מונופול

שילטון עיר או חברה
(הופנה מהדף מונופול (כלכלה))

מוֹנוֹפּוֹליוונית: μόνος, "מוֹנוֹס" – אחד ו־πωλεῖν "פּוֹלָיֶן" – למכור) הוא מונח המגדיר בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו או בחלק הארי שלו. בתחום הכלכלה מגדיר המונח מצב בו בשוק של מוצר (או שירות) מסוים קיים מוכר יחיד אשר חולש על רוב השוק או אדם המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים.[1] דבר זה מקנה לאותו גורם, הקרוי "בעל המונופול" או מונופוליסט, שליטה בתחום פעילות בשוק, לרוב תוך הגבלה של התחרות בו. דוגמאות למונופולים יכולים להוות הכנסייה הקתולית בימי הביניים באירופה, ובישראל: חברת החשמל, רשות הנמלים (בטרם הפרטת הנמלים) וחברת "אגד" בתחום תעבורת הנוסעים בישראל, בטרם כניסתם של גורמים נוספים לפעילות.

עמוד ראשי
ראו גם – אוליגופול, אוליגופסון, דואופול

יש המבדילים בין מונופול טבעי הנוצר על ידי היותו היעיל או זול ביותר בשוק לבין מונופול ממשלתי או פרטי בחסות הממשלה הקיים בזכות חסם כניסה לשוק, במיוחד בכלכלות פרוטקציוניסטיות או מרקנטליסטיות, כאשר מונופול טבעי אינו יכול למנוע כניסה של שחקנים חדשים לשוק במידה, על אף שיכול לנסות על ידי אסטרטגיות כמו מכירה במחירי היצף.

על פי תפיסות כלכליות רווחות תופעת המונופול היא שלילית ויש להקים ארגונים ממשלתיים שיתערבו בו (בישראל - הממונה על התחרות) כדי להחזיר את השוק למצבו ה"טבעי". תאוריות ביקורתיות יטענו ששיח המונופול מאפשר להסוות את העובדה שלמעשה שוק חופשי הוא שוק המנוהל באמצעות סוכנויות ממשלתיות המגדירות רגולציות משמעותיות.

ראוי להבחין מונח זה ממונחים מקורבים כמו מוֹנוֹפְּסוֹן, המייצג מצב שבו יש רק קונה אחד למוצר או שירות או אוליגופסון, שבו יש מספר בודד של קונים למוצר או שירות; קרטל, שהיא תופעה דומה ומקושרת של שליטת מספר חברות שביניהן יש הסכמה חלקית; ואוליגופול, שבו יש מספר קטן של מוכרים בשוק, עם או בלי התארגנות קרטלית.

לצד המילה מונופול משמשת גם הצורה מונופולין. לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית, מינם הדקדוקי של כל אחד משני השמות הללו הוא זכר ומספרם יחיד ('היה לו מונופולין').[2]

מאפייני המונופול עריכה

למונופול מספר מאפיינים מובהקים, אותם ניתן למצוא בכל מונופול אמיתי, כזה הנהנה מיציבות בשוק (בניגוד למונופול זמני או חולף):

  • מוכר בודד: מונופול טהור קיים בתעשייה שבה היצרן של מוצר או ספק שירות מסוים הוא גורם יחיד. גורם או חברה עשויים להיחשב מונופול גם אם נתח השוק של כל המתחרים גם יחד זניח (פחות מאחוז או שניים).
  • היעדר חלופות קרובות: השירות ייחודי ואינו ניתן להחלפה על נקלה. לדוגמה, יצרן חומוס השולט ברוב השוק אינו יכול להיחשב מונופול, שכן למוצר שהוא מציע יש חלופות דומות.
  • שליטה במחירים: לחברה או גורם בודד שליטה מוחלטת או קרובה למוחלטת בהיצע התעשייתי כולו במוצר או שירות מסוים, ויש להם השפעה ניכרת על גובה המחיר בו מוצע השירות או המוצר.
  • חסם כניסה: במצב של מונופול טהור, אסורה ההתחרות בבעל המונופול. במצב של מונופול שאינו טהור מוצבים חסמי כניסה משמעותיים, המונעים למעשה, גם אם לא להלכה, כניסה של גורמים אחרים.

