תשעה באב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תפילת מנחה: למנהג איטליה אומרים ובא לציון במנחה ואין משמיטים "ואני זאת בריתי"
שורה 151:
 
===תפילת מנחה===
בכמה מקהילות [[צפון אפריקה]] אומרים לפני [[תפילת מנחה]] פיוטי נחמה, כדוגמת הפיוט "ארץ חפץ נדחיך"{{הערה|1=[http://www.piyut.org.il/textual/290.html פיוט "ארץ חפץ"].}} ל[[ריב"ש]]. בשאר הקהילות מתחילים כבכל יום עד לאחר אמירת חצי [[קדיש]] שאחר [[אשרי יושבי ביתך|אשרי]]. אזלמנהג איטליה שאומרים [[ובא לציון]] בתעניות כוללים בו את הפסוק "ואני זאת בריתי" שהושמט בשחרית. לאחר מכן מוציאים [[ספר תורה]] וקוראים את פרשת "ויחל משה"{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|לב|יא|יד}} ו{{תנ"ך|שמות|לד|א|י}}}} כבכל [[תענית ציבור]]. ברוב הקהילות [[הפטרה|מפטירים]] "שובה ישראל"{{הערה|1= {{תנ"ך|הושע|יד|ב|יד}}, [[S:הושע יד י|י]]}}. הספרדים מוסיפים גם פסוקים מ[[מיכה]]{{הערה|1={{תנ"ך|מיכה|ז|יח|ז}}, [[S:מיכה ז כ|כ]]}}. ה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]] מפטירים "דרשו ה' בהימצאו"{{הערה|1={{תנ"ך|ישעיהו|נה|ו|נו}}, [[S:ישעיהו נה ח|ח']]}} כפי מנהגם בכל תענית. אצל חלק מיהודי תימן נהוג כדעת ה[[רמב"ם]] שלא להפטיר כלל במנחה של תשעה באב.
 
בתפילת [[שמונה עשרה]] מוסיפים בברכת "[[ברכת ירושלים|בונה ירושלים]]" בכל הקהילות את '''[[תפילת נחם]]''', העוסקת בציפייה ש[[בית המקדש השלישי]] יבנה במהרה. בקהילות הספרדיות בהן משנים את נוסח ה[[קדושה (תפילה)|קדושה]] ו[[ברכת שים שלום]] בשחרית, בתפילת מנחה אומרים את הנוסח הרגיל. כמו כן אומרים [[ברכת כהנים]] כאשר מתפללים מנחה בערבו של יום, גם בקהילות שאינן אומרות בשחרית.