תקנות שו"ם – הבדלי גרסאות

במקביל לתקנות בענייני הציבור, עסקו תקנות שו"ם בסדרה ארוכה של תקנות שנגעו לשלל תחומי החיים הפרטיים של יהודי הקהילות. מספר תקנות לא היוו חידוש, אלא באו כחיזוק נוסף להלכות פסוקות שמקורן ב[[תלמוד]] ואף ב[[דאורייתא|מקרא]] והציבור לא הקפיד על שמירתן. כך למשל קבעה הוועידה, כי על כל אדם לקבוע זמן ל[[מצוות תלמוד תורה|לימוד תורה]], [[מדרש]] או תלמוד, לפי מידת הבנתו ואפשרויותיו. בנוסף קיבלה הוועידה מספר תקנות בענייני [[כשרות]], כגון [[הלכות הרחקה מגויים#בישול נוכרים|איסור לאכול שלקות של גויים]], תקנות בענייני [[יין נסך]], חיוב להסיר "{{מונחון|חוטי דכפלי|חמישה סוגי גלדי שומן בכליות ובעוקץ הבהמה}}" (מחשש ל[[חלב (שומן)|חֵלב אסור]]), [[בשר שנתעלם מן העין|איסור לשלוח בשר על ידי גוי]] ואיסור [[שחיטה|לשחוט]] ללא [[מבחן]] וקבלת הסמכה מרב.

 

 

נראה כי יהודים רבים שעסקו במסחר עם הגויים החלו לשנות אט אט את [[לבוש|מלבושם]] והופעתם החיצונית, וניסו להידמות לחבריהם הגויים. חכמי שו"ם ראו לנכון לתקן תקנות בנושא זה, וקבעו כי אין ליהודי ללבוש מלבוש של גויים, אין ללבוש "חלולי בתי זרועות" (גלימה נטולת שרוולים בסגנון גויי), אין [[גילוח#גילוח ביהדות|לגלח זקן בתער]] ואף לא בכעין תער, כלומר ב[[מספריים]] הגוזזים את הזקן סמוך ללחיים.