משרד פרסום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 39:
 
== בישראל ==
משרדי פרסום ראשונים החלו לקום בארץ בסוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. מראשוני הפרסומאים בארץ ניתן למנות את [[אולי קאופמן]], [[אליהו טל]], [[אברהם לבינסון]], [[אליעזר ז'ורבין]], [[בוב ארויו]], עודד באומן ו[[אמנון אריאלי]]. במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], [[שנות ה-70 של המאה ה-20|ה-70]] ו[[שנות ה-80 של המאה ה-20|והה-80]] תחום הפרסום בארץ היה מצומצם ובארץ פעלו משרדי פרסום גדולים בודדים. מן המוכרים בהם: [[חגי לבינסון אילון]], [[דחף (משרד פרסום|דחף]], [[גיתם]], [[טל אריאלי]], [[ארויו בראל]] ו[[בינג ליניאל]].
 
בסוף שנות ה-80 ויותר בתחילת שנות ה-90 (לאחר הקמת [[ערוץ 2|ערוץ טלוויזיה מסחרי]] בישראל) התרחב תחום הפרסום ובמקביל החל להתערער מעמדם של משרדי הפרסום הוותיקים. פרסומאים רבים פרשו ממשרדי הפרסום הוותיקים והקימו משרדים צעירים. תהליך זה התרחש במקביל לכניסתם למשרדי פרסום בינלאומיים גדולים לארץ - הן באמצעות הסכמי ייצוג והן באמצעות רכישת משרדים מקומיים. מאז, רובם של משרדי הפרסום הפעילים בישראל, מקושרים בדרך זו או אחרת לתאגידי הפרסום הבינלאומיים: publicis, IPG, WPP Group או Cordiant Commuinication Group.