אברהם מאיר הברמן – הבדלי גרסאות

הברמן נולד ב[[ז'וראבנו]] (Zhurawno) שב[[גליציה]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], בחורף שנת [[תרס"א ]], 7 בינואר [[1901]], לאורי ושרה פייבל. הוא למד ב[[תלמוד תורה|"חדר"]] וב[[ישיבה]], ואת השכלתו האקדמית רכש ב[[אוניברסיטת וירצבורג]] ב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]]. בשנת [[1928]] נישא לבלהה הברמן.{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), "אברהם מאיר הברמן", '''אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו''', כרך ח' (1957), עמ' 3051; ראו גם יעקב קבקוב, אברהם מאיר הברמן ז"ל (לרגל מלאות שלושים לפטירתו), '''הדואר''', י"א בשבט, תשמ"א (להלן: "קבקוב"), עמ' 151.}} בשנת [[1934]] [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. הוא ביטא את אהבתו לעיר בשיריו המקוריים ובמחקריו על ה[[משל]]ים שחוברו על אודותיה. בעיר היה חלק מ[[חבורה ספרותית|חבורת החוקרים והסופרים]] של שכונת [[רחביה]], שעזבה את [[אירופה]] והחייתה את האסכולה הרוחנית-אקדמית שכבתה באירופה ב{{ה|שואה}}. היה ידיד קרוב של הסופר [[ש"י עגנון]].{{הערה|1=קבקוב, עמ' 152.}}

 

 

בעקבות פגישתו עם [[שלמה זלמן שוקן]], ב[[צוויקאו]], גרמניה, הוא החל לעבוד בספרייתו בברלין ומאוחר יותר בירושלים. הברמן היה ה[[ספרן]] הראשי של [[מכון שוקן]] וחוקר ב{{ה|מכון לחקר השירה העברית}} של [[הוצאת שוקן]]. בנוסף לכך, הרצה במכון לספרנות של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ואחר כך, בשנת 1969, מונה ל[[פרופסור]] ל[[ספרות]] [[שירת ימי הביניים]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]].{{הערה|1=קבקוב, עמ' 151.}}