ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה) – הבדלי גרסאות

בשנת [[תרפ"ד]] גזרה הממשלה הליטאית כי על בחורי הישיבות להתגייס, או לחלופין, על הישיבות ללמד לימודי חול ושפת המדינה. ה"סבא" החליט בשל זאת להעתיק את הישיבה לארץ ישראל, ובשלהי תרפ"ד החלו בחורים לעלות לארץ ישראל יחד עם הרב [[יחזקאל סרנא]] והרב [[אברהם גרודזינסקי]] והקימו את [[ישיבת חברון]]. בשנת [[תרפ"ה]] עלו לחברון גם הרב [[משה מרדכי אפשטיין]] ובהמשך גם חותנו "הסבא", והרב גרודזינסקי חזר לחזק את הישיבה בסלובודקה. בסוף שנת תרפ"ה התבטלה הגזירה, וכך הישיבה המשיכה לתפקד, כשבראשה עמד רבי [[יצחק אייזיק שר]] והמשגיח רבי אברהם גרודזינסקי.

 

 

בשנת [[תרצ"ט]] הושלם בניין חדש ומרווח לישיבה, אך הישיבה לא זכתה להיכנס לתוכה, היות שבאותה העת נכבשה [[ליטא]] על ידי ה[[סובייטים]] שהחרימו את הבניין החדש.

==חורבן הישיבה ב[[שואה]]==

 

 

מאז החלו לתפוס את בחורי סלובודקה ואת האברכים של "כולל קובנה", והובילום ישר אל [[הפורט השביעי]] ו[[הפורט התשיעי]] וחסלו אותם ביריות.