מורפולוגיה עירונית ואזורית
| ערך מחפש מקורות | |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
מורפולוגיה עירונית ואזורית הוא תחום המחקר, הלימוד, העיון, ו-העיצוב של צורת ההתיישבות האנושית ותהליך היווצרותם והשתנותם. מחקר זה מבקש להבין את המבנה המרחבי ואופיו של: "מטרופולין, עיר, עיירה, שכונה, מתחם, או יישוב חקלאי" כלשהו, על ידי בחינת התבניות של חלקי הרכיב שלה והבעלות או השליטה והנתון של צורת שימושי הקרקע. בדרך כלל ניתוח הצורה הפיזית מתמקד בדפוס הרחוב, המגרש (או לדוגמה בבריטניה "המגרש") ודפוסי הבנייה. ניתוח שימושי הקרקע באופן ספציפי נערך בדרך כלל באמצעות מקורות קרטוגרפיים ותהליך הפיתוח נגזר מהשוואה בין מפות היסטוריות. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לאופן בו צורתה הפיזית של עיר משתנה עם הזמן ואיך ערים שונות משתוות זו לזו. חלק משמעותי נוסף ממקצוע מחקרי זה עוסק בחקר הצורות החברתיות שבאות לידי ביטוי במערך הפיזי של עיר, ולהפך, כיצד הצורה הפיזית מייצרת או משחזרת צורות חברתיות שונות.
תמצית הרעיון של המורפולוגיה העירונית בא לידי ביטוי בתחילה בכתביו של המשורר והפילוסוף הגדול גתה בשנת 1790. עם זאת המונח ככזה שימש לראשונה במדעי הביולוגיה. לאחרונה משתמשים בו יותר ויותר במקצועות גאוגרפיה, גאולוגיה, פילולוגיה ותחומי נושא אחרים. בגאוגרפיה, המורפולוגיה העירונית כתחום לימוד מסוים חייבת את מקורה עבור קבוצת החוקרים: "לואיס מומפורד, ג'יימס ואנס וסאם בס וורנר. פיטר הול ומייקל באטי, ו-סרג 'סאלט".
מורפולוגיה עירונית נחשבת בעיקר כיום עבור "חקר רקמות עירוניות" בתחום של עיצוב עירוני ו-תכנון ערים ואזורים. רקמות עירוניות כוללות בעיקר "מורפולוגיה שכונתית קוהרנטית" (שטחים פתוחים, בניין) ותפקודים (פעילות אנושית). שכונות מציגות דפוסים ניתנים לזיהוי בהזמנת מבנים, חללים ופונקציות, ו-ריאציות שבתוכה בכל זאת תואמות מערכת עקרונות מארגנת. גישה זו מאתגרת את התפיסה השכיחה של סביבות לא מתוכננות כאוטיות או אורגניות מעורפלות דרך הבנת המבנים והתהליכים המוטמעים בעיור. חקר המורכבות העירונית סיפק הסברים נוספים המראים כיצד מבנים עירוניים נובעים מפעולה בלתי מתואמת של אנשים מרובים בדרכים רגילות ביותר, בין היתר זה קשור לזרימות אנרגיה וחומרים קבועים לשמירה על מבנים אלה.
בישראל עריכה
כמה אדריכלים ישראלים בתחילת המאה ה-20 כגון: יוסף טישלר שתכנן את שכונת נווה שאנן בתל אביב בצורת מנורת שבעת הקנים, או ריכרד קאופמן שתכנן את נהלל בצורה מעגלית וישובים נוספים בצורת פעמון התעסקו רבות בתחום זה של העיצוב והצורה של יישובים ושל שכונות בארץ.
בעולם עריכה
אדריכלים מפורסמים שתכננו בעבר ערים חדשות כגון: אוסקר נימאייר שתכנן את ברזיליה בצורה של מטוס.
