פולטוסק

עיר בפולין

פולטוסקפולנית: Pułtusk) היא עיר בפולין השוכנת במחוז מזוביה, כ-70 ק"מ צפונית לוורשה, על גדות הנרב. נכון ל-2008, העיר מונה כ-19,000 תושבים.

פולטוסק
Pułtusk
סמל פולטוסק
סמל פולטוסק
סמל פולטוסק
דגל פולטוסק
דגל פולטוסק
דגל פולטוסק
בית העירייה בפולטוסק
בית העירייה בפולטוסק
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה מזוביהמזוביה מזוביה
ראש העיר וויצ'ך דמבסקי (Wojciech Dębski)
תאריך ייסוד המאה ה-11
שטח 22.83 קמ"ר
גובה 80 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 19,327 (31 במרץ 2021)
 ‑ צפיפות 842 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 52°43′N 21°06′E / 52.717°N 21.100°E / 52.717; 21.100
אזור זמן UTC +1
http://www.pultusk.pl

היסטוריה

עריכה

העיר קיימת לפחות מהמאה ה-11. בימי הביניים הייתה אחת מהמצודות החשובות שהגנו על צפון מזוביה מהתקפותיהם של הפרוסים והליטאים. הדעות לגבי שמה של העיר, חלוקות. בעוד ההנחה המקובלת על ידי חוקרים שמקור השם הוא בנחל קטן בשם "פלטה" (Pełta), האגדה הרווחת היא ששמה המקורי היה "טוסק" ולאחר שיטפון שהרס מחצית העיר, נוספה לשמה התחילית "פול" (Pół- או – puł) המציינת "חצי". בכתבים משנת 1227 היא מוזכרת בשם "פולטובסקה" ובכתבים לטיניים רשמיים כ"פולטוביה".[1] עד תחילת המאה ה-18 נקראה "פולטוסקא".

העיר הוקמה לצידו של מבנה מבוצר משנת 966, לדברי נוסעים על גבעה הנושאת כיום את השם "הצלב הקדוש" עמד מקדש פגני. מאז המאה ה-11 הייתה העיר רכוש הבישופים של פלוצק. ספר בשורות הכתוב באותיות מוזהבות בשם Codex aureus Pultoviensis מתוארך למחצית השנייה של המאה ה-11 מיוחס לבישופי פלוצק.[2] הודות למעברה שעל הנהר, הפכה העיר למרכז מסחרי ותנועת סחורות. בשנת 1257 קיבלה העיר לראשונה זכויות מוניציפליות על ידי זימוויט ה-I דוכס מזוביה (Siemowit (Ziemowit) I mazowiecki), לאחר מכן בשנת 1339 על ידי קלמנס פיז'חלה (Klemens Pierzchała) הבישוף של פלוצק על פי חוק קולם (חלמנו) שבמקורו כוון לערים במדינת המסדר הטווטוני והורחב גם לדוכסות של מזוביה ואושר שוב בשנים 1380 ו-1405.

הליטאים החריבו את העיר בשנת 1262, אחר כך בשנת 1324 ושוב שרפו אותה ב- 1368. רק לאחר היווסדה של פולין הגילונית פסקו פשיטות הליטאים והעיר התאוששה.

במאה ה-14 קבעו הבישופים של פלוצק את מקום מושבם בעיר. הם נהגו לכנות עצמם Principes terrritori Pultovieensis (נסיכי החבל הפולטובי). ב-1440 הוקמה במקום אקדמיה שהפכה בשנת 1565 מכללה ישועית שבין המרצים בה היה פיוטר סקארגה (Piotr Skarga), כומר ישועי שהיה מראשי הקונטרה-רפורמציה בפולין וליטא, ויקוב וויאק (Jakub Wujek), מתרגם התנ"ך מלטינית לפולנית. בשנת 1595 הגיע מספר הסטודנטים ל-600 ועד 1696 גדל מספר זה ל-900. על בוגרי המכללה נמנו אחדים מראשי המשטר בפולין וצמרת המסדר ומשוררים. עם ביטולו של המסדר הישועי ב- 1773 עברה המכללה לידי הנציבות הלאומית לחינוך (משרד החינוך הפולני הראשון) ונוהלה על ידי ישועים לשעבר. מאוחר יותר נמסרה המכללה לידי הבנדיקטינים.

במאה ה-15 היו סוחרי פולטוסק מעשירי פולין. לעיר הוענקה הזכות לקיים תשעה ירידים גדולים בשנה ושני ימי שוק בשבוע. הכנסה ניכרת צמחה מסחר בעץ וגרעינים שנשלחו לגדנסק, ומייצור תמד ובירה.

בית ראש העיר נבנה בשנת 1405, כנסייה גותית ב-1449 והמצודה נבנתה מחדש במאה ה-16 על ידי אדריכלים איטלקים. בשנת 1566 הוקם בעיר מראשוני התיאטראות בפולין והעיר זכתה לביקורים של אישים בולטים, ביניהם יאן קוחנובסקי מי שהיה גדול משוררי פולין (עד לאדם מיצקביץ') והמלך זיגמונד השלישי ואזה שהיה מלך פולין ומלך שוודיה.

במלחמה בין פולין לשוודיה נכבשה העיר בשנת 1656 על יד המלך השוודי קרל העשירי גוסטב ונהרסה שוב.

