar komt deze ongekende geweldsexplosie vandaan?". Het Parool (בהולנדית). נבדק ב-27 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Netherlands rocked by third night of rioting over COVID curfew, באתר אל-ג'זירה, 4 בפברואר 2021 (באנגלית).
- ^ "'Criminal violence': Dutch PM deplores COVID lockdown riots". Al Jazeera. 24 בינואר 2021. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Burgemeester hekelt relschoppers Veenendaal: 'Geen enkele maatregel rechtvaardigt geweld'". De Gelderlander (בהולנדית). 26 בינואר 2021. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Henley, Jon (26 בינואר 2021). "Netherlands shaken by third night of riots over Covid curfew". The Guardian. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Horrichs, Sandra; Beaumont, Randy (26 בינואר 2021). "Noodverordening in Beek na signalen over rellen". 1Limburg (בהולנדית). נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Politie tot nu toe tevreden: 'We zitten er kort bovenop'". NOS. 26 בינואר 2021. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Brand verwoest theater in Rotterdams Plaswijckpark, tiener aangehouden". NU. 27 בינואר 2021. נבדק ב-27 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Vier arrestaties in centrum van Tiel vanwege opruiing, zwaar vuurwerk afgestoken". De Gelderlander. 28 בינואר 2021. נבדק ב-28 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Covid: Dutch PM Mark Rutte condemns curfew riots as 'criminal violence'". BBC News. 25 בינואר 2021. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Grapperhaus: snelrecht tegen relschoppers, avondklok blijft". NOS (בהולנדית). 26 בינואר 2021. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hartog, Tobias den (25 בינואר 2021). "Klaver, Wilders, Segers en Baudet vliegen elkaar in de haren over rellen avondklok". Algemeen Dagblad (בהולנדית). נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Geëmotioneerde burgemeester Eindhoven: 'We zijn zo op weg naar burgeroorlog'". NOS (בהולנדית). 25 בינואר 2021. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Burgemeester Aboutaleb spreekt relschoppers toe".
- ^ "Leger nog niet gevraagd op te treden: 'Zijn ook niet opgeleid voor de-escalatie'". NU.nl (בהולנדית). 26 בינואר 2021. נבדק ב-26 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)