מאזן תשלומים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 44:
מבחינה היסטורית, הטרנזאקציות (תנועות תשלומים) הללו לא נמדדו בזהירות, וזרימתן התקדמה בסחורות ומטבעות ללא הגבלה או פיקוח, וכך הפכו ה[[סילוקין]] לעניין של שיקול הדעת של ה[[בנק]]ים והממשלות אשר העניקו להם את הרישיונות לפעול. ה[[מרקנטליזם]] הייתה תאוריה אשר יחסה חשיבות רבה למאזן התשלומים, ואשר ביקשה בפשטות לזכות במונופול על ה[[זהב]] על מנת להחזיקו מחוץ לידיהם של יריבים צבאיים פוטנציאליים.
בעוד המרקאנטליזם נכנע ל[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]], שיטות גולמיות אלו הוסדרו מאוחר יותר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] על ידי [[בסיס הזהב]], אשר קושרו ל[[בנק מרכזי|בנקים מרכזיים]] מדינתיים, באמצעות הסכמה על המרת "מטבע קשה" בזהב. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], שיטה זו הוחלפה במנגנון מוסדי [[שיטת ברטון וודס|ברטון וודס]] ([[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק להתיישבויות בינלאומיות]]) אשר הצמיד מטבעות של המדינות המשתתפות כנגד [[דולר אמריקאי|הדולר האמריקאי]], אשר היה ניתן לפדותו באופן נומינלי בזהב. ב[[שנות ה-80
==מאזן התשלומים של [[ישראל]]==
|