סוגי המונופולים עריכה

ניתן להבחין בין סוגי מונופולים על–פי נסיבות היווצרותם ועל–פי אופן התנהגותם בשוק. על–פי גישה זו, ניתן להבחין בין מונופול באישור ממשלתי ומונופול על פי חוק, המבוססים על מדיניות ממשלתית או חקיקה ונהנים ממעמד מונופוליסטי בזכות קביעה בחוק; מונופול טבעי, שהוא תוצר של מבנה העלויות בשוק (היינו, שרק גורם אחד מסוגל להתחרות בשוק); ומונופול תחרותי, שהוא מונופול שנוצר בעקבות תחרות חופשית. על–פי גישה אחרת, המקובלת בעיקר על בעלי גישה התומכת בקפיטליזם ובליברליזם, מונופול טבעי אינו נוצר בפועל במצב של תחרות חופשית ואילו מונופול תחרותי אינו ראוי להיקרא מונופול, כיוון שמעמד השליטה שלו בשוק אינו יציב, כנדרש ממונופול ולכן עשוי להשתנות באופן טבעי בכל זמן נתון.

הבחנה אחרת בין סוגי מונופולים נוגעת לאופן בו מוצע השירות או המוצר. בתחום זה, ישנם מונופולים אנכיים, השולטים באספקת שירות או מוצר לכל אורך הדרך, מחומר גלם ועד למוצר הצריכה המוצע לצרכן. דוגמה טיפוסית לכך יכולות להוות חברות לאספקת חשמל, השולטות לרוב גם בייצור החשמל, גם בהולכתו וגם בהפצתו ובטיפול בצרכן. מונופול מסוג שני הוא אופקי: שליטה בגזרה רחבה של שירותים או מוצרים מסוג מסוים. לדוגמה, חברה המוציאה לאור את רוב המגזינים הנמכרים במדינה מסוימת עשויה להיחשב בעלת מונופול אופקי.

הבחנה נוספת בין סוגי מונופולים נוגעת לאופן בו נקבע המחיר כלפי פלחי אוכלוסייה שונים. בתחום זה ישנו המונופול הפשוט, בו למעשה נקבע מחיר אחד עבור כל השוק, ומונופול מפלה - מונופול אשר קובע רמה שונה של מחירים לפלחי שוק שונים לפי רצונו. דוגמה למונופול הפשוט הוא דוכן הפופקורן בקולנוע בו המחירים גבוהים (ללא אלטרנטיבה) אך אחידים. דוגמה למונופול מפלה מושלם היא רופא מומחה או עו"ד הגובים שכר דיפרנציאלי (שונה) מכל לקוח ולקוח לפי בחירתם וכך מביאים את הפדיון למקסימום.

מונופול על פי חוק עריכה

מונופול על–פי חוק הוא מונופול שבו ישנו איסור מפורש בחוק, בתקנה או בנוהל, על תחרות באספקת מוצר או שירות, כשהשליטה באספקת מוצר או שירות זה מוענקת לגורם יחיד. מונופול על–פי חוק עשוי להיות על מוצר או שירות מקומי או כלל-ארצי ויכול לגעת בכל סוג של שירות או מוצר. מונופול על–פי חוק, באישור ממשלתי או בגיבוי ממשלתי, מכונה לעיתים גם מונופול כופה.

