עברות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 17:
עם מינוי [[אלוף|אלופי]] [[צה"ל]] בתקופת [[ההפוגה הראשונה]], דרש בן-גוריון מכל האלופים לעברת את שמם.{{הערה|וראו הודעה בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" מיום ההשבעה של צה"ל, המונה את שמות מפקדי הצבא, כאשר שמם המקורי (הלועזי) מופיע בסוגריים: {{דבר||ואלה שמות המפקדים הראשיים|1948/06/28|00106}}.}} מפקד ה[[פלמ"ח]], האלוף יגאל פייקוביץ', לא התייחס לרעיון העברות ברצינות ולא העביר שם עברי למתכנני טקס הענקת הדרגות. עם הגיעו לטקס, הוברר לו כי דוד בן-גוריון החליט לעברת את שמו ליגאל הגלעדי מבלי לשאול את פיו; הוא לא אהב את השם, והחליט לשנותו ל[[יגאל אלון]]. ב-[[1955]] קבע בן-גוריון כ[[שר הביטחון]] כי רק אנשי צבא בעלי שמות עבריים יוכלו לייצג את צה"ל בחו"ל.{{הערה|{{דבר||רק בעלי שמות עבריים ייצגו את צה"ל בחו"ל|1955/06/19|00330}}.}}
עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] רווח בצה"ל נוהג שלפיו עם קבלת דרגת [[סגן אלוף]] מעברת מקבל הדרגה את שמו.
כשנדרש ראש ה[[שב"כ]] השני, איזידור רוט, לשנות את שם משפחתו לשם עברי, בהתאם להנחיות שהיו נהוגות באותה עת בשירות המדינה, הפגין את שנינותו ושינה את שמו ל[[איזי דורות]], וכך ציית להוראה מבלי ששמו יישמע אחרת. דרך אחרת, ששימשה את מי שרצה לשמור על שמו המקורי אך נאלץ לציית להוראה להחלפת השם, היא שימוש בשם כפול - השם המקורי והשם החדש.
שורה 29:
הסופר [[יצחק אוורבוך אורפז]] תיאר כיצד נדרש לבחור שם עברי, לקראת הקראת סיפור הביכורים שלו ב"[[קול ישראל]]": "דיברו איתי מקול ישראל וביקשו לקרוא לי בשמי העברי. עניתי שעוד אין לי. אמרו לי: צלצל ל[[קרן קיימת לישראל]] ויבחרו לך את השם. צלצלתי לקרן קיימת - אז הקבלן הלאומי לעִברוּת שמות - הציעו אורפז, וקיבלתי".{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/Tashsah/YitzhakOrpaz/ יצחק אוורבוך-אורפז], באתר פרס ישראל}}
בשנות ה-50 וה-60 נהגו לעברת את שמות [[מלכת היופי|מלכות היופי]] של ישראל, דוגמת חבצלת דרילמן שעברתה ל[[חבצלת דרור]] ואביבה פרלמן שעברתה ל[[אביבה פאר]].{{הערה|{{דבר|עדית זרטל|איפה המלכות כולן|1966/04/22|03803}}}}
==עברות שמות משפחה==
נפוץ עברות [[שם משפחה יהודי]] המזוהה עם עדה מסוימת לשם משפחה ישראלי. לדוגמה, הסיומת "שוילי" בשם המשפחה נפוצה בין העולים מגאורגיה, בין יוצאי אוזבקיסטן-בוכרה הסיומת "וב", בין עולי ברית המועצות הסיומת "סקי" ובין יוצאי עדת בני-ישראל מהודו "קֵר"; בעברות שם המשפחה לשם ישראלי נעלם המקור העדתי. יש אנשים שחושבים שהעברות ימנע מהם אפליה על רקע עדתי, ויקל עליהם ב[[היטמעות]] בחברה הישראלית.
| |||