אלעזר פלקלס – הבדלי גרסאות

{{רב|

|כיתוב=רבי אלעזר פלקלס

|תאריך לידה=[[1754]]

}}

'''אלעזר פלקלס''' (או '''פלעקלש''') (נולד ב[[פראג]] בשנת [[ה'תקי"ד]] ([[1754]]) לאביו דוד, ונפטר שם בשנת [[ה'תקפ"ו]] ([[1826]])). היה תלמידו המובהק של ר' [[יחזקאל לנדא]], בעל [[שו"ת]] [[נודע ביהודה]], ושימש כדיין בבית דינו ב[[פראג]]. היה מפורסם כדרשן וכראש ישיבה. תשובותיו בהלכה זכו לתפוצה רבה, וראו אור בספרו "תשובה מאהבה".

 

==ביוגרפיה==

 

בעקבות תקיפותו הובילו המקרים לסכסוך גורמים מסוימים בעיר,‏‏ והחל להיות נרדף על ידיהם ואחר כשלש שנים נמסר למלכות ונשלל ממנו כל רכושו. מתוכן דבריו וקינותיו על צרותיו ורכושו משתמע שיד המשכילים היה בדבר.

 

בשנת [[ה'תקל"ט]] (1778), התקבל ל[[אב בית דין]] בעיר גוטיין ב[[מורביה]] שם הוערץ על קהילתו. לאחר כארבע שנים השתוקק להקים ישיבה ולהיות במקום בו ישנם רבנים וגדולי תורה עימם יוכל לפלפל בדברי תורה, לאחר התייעצות עם רבו, הרב [[יחזקאל לנדא]], הוצע לו לכהן כדיין בבית דינו. ובשנת [[ה'תקמ"ג]] (1783) החל לשמש כדיין בפראג - עיר מולדתו. בשנת [[תקס"א]] עם פטירת רבי [[מיכאל בכרך]] - ראש הדיינים, קיבל הוא את ראשות בית הדין בו כיהן יחד עם בן רבו הרב שמואל לנדא. כמה מבתי המדרש בפראג מכתירים אותו כרבם, ובמשך השנים חוג השפעתו גדל והגיע גם אל מחוץ לגבולות עירו.