לדוגמה, רשות השידור בישראל נהנתה ממונופול על–פי חוק בתחום שידורי הטלוויזיה הארציים למן תחילת שידורים אלו ועד שנת 1992. מונופולים דומים היו לחברת "בזק" על שיחות טלפון מקומיות, לחברת "פלאפון" על שירותי טלפון סלולרי, לחברת החשמל על אספקת חשמל או לחברות הכבלים על שידורי הכבלים באזורי הארץ השונים. מנקודת מבט זו, ניתן לראות גם בבלעדיות המוענקת לגופים כמו "ביטוח לאומי" או משרד החינוך על שירותים מסוימים מונופול.

לרוב, נהוג להבחין בין מונופולים ממשלתיים או בבעלות ממשלתית, כמו משרדי ממשלה או חברות ממשלתיות; ומונופולים בבעלות פרטית, הנהנים מבלעדיות על מתן השירות או המוצר שבמונופול. מונופולים מן הסוג השני מכונים גם מונופולים באישור ממשלתי. ההבדל העיקרי בין שני סוגי הגופים הוא שעל גופים פרטיים בעלי מונופול מוטל לרוב פיקוח באמצעות רשויות פיקוח, בעוד שעל חלק ניכר מהמונופולים הממשלתיים אין פיקוח כלל או שהפיקוח הוא מנהלי ולא רגולטיבי. לדוגמה, חברות פרטיות מפוקחות על–ידי רשות התחרות ואילו גופים ממשלתיים מפוקחים על–ידי מבקר המדינה.

מונופול טבעי עריכה

  ערך מורחב – מונופול טבעי

מונופול טבעי, לטענת אלו הסבורים כי מונופול כזה קיים, הוא מונופול הצומח בתעשיות שבהן התשתית הנדרשת לאספקת השירות או המוצר היא כה רחבה עד כי רק חברה אחת מסוגלת לספק שירות או מוצר אלו. בדרך כלל, נחשבים תחומי אספקת החשמל והמים, בהם נדרשת תשתית פיזית רחבה להולכת המוצרים, לתחומים שבהם קיים או נוצר מונופול טבעי. תחומים נוספים עתירי תשתית, שבהם טוענים או נטען כי קיים מונופול טבעי, הם תחומי אספקת הגז, הבנזין, שיחות טלפון, טלפון סלולרי, הובלת מטענים ונוסעים, שירותי תעופה ועוד.

מונופול טבעי מתפתח, נטען, כתוצאה מכך שהעלויות הגדולות הכרוכות בהקמת תשתית גורמות לעזיבת כל החברות הפרטיות את השוק והשתלטות עליו של החברה היחידה — פעמים רבות, הראשונה — המסוגלת לעמוד בעלויות אלו. כניסתם של גורמים חדשים לשוק במועד מאוחר יותר נמנעת בגלל חסם כניסה לשוק גבוה בדמות עלויות הקמת התשתית הגבוהות, גם כאשר יעילותם עשויה להיות רבה יותר משל המונופוליסט.

על-פי טענות ליברטריאניות ואחרות, היווצרות מונופול טבעי אינה אפשרית כלל בתנאים של שוק חופשי. לטענתם, התופעה המכונה "מונופול טבעי" היא בכל המקרים מונופול באישור ממשלתי. כלומר, מונופול שנוצר כתוצאה מטיפוח של חברה ראשונית או מובילה בתחום מסוים, תוך מתן עדיפות או בלעדיות לאותה חברה בהענקת השירות או המוצר שבמונופול. כעדות, הם מצביעים על–כך שבשווקים בהם לא הייתה מעורבות ממשלתית מסוג זה, לא נוצר מעולם מונופול טבעי כזה.

בתחומים רבים שנחשבו בעבר כ"מונופול טבעי" מתקיימת כיום לכאורה תחרות חופשית עם הסרת הפיקוח או השליטה הממשלתית (אחרי הפרטה), כמו תחומי אספקת הגז, הבנזין, הטלפון הסלולרי, הובלת נוסעים, שיחות טלפוניות לחו"ל ומקומיות, ועוד. יש הטוענים כי הנטייה המונופוליסטית בתחומים אלו נוצרה בעיקר משום שקיים פיקוח (רגולציה) ממשלתי, המגביל את האפשרות להתחרות ומעודד יצירת מונופולים.

עם זאת, יש לזכור כי בתחומים אלו חלו בשנים האחרונות התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות, אשר הוזילו במידה ניכרת את עלות הקמת התשתית לאספקתם, ואפשרו לגופים עסקיים חדשים להיכנס לשווקים אלו. בנוסף, בחלוף זמן מפתיחת השוק לתחרות, ניכרת מגמה של קונסולידציה בין החברות החדשות, דוגמת שוק התקשורת, במטרה לחסוך בעלויות התפעול הגבוהות. באופן זה עשויים להיווצר דואופולים או אוליגופולים מסחריים, המחליפים את המונופול הטבעי.

פתרון בעיית המונופול עריכה

חברה הפועלת במשק תחרותי משוכלל, כלומר משק שבו מספר רב של חברות, מקבלת מחיר כנתון, שכן היא קטנה ביחס לשוק, ולכן אין לה יכולת להשפיע על המחיר. לעומת זאת, מונופול, מפני שהוא החברה היחידה שפועלת בשוק, יכול לקבוע בצורה מוחלטת את המחיר בשוק (בהנחה שאין חסמים שונים כגון רגולציה ממשלתית או איום של יבוא).

תחת מספר תנאים סטנדרטיים, פתרון בעיית המונופול מתקבל מהשוואת העלות השולית (Marginal Cost - MC) לפדיון השולי (Marginal Revenue - MR). כלומר, המונופול בוחר מחיר או כמות כך שהפדיון שהוא מקבל מהיחידה האחרונה שהוא מייצר יהיה זהה לעלות הייצור של אותה יחידה. מכיוון שהפדיון השולי תמיד יורד בצורה תלולה יותר מהביקוש, נקבל שהכמות שהמונופול קובע קטנה מכמות של תחרות משוכללת, והמחיר גבוה יותר.

 
פתרון המונופול

מונופול תחרותי עריכה

מונופול תחרותי קיים כאשר חברה בודדת שולטת ברוב השוק לאספקת שירות או מוצר מסוים. המונופול בפועל של החברה אינו מעוגן בחוק או תקנה, ונוצר בעקבות תחרות חופשית מול חברות אחרות במתן השירות או המוצר. לעיתים קרובות, מונופול תחרותי אינו יציב, במובן זה שתקופת שלטונו קצרת טווח ורוויית איומים מצד מתחרים חדשים בשוק.

דוגמה טיפוסית למונופול תחרותי עשויה להוות חברת מיקרוסופט, שלה שליטה כמעט מוחלטת בשוק מערכות ההפעלה הביתיות. מונופול תחרותי דומה יש לשרת האינטרנט "אפאצ'י" ששלט בתקופות מסוימות בעד 70 אחוז משוק שרתי האינטרנט.[3]

מונופול תחרותי מושג בכל המקרים כאשר חברה אחת מייצרת באופן יעיל או מספק מוצר או שירות מבוקשים במחיר מבוקש, כאשר מתחריה של החברה מתקשים לספק מוצר דומה במחירים דומים. לעיתים, נטען, נוקטות חברות המשיגות מונופול צעדים להגבלת יכולתם של המתחרים להתחרות בה כמו הסכם כובל עם חברות אחרות או מכירה במחירי היצף.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מחשבון רווח מקסימלי של מונופול

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מתוך חוק התחרות הכלכלית, סעיף 26, כפי שהוא מופיע באתר נבו: "לעניין חוק זה יראו כמונופולין ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם אחד".
  2. ^ האקדמיה ללשון העברית – החלטות בדקדוק: 2.3.3 מינם ומספרם של שמות שאולים אחדים המסתיימים ב־ִין
  3. ^ השוואת נתחי שוק של שרתי אינטרנט לאורך השנים, אתר netcraft