סראטוב (מחוז)

סראטוב (אובלסט)
**Саратовская область**
סמל סראטוב סמל סראטוב	דגל סראטוב דגל סראטוב
מדינה	רוסיה
מחוז פדרלי	המחוז הפדרלי של הוולגה
מחוז כלכלי	המחוז הכלכלי של הוולגה
מושל	רומן בוסארגין
רשות מחוקקת	דומה של מחוז סראטוב
בירת האובלסט	סראטוב
שפה רשמית	רוסית
תאריך ייסוד	10 בינואר 1934 (קראי/край); 5 בדצמבר 1936 (אובלסט)
שטח	101,240 קמ"ר (דירוג: 32)
אוכלוסייה	‏
‑ באובלסט	2,385,163 (דירוג: 20, 2024)
‑ צפיפות	23.6 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	51°47′00″N 46°44′00″E / 51.783333333333°N 46.733333333333°E
אזור זמן	UTC +4
	www.saratov.gov.ru
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת מחוז סראטוב רגילה) סראטוב אנגלס באלאקובו בלאשוב פוגצ'יוב רטישצ'בו פטרובסק סמרה קזחסטן וולגוגרד וור. טמבוב פנזה אולי. מחוז סראטוב

מחוז סראטוב (ברוסית: Саратовская область, בתעתיק: סראטובסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. נמצא בשטח של המחוז הפדרלי של הוולגה.

נהר וולגה חוצה את המחוז ל-2 חלקים.

המחוז הוקם בשנת 1936.

בדרום-מזרח הוא גובל עם קזחסטן.

נכון לינואר 2024 במחוז מתגוררים 2,385,163 תושבים.

היסטוריה

בימי הביניים בשטח הייתה התיישבות דלה. השטח נכלל בהורדת הזהב. באוזר של עיר סראטוב של כיום במחצית המאה ה-13 הוקם עיר אובק בו ביקר מרקו פולו בשנת 1262 ואבן בטוטה בשנת 1334. העיר נחרבה על ידי טימור לנג בסוף המאה ה-14 ולא נבנתה מחדש.

במשך כ-200 שנים באזור היו יישובים של עמי האזור והתיישבות רוסית דלה. לאחר שחאנות קאזאן נכבשה על ידי רוסיה הצארית שטח סופח למדינה הרוסית.

בחלוקת האימפריה הרוסית לגוברניות שטח פוצל בין הגוברניות השונות עד שבשנת 1797 הוקמה גוברניית סראטוב.

בשנת 1918 גוברניית סרטוב בוטלה ושטח נכלל ביחידות מנהליות שונות. בשנת 1936 הוקם מחוז סראטוב.

במהלך המאה ה-18 החלה באזור התיישבות גרמנית משמעותית. בתחילת המאה ה-20 הגרמנים היוו כ-35% מאוכלוסיית האזור ובהתאם לכך הוקמה רפובליקה אוטונומית. בתחילת מלחמת העולם השנייה אוטונומיה בוטלה ורוב האוכלוסייה הגרמנית הועברה לסיביר. חלק מהתושבים הגרמנים חזרו לאזור בשנות ה-60. עם נפילת ברית המועצות גרמנים רבים עזבו את האזור והיגרו לגרמניה.

ממשל

הרשות המחוקקת היא "הדומה של מחוז סראטוב" שכוללת 40 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר לחמש שנים. בספטמבר 2022 לתפקיד נבחר רומן בוסארגין.

מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-37 ראיונים ועיר בעלי חשיבות מחוזית. בנוסף קיימת עיר סגורה סבטלי בה ממוקמת יחידה של חיל הטילים האסטרטגיים.

דמוגרפיה

נכון לינואר 2024 במחוז מתגוררים 2,385,163 תושבים. זאת לעומת 2,7 מיליון בשנת 1994. כ-76% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הגדולה - סראטוב מתגוררים כ-841 אלף תושבים. בעיר אנגלס מתגוררים כ-225 אלף ובבלקובו 185 אלף.

בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית הרוסים מהווים כ-87,5% מאוכלוסיית המחוז. בנוסף לכך, יש לציין את הקזחים (כ-2.7%), טטרים (כ-1.2%) בעבר, בשטח המחוז הייתה אוכלוסייה משמעותית של הגרמנים. במהלך העשור האחרון הם עזבו לגרמניה ועתה נשארו רק כ-3.3 אלף איש.

יהודים

סראטוב הייתה מחוץ לתחום המושב המותר לישיבת יהודים, ורק בוגרי הצבא - הקנטוניסטים הורשו לגור בה. על אף היותה ישוב יהודי קטן, הסעירה את רוסיה כולה בין השנים 1853–1860 עלילת דם שהחלה בעיר. בשנת 1912, עם ביטול גזירת תחום מושב החלו יהודים רבים להתיישב בעיר ובפרבריה.

בשנת 1998 הגיע לסראטוב הרב יעקב מאיר קוביטשעק, לשמש כשליח חב"ד. בעיר פועלים שני בתי כנסת, בית הספר "אור אבנר", גן ילדים, מקווה טהרה, כולל ערב על ידי רשת כולל תורה, ומגוון פעילויות לכל הגילאים. בית הכנסת העתיק בסרטוב שוחזר ומשמש כבית חב"ד החל מערב ראש השנה תשפ"ב.

בסראטוב נולדו רחל המשוררת, וכן רומן אברמוביץ'. ב-2022 הוצב בעיר פסל לכבוד רחל, אך הוא הוסר כעבור כחצי שנה.^[1] גם לאה גולדברג שהתה בעיר בילדותה, עת הוריה נמלטו אליה במלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1959 התגוררו במחוז כ-13 אלף יהודים. בשנת 2021 היו כ-1.3 אלף בלבד.