מצה עשירה – הבדלי גרסאות

'''מצה עשירה''' הוא כינוי למאכל המיוצר מ[[קמח]] של אחד מחמשת מיני דגן באופן דומה ל[[מצה]], אולם במקום ללוש את הקמח ב[[מים]] הוא נלוש ב"מי פירות" (כינוי המתייחס למיצי פירות, כולל שמן, [[חלב]], [[דבש]], [[ביצה|ביצים]] ו[[יין]]). לפי רוב הדעות, מצה עשירה אינה כשרה למצוות אכילת מצה ב[[ליל הסדר]], אך יש מנהגים חלוקים לגבי אכילת מצה עשירה בכלל ימי חג ה[[פסח]]. בקרב האשכנזים וגם בקרב יוצאי [[גאורגיה]] לא אוכלים מצה עשירה בפסח{{הערה|{{HebrewBooksPageHebrewBooks||שו"ע אורח חיים, סימן תס"ב, סעיף ד', רמ"א|9730||עמוד=175}}}}, אלא במידת הצורך לזקן או חולה{{הערה|1=עמית קולא, [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=54071 מצה עשירה - חמץ?], אתר מורשת, י"ג בניסן התשס"ה}}. לעומת זאת, הספרדים נוהגים להתיר אכילת מצה עשירה בפסח.

# בתורה כתוב: "שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני" ומצה שיש בה מי פירות היא מצה של עשירים ולא של עניים{{הערה|בגמרא נאמר: :"רבי עקיבא אומר: ... מה תלמוד לומר 'לחם עני'? פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש}}{{הערה|{{HebrewBooksPageHebrewBooks||הלכות רב אלפס, חלק שלישי, פסחים, דף יא עמ' א'|46678|מהדורת אמשטרדם|עמוד=251}}}}.

ה[[רמב"ן]] חולק על הרמב"ם וטוען שעיסה שנילושה במי פירות, בין אם היה בהם מים ובין אם לאו, אינה כשרה למצת מצווה בליל הסדר{{הערה|{{HebrewBooksPageHebrewBooks||מלחמות ה' על הלכות רב אלפס, חלק שלישי, פסחים, דף יא עמ' א'|46678|מהדורת אמשטרדם|עמוד=336}}}}.

הרמב"ם וה[[שולחן ערוך]] פוסקים כשיטת רבנו תם שעיסה שנילושה במי פירות כלל אינה מחמיצה ובהתאם מתירים אכילת מצה עשירה בשאר ימי הפסח, בתנאי שלא הוכנסה לעיסה [[מים]]. ה[[רמ"א]] כותב שאין אוכלים מצה עשירה בפסח וטעמים שונים נתנו לכך. סיבה אחת שניתנה היא בגלל החשש שבמי הפירות נכנסה כמות קטנה של מים ובמקרה כזה העיסה של המצה העשירה יכולה להחמיץ במהירות רבה. סיבה שנייה היא החשש לדעת [[רש"י]] שמי פירות מחמיצים ושהעיסה החמיצה. ה[[אבני נזר]] כותב שסיבות אלו חלשות מאוד, שכן ניתן לשמור שלא ייכנס לעיסה מים וניתן לאפות את המצה במהירות באופן שלא תחמיץ. האבני נזר מציין טעם שלישי, שהתורה אומרת "שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני" ועל כן מי שרוצה לאכול לחם בכל שבעת ימי הפסח צריך לאכול לחם עוני ולא מצה עשירה{{הערה|{{HebrewBooksPageHebrewBooks|הרב [[אברהם בורנשטיין]]|אבני נזר, אורח חיים, סימן שע"ז|1344||עמוד=409}}}}.

בגלל האיסור לאכול [[מצה]] בערב הפסח, ישנם האוכלים בערב פסח מצה עשירה, אשר אינו כלול באיסור בגלל שאינו כשר למצות אכילת מצה בליל הסדר. במיוחד משמש המצה העשירה בשנים בהם הפסח יוצא ביום ראשון. בשנים אלו יש צורך על פי ההלכה לבער את ה[[חמץ]] מהבית עד מוקדם ב[[שבת]] בבוקר וישנם המעדיפים לנקות את הבית מחמץ עוד לפני השבת. מכיוון שבשבת זו אסור לאכול מצה, המצה העשירה מהווה פתרון לצורך קיום סעודות שבת ללא חמץ. רבי יוסף קארו הפוסק שמצה עשירה מותרת בפסח, ממליץ על אכילת מצה עשירה ל[[סעודה שלישית]]. הרמ"א לעומת זאת כותב שאין לאכול מצה עשירה לסעודה שלישית, כמו שאין לאכול מצה עשירה בחג עצמו{{הערה|{{HebrewBooksPageHebrewBooks||שו"ע אורח חיים, סימן תמ"ד, סעיף א'|9730||עמוד=63}}}}. הרב [[יחזקאל לנדא]] מביע תמיהה על דברים אלו של הרמ"א וטוען שאין סיבה לאסור מצה עשירה ב[[ערב פסח]], אלא רק בחג עצמו, אולם מכיוון שהרמ"א אסר הוא כותב שאין לאכול מצה עשירה בערב פסח אלא "לצורך קצת אפילו אינו לצורך חולה וזקן"{{הערה|{{HebrewBooksPageHebrewBooks|יחזקאל לנדא|שו"ת נודע ביהודה מהדורה קמא, סימן כ"א|14661|עמ' 22, הוצאת הלכה ברורה, ניו יורק|עמוד=30}}}}. ה[[שערי תשובה]] מביא את דבריו בפירושו על השולחן ערוך{{הערה|{{HebrewBooksPageHebrewBooks||שערי תשובה, שו"ע אורח חיים, סימן תמ"ד|9730||עמוד=66}}}}. לגבי שעת האכילה של מצה עשירה בערב פסח, הרב [[יחזקאל לנדא]] כותב שאפילו הרמ"א יסכים שמותר לאכול מצה עשירה עד חצות היום. לעומת זאת, ישנם הכותבים שמותר לאכול מצה עשירה רק עד סוף הזמן שמותר לאכול חמץ{{הערה|1=הרב עזריאל זילבר, [http://www.yeshadmot.org.il/shiurContent.asp?shiurNo=349 הלכות פסח לחייל], ישיבת ההסדר שדמות נריה}}.

*{{HebrewBooksPageHebrewBooks|הרב שמואל היבנר|מצה עשירה בערב פסח שחל להיות בשבת|28528|בתוך [[הדרום (כתב עת)|הדרום]], ניסן תשל"ד, עמ' 21-23|עמוד=21}}.