פתיחת התפריט הראשי

גרוייץפולנית: Grójec; ביידיש: גריצע או גריצא) היא עיר קטנה במחוז גרוייץ שבפרובינציית מזוביה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

גרוייץ
Grójec
POL Grójec COA.svg
סמל גרוייץ
Grojec Gloria Victis 01.jpg
אנדרטה לקרבנות מלחמת העולם השנייה בכיכר העיר
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה מזוביהמזוביה  מזוביה
מחוז גרוייץ
שטח 8.52 קילומטר רבוע
גובה 153 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 14,990 (2006)
קואורדינטות 51°51′N 20°52′E / 51.850°N 20.867°E / 51.850; 20.867
אזור זמן UTC+1
http://www.grojecmiasto.pl

מהמאה ה-11 הייתה גרוייץ יישוב מבוצר, ובשנת 1419 קיבלה זכויות עיר, והתקיימו בה ימי שוק שבועיים וירידים שנתיים. באמצע המאה ה-17 הוחרבה העיר בידי הגייסות השוודיים.

משנת 1867 משמשת העיר כעיר מחוז, ובשלהי המאה ה-19 הוקמו בה בתי חרושת שונים. גרוייץ נודעת בתפוחים המגודלים בסביבתה, אשר משווקים ברחבי פולין.

יהודי גרוייץעריכה

יהודים החלו להתיישב בעיר בסוף המאה ה-18, עם ביטול האיסור על ישיבת יהודים במקום. באמצע המאה ה-19 הוקם בעיר בית כנסת מפואר מעץ, וזמן מה ישב בה המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, ישבו בעיר חסידי אלכסנדר, ובין רבני העיר היו רבי שרגא פייבל מגריצא ובנו רבי יחיאל דנציגר.

לאחר מלחמת העולם הראשונה פרעו ביהודי העיר חיילי הצבא הכחול, ומצבם הכלכלי של יהודי המקום הורע. כתוצאה מכך היגרו רבים מיהודי העיר לארצות הברית.

בין מלחמות העולם התגברה בעיר הפעילות הציונית, והתקיימו בה תנועות נוער ציוניות שונות, לצד פעילות של אגודת ישראל, שאנשיה היו ברובם מחסידות גור. בשנים אלה הוקמו בעיר בית ספר וגן ילדים עבריים, וכן בתי ספר מרשת בית יעקב ומרשת ציש"א. בסוף שנות השלושים סבלו יהודי העיר מגל האנטישמיות הפולני, שבא לידי ביטוי בהצבת משמרות חרם ליד חנויות היהודים, בארגון הפגנות נגד היהודים, תוך תקיפת יהודים, וביידוי אבנים על בתי היהודים ועל בית הכנסת בעיר.

בתקופה זו נמנו בעיר כ-5,000 יהודים, רוב תושביה.

בשואהעריכה

בימים הראשונים למלחמת העולם השנייה הופצצה גרוייץ בידי מטוסים גרמניים, ומספר מתושביה היהודים נהרגו. ב-8 בספטמבר 1939 נכנסו הגרמנים לעיר, וב-12 בחודש ריכזו אנשי ס"ס כמה אלפי גברים מהעיר, ובהם יהודים רבים, והצעידו אותם לרווה מזובייצקה, כאשר התשושים נורו למוות. שם שוחררו היהודים רק לאחר שמשפחותיהם שילמו עבורם סכומי כופר.

באוקטובר 1939 הפכה גרוייץ למרכז השלטון הגרמני במחוז. עד מהרה הועלו באש בית הכנסת ובית המדרש שבעיר, רכוש יהודי בה נבזז, וכ-400 יהודים חרדים נורו בה למוות. בהמשך, מונה בעיר יודנרט, בראשות נוח ביטר, אשר נצטווה לספק לגרמנים כ-1,000 עד 1,200 עובדים יהודים מדי יום, ולהעביר לגרמנים רכוש וכספים, לעיתים תחת איום בהוצאה להורג של בני ערובה.

ביולי 1940 הוקם בעיר גטו, אליו הובאו גם יהודים מיישובי הסביבה, ובו שוכנו בצפיפות רבה כ-5,850 יהודים. בשל שמועות על השמדה צפויה של יהודי הגטו, נמלטו ממנו יהודים רבים לביאלובז'גי, שם נרצחו רבים מהם בעת הגעתם, והיתר הועברו למחנה ההשמדה טרבלינקה.

ב-28 בפברואר 1941 חוסל גטו גרוייץ, ויהודיו הועברו לגטו ורשה. קבוצת עובדים יהודים בת כ-250 איש שהושארה בגרוייץ חוסלה בידי הגרמנים ב-4 ביוני 1943 ביער ליד חינוב. קבוצת עובדים יהודים נוספת בת 83 איש, ששולחה למחנה עבודה בסמולנסק, נרצחה שם. שני בתי העלמין היהודיים בעיר נהרסו בידי הגרמנים והפולנים המקומיים, ומצבותיהם שימשו לסלילת כביש בעיר.

לאחר השואה שבו לעיר יהודים בודדים, וחלקם נרצחו בידי פולנים מקומיים.

קישורים חיצונייםעריכה