היידראבאד (פקיסטן) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת שדה "כתובית" לשדה "כיתוב" בתבנית# |
|||
שורה 43:
ב-[[1947]], בזמן [[חלוקת הודו]], הייתה בהיידראבאד קהילה גדולה של סינדהים [[הינדים|הינדיים]] שעסקו בעיקר במסחר. הם תרמו רבות לכלכלת סינד בייחוד בדרך של יצוא מוצרים מקומיים לשוקי חוץ. בניגוד ל[[פנג'אב]] ול[[בנגל]] שחולקו בין שתי המדינות, נכלל מחוז סינד כולו בפקיסטן. ההינדים בסינד התכוונו להשאר בפקיסטן, אך עם ביצוע החלוקה, פרצו מעשי אלימות כנגדם והם נאלצו לנוס על נפשם כשהם משאירים את כל רכושם בסינד. תחילה ביקשו ההינדים לשוב לסינד עם שוך האלימות, אולם התברר להם כי הדבר אינו אפשרי. הסופרת ההינדית ילידת היידראבאד, [[פופאטי היראנאנדני]], מתארת ב[[אוטוביוגרפיה]] שכתבה את התעלמות השוטרים שצפו באלימות המתפרצת, לא עשו דבר למונעה ונכשלו בהגנה על הקהילה ההינדית.
גל ההגירה הגדול של מוסלמים שהגיעו בעקבות חלוקת הודו העלה את היקף האוכלוסייה בעיר בצורה ניכרת והממשלה הפקיסטנית החליטה על הקמת שתי ערי פרברים, [[לטיפאבאד]] ו[[קסימאבאד]]. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] התפרצו בעיר מהומות ועימותים בין הסינדהים הוותיקים ובין ה[[מוהג'ירים]] שהגיעו מהשטח שנשאר בשליטת [[הודו]]. העיר נכנסה למערבולת של אלימות שבסופה התרכזו הסינדהים בקסימאבאד והמוהג'ירים התרכזו בלטיפאבאד. עד היום חצויה העיר על ידי חלוקה אתנית זו.
==גאוגרפיה ואקלים==
| |||