הוקר הוריקן – הבדלי גרסאות

הבסיס לפיתוח ההוריקן החל בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] בניהולו של סידני קאם (Sydney Camm), שהפך למהנדס התכנון הראשי של הוקר ב-[[1925]]. משרד האוויריה פרסם את מכרז F.20/27 עבור "מיירט חד-מושבי" ומול הוקר איירקראפט התחרו [[ארמסטרונג-וייטוורת']] (Armstrong Whitworth), [[בריסטול אירופליין]], [[דה הבילנד]], [[פיירי אוויאיישן]], [[סאונדרס]] (Saunders), [[ויקרס]] ו[[וסטלנד]]. הצעתה של הוקר בתגובה למכרז, שסומן '''F.20/27''', לא עבר את שלב [[אבטיפוס|אב הטיפוס]] - מטוס חד-מושבי ו[[מטוס דו כנפי|דו-כנפי]] בעל [[מנוע כוכבי]] מדגם בריסטול מרקיורי עם 520 [[כוחות סוס|כ"ס]], אשר [[טיסת בכורה|המריא לראשונה]] באוגוסט [[1928]]. בו זמנית, תוכנן הדגם הבסיסי של ה-F.20/27 מחדש כדי שיתאים לקבל מנוע חדש תוצרת חברת [[רולס-רויס]] בן תריסר [[צילינדר (הנדסת מכונות)|צילינדרים]] המסודרים בשורה אחת שסומן כ-F.XI ומאוחר יותר נודע כ'''קסטרל''' (Kestrel). המטוס החדש כונה [[הוקר פיורי|הורנט]] ("[[צרעה]]") וטס לראשונה משדה הניסויים של הוקר בברוקלנדס במרץ [[1929]]. לאחר זמן לא רב צויד ההורנט במנוע חדש מדגם קסטרל IS בן 480 כ"ס, אשר נרכש בתחילת [[1930]] על ידי משרד האווירייה כדי לבחון את ביצועיו בצורה נרחבת. בהמשך שנת 1930 הועברה על ידי משרד האוויריה הזמנה לרכישת 21 מטוסים נוספים, ושמו של הדגם שונה ל[[הוקר פיורי|פיורי]]. ב-[[25 במרץ]] [[1931]] ערך טייס הניסוי הראשי של הוקר, ג'ורג' בולמן (George Bulman), את טיסת הבכורה בפיורי סימן I מברוקלנדס{{הערה|שם=צ'ול1|Chorlton, עמודים 22-24}}.