קרב פולטוסק (1703)

עריכה
 
קרב פולטוסק (1703)

בתקופת המלחמה הצפונית הגדולה התחולל "קרב פולטוסק" הראשון. המלך הפולני אוגוסט השני הובס על ידי צבאותיו של קרל השנים עשר, מלך שוודיה בסדרת קרבות בפולין. בעיר, שהייתה אז על אי בהתפצלות הנהר נרב, חנה צבא סקסוני-פולני שמנה כ-3500 איש בפיקודו של גנרל-פלדמרשל פון שטיינאו (Adam Heinrich von Steinau). קרל השנים עשר פיקד על צבא שוודי שמנה כ-3200 איש. ב-21 באפריל (לפי הלוח הגרגוריאני או ב-1 במאי לפי לוח השנה השוודי) 1703 הוביל רגימנט הדרגונים את הכוח השוודי לניצחון על הצבא הסקסוני. בקרב נפלו כמה מאות מהצבא המובס וכשמונה מאות נפלו בשבי, שטיינאו עצמו הצליח להימלט. לצבא השוודי היו 12 הרוגים.

קרב פולטוסק (1806)

עריכה
 
שם העיירה חרוט על שער הניצחון בפריז כאחת הערים שנכבשו על ידי נפוליאון

לאחר חלוקת פולין הייתה פולטוסק בשליטת פרוסיה מספר שנים. באוגוסט הכריז פרידריך וילהלם השלישי מלך פרוסיה מלחמה על צרפת. בכך הצטרפה פרוסיה לרוסיה ולבריטניה, שכבר היו שרויות במלחמה עם צרפת. בעקבות ההכרזה של פרוסיה, הכריזו מדינות נוספות מלחמה על צרפת, ובהן שוודיה, פורטוגל וסקסוניה. בכך פרצה מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית הרביעית.

הצבא הצרפתי התחיל לנוע מזרחה לעבר רוסיה, באזור שהיה פולין לפני שחולק בין המעצמות המזרח האירופאיות. בנובמבר 1806 כבש הצבא את ורשה, ונפוליאון הקים את דוכסות ורשה ומינה למנהיגה את מלך סקסוניה.

ב-26 בדצמבר 1806 כ-35,000 חיילים רוסים בסיוע 128 תותחים שחנו באזור פולטוסק והיו תחת פיקודו של לוין אוגוסט, הרוזן מבניגזן (Levin August Gottlieb Theophil, Count von Bennigsen), גנרל גרמני שפעל בשירות האימפריה הרוסית הותקפו על ידי 25,000 חיילי הקיסרות הראשונה של נפוליאון בפיקוד המרשל ז'אן לאן, הדוכס דה מונטבלו (Jean Lannes).

אוכלוסייה

עריכה

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

יהודי פולטוסק

עריכה
 
צעירים יהודים מתנועת "השומר הצעיר" בפולטוסק

בכתב הזכויות של העיר נאסר על יהודים לשבת בה. עם זאת, תיעוד לישיבת יהודים בעיר קיים מסוף המאה ה-15. יישוב זה התגבש לכדי קהילה של ממש בסוף המאה ה-18, עם ביטול איסורי המגורים באופן רשמי, הגם שבתקופה הפרוסית הוגבלו מגורי היהודים בעיר לרובע מסוים. בתחילת המאה ה-19 הוקם בעיר בית כנסת וקודש בה בית עלמין.

בשנת 1919 ערכו חיילי הצבא הכחול פרעות ביהודי העיר, ואלה נמשכו גם במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית. בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-6,000 יהודים, כמחצית תושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות היהודיות השונות, וכן בתי ספר עבריים. בשנות השלושים של המאה ה-20 התגברו התקיפות האנטישמיות בעיר.

בשואה

עריכה

פולטוסק נכבשה בידי הגרמנים ב-7 בספטמבר 1939, ואלו הטילו על יהודיה גזירות שונות, ובהן איסור הליכה על מדרכות, עיקול חשבונות בנק, חובת תשלום סכומי כופר וחטיפה לעבודות כפייה. ב-11 בספטמבר רצחו הגרמנים כמה עשרות יהודים בעיר, וגירשו כ-300 מיהודיה מזרחה.

ב-26 בספטמבר 1939 גירשו הגרמנים את כל יתר יהודי העיר לשטחי הגנרלגוברנמן. חלקם נרצחו באוסטרוב מזובייצקה בחודש נובמבר שלאחר מכן, בטבח המוני שבוצע במקום. לאחר גירוש יהודי העיר, בזזו הפולנים והגרמנים את בתיהם.

בשנת 1943 ריכזו הגרמנים כמה מאות יהודים שעוד נותרו בסביבת העיר בבית הכנסת הגדול בה, אשר שימש כגטו, בו הועסקו היהודי בעבודות כפייה. לאחר כמה חודשים שולחו כל יושבי המקום לאושוויץ.

לקריאה נוספת

עריכה
  • מ. צאנין, נאשיילסק ופולטוסק בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 209–214 (תיאור החורבן ותיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פולטוסק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מנחם רביצקי, "העיר פולטוסק ותולדותיה", בתוך: קהילת פולטוסק, ספר יזכור; עורך המהדורה העברית: יצחק עברי, הוצאת ארגון יוצאי פולטוסק בישראל, תשס"ז 2007
  2. ^ ־ J. Mikoś Michael, MIDDLE AGES CULTURAL BACKGROUND