מטרופול פרסול
מטרופול פרסול (בספרדית: Metropol Parasol; מילולית: מטרייה עירונית), נמצא בכיכר אנקרנסיון (La Encarnación) בסביליה. זהו מבנה רב תכליתי המשלב שוק עירוני, מוזיאון ארכאולוגי, טיילת עילית שצופה אל גגות העיר ושש "שמשיות" ענק המצילות את הכיכר. לדברי המתכנן, הארכיטקט הגרמני יורגן מאייר (אנ'), "זהו טיפוס חדש לגמרי של מרחב ציבורי עירוני".
 | |
| מטרופול פרסול | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מונומנט  |
| כתובת | Plaza de la Encarnación, 14, 1ºB |
| מיקום | סביליה |
| מדינה |
 ספרד |
| בעלים | עיריית סביליה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 2005–2011 (כ־6 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
2011 |
| עלות | 90 מיליון אירו |
| אדריכל | יורגן מאייר |
| מידות | |
| גובה | 26 מטר |
| קומות | 5 |
| קואורדינטות | 37°23′39″N 5°59′31″W / 37.3942°N 5.992°W |
| http://setasdesevilla.com | |
|
(למפת אנדלוסיה רגילה)   מטרופול פרסול | |
  | |
המקומיים מכנים אותו בשם Las Setas de la Encarnación (פטריות האנקרנסיון) בשל ה"פטריות" הענקיות המרכיבות אותו.
היסטוריה עריכה
בשנת 1842 נבנה במקום שוק עירוני מקורה. הבניין נהרס בחלקו ב-1948 כחלק מתוכנית התחדשות עירונית שלא בוצעה בפועל. ב-1947 הבניין הוסר סופית והכיכר הפכה למגרש חניה.
ב-1990 הוחלט לבנות במקום חניון תת-קרקעי שמעליו כיכר פתוחה שתשמש כשוק. במהלך ההכנות לבנייה התגלו במקום עתיקות רומיות ומוסלמיות, והעבודה הופסקה.
ב-2004 הוחלט לשוב ולפתח את הכיכר והוכרזה תחרות בין לאומית להצעות למבנה מתאים, שיתחשב בקיום העתיקות. בתחרות זכה הארכיטקט הגרמני יורגן מאיר.
הבנייה בפועל החלה ב-2005 והושלמה באפריל 2011
המבנה עריכה
תיאור המבנה עריכה
המבנה דמוי שש "שמשיות" (parasol בספרדית), או "פטריות" (setas בספרדית), בעל חמש מפלסים: למבנה חמש קומות:
- המפלס התת-קרקעי המכיל את השרידים הרומיים והמוסלמיים ואת המוזיאון הארכאולוגי - האנטיקוואריום.
- מפלס הרחוב בו נמצא השוק המרכזי, המקורה.
- מפלס השוק הפתוח המוצל על ידי ה"שמשיות".
- שני המפלסים העליונים מהווים את המרפסות הפנורמיות. המפלס העליון מביניהם הוא המצפור
שטח תכסית המבנה: כ-5,000 מטר מרובע.
השטח הבנוי: 12,670 מטר מרובע.
גובה הבניין: 28.50 מטר.
חומרי בנייה: בטון, גרניט, עץ, ופלדה.
מהנדס: קבוצת ארוף (אנ')
הקונסטרוקציה עריכה
המבנה חדשני לא רק בצורתו אלא גם בטכניקת הבנייה ובחומרי הבניין. אלה נגזרו מצורתו הייחודית של המבנה ומהעובדה שאי אפשר היה לפגוע בעתיקות שמתחתיו. הפתרון היה במבנה עילי מעץ המונח על בסיסי בטון מזוין. המבנה העילי הורכב מלוחות עץ לבוד מחוברות בדבק שפותח במיוחד לצורך זה. לצורך הבנייה השתמשו ב-3,500 מטר מעוקב של לוחות אלו.
