מושבת עונשין

מושבת עונשין הוא כינוי של מקום רחוק אליו שלחו נידונים למאסר כדי לרצות את עונשם. הייתה זו בדרך כלל קולוניה מרוחקת של מדינה אירופאית, שהאסירים שימשו בה כוח עבודה זול כדי לסייע ביישוב הארץ, והורחקו מקרבת אזרחים הגונים במדינותיהם שלהם. כך לדוגמה יבשת אוסטרליה, שהייתה דומיניון בריטי, שמשה שנים רבות כמושבת עונשין לאסירים מהאיים הבריטים.

צרפתעריכה

מושבות העונשין הידועות של צרפת היו בקולוניות הבאות:

בריטניהעריכה

מערכת המשפט הבריטית נהגה לשלוח עבריינים לגלות באוסטרליה ובטסמניה הסמוכה ובשנים הראשונות לגילוי אמריקה גם שלחה אסירים למושבות עונשין בצפון אמריקה.

ישראלעריכה

עם הקמת מדינת ישראל היה נוהג לשלוח עבריינים לגלות באילת.[1] העיר הדרומית הייתה מנותקת מיתר חבלי הארץ ופרנסי היישוב התקשו לשלוח את אזרחי המדינה הצעירה אל כותלי הכלא, לאחר הסבל שעברו חלק מהם במחנות הריכוז ואי הרצון להושיבם שוב מאחורי הסורגים.

שופטים לעיתים התירו למורשעים לבצע עבודות שירות באילת גם אם אינם תושבי העיר, אך עקב פניית העירייה לנשיאת בית המשפט העליון[2] פורסמה הנחיה לשופטים להימנע מכך.[3]

רוסיהעריכה

מערכת המשפט הרוסית נוהגת לשלוח אסירים ועבריינים מסוכנים למושבות תיקון, כאשר ישנן 760 מוסדות כאלה (נכון לשנת 2004). בשנת 2012 דיווח שירות בתי הסוהר הפדרלי הרוסי כי 585,000 אסירים מרצים עונשים במושבות התיקון, יותר מ-260,000 האסירים שהוחזקו במתקני מאסר סגורים. במאה ה-18 ובמאה ה-19, אחת ממושבות העונשין הידועות היה כלא שליסלבורג על האי שליסלבורג.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ י. בן-פורת, הארץ גזירה היא אילת?, דבר, 19 באוגוסט 1951
    יואל מרקוס, על ברנשים וערי מקלט, דבר, 4 במרץ 1958
  2. ^ אבירם זינו, ראש עיריית אילת: אנחנו לא פח זבל לעבריינים, באתר ynet, 20 במרץ 2008
  3. ^ עיר תיירות, לא עיר פשע, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 2 בדצמבר 2009
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.