מחלקת החקלאות של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 24:
ב-[[15 במאי]] [[1862]], ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[אברהם לינקולן]] ייסד את מחלקת החקלאות העצמאית שבראשה עמד נציב בעל מעמד של חבר קבינט. לינקולן קרא למחלקה "המחלקה של העם".
 
בשנות ה-80 של [[המאה ה-19]], קבוצות בעלות עניין לחצו לייצוג בקבינט. אנשי עסקים בעלי אינטרסים ביקשו שתוקם [[מחלקת המסחר של ארצות הברית|מחלקת מסחר]] ו[[תעשייה]]. חוואים ניסו לגרום להפיכתה של מחלקת החקלאות לחלק מהקבינט. ב-[[1887]], [[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]] וה[[סנאט ארצות הברית|סנאט]] דנו במספר הצעות חוק שאמורות היו לתת מעמד של חברת קבינט למחלקת החקלאות והעבודה, אולם אינטרסים של חקלאים שהתנגדו לרכיב של העבודה גרמו לגניזת החוקים בדיונים שנערכו. לבסוף, ב-[[9 בפברואר]] 1889, הנשיא [[גרובר קליבלנד]] חתם על הצעת חוק שהפכה את מחלקת החקלאות לחברת קבינט. במשך רוב ההיסטוריה שלה, המחלקה נתנה יחס מפלה לחוואים [[אמריקאים אפריקאים]], מנעה מהם [[הלוואה|הלוואות]] וגישה לתוכניות אחרות, וזאת עד ל[[שנות ה-80]] של [[המאה ה-20]].
 
במהלך [[השפל הגדול]], חוואות נשארה דרך חיים נפוצה עבור מיליוני אמריקנים. מחלקת החקלאות הייתה חיונית בסיוע לאנשים נזקקים שהיו צריכים לשרוד את התקופה הקשה. כמה מהפעולות הבולטות שלה היו: