הבדלים בין גרסאות בדף "זאב אריה רבינר"

מניח שלא היו לו שפחות ;)
מ (←‏קורות חייו: תקלדה)
(מניח שלא היו לו שפחות ;))
{{אין תמונה|גבר}}
ה[[רב]] '''זאב אריה רבינר''' ([[י"א בשבט]] [[תרנ"ה]], [[5 בפברואר]] [[1895]] - [[כ"ג בתשרי]] [[תשל"ט]], [[24 באוקטובר]] [[1978]]) היה מראשי [[תנועת המזרחי]] בלטביה ופעיל בה בארץ ישראל, [[דרשן]], מחבר תורני פורה ו[[ביוגרף]] של רבנים וקהילות במזרח אירופה. שימש פעמיים כציר ב[[קונגרס הציוני]].
 
== קורות חייו ==
נולד בעיר [[באוסקה|בויסק]] שבמחוז [[קורלנד]] שברוסיה (כיום ב[[לטביה]]), ללאה והרבולרב [[בנימין בינוש רבינר]] רבה של [[שימבורג]], מצאצאיו של הרב [[מרדכי יפה]] בעל הלבושים. בילדותו למד תורה אצל אביו ובבחרותו נכנס ללמוד בישיבת "תורה ומדע" ב[[לידא]] אצל ראשי הישיבה רבי [[יצחק יעקב ריינס]] ורבי [[שלמה פוליצ'ק]]. בהיותו בישיבה בלידא נקשר לרב ריינס, לדרכו ולשיטתו והוא היה זה ש[[סמיכה לרבנות|סמך אותו לרבנות]]. נשא לאשה את שרה מלכה, בתו של זלמן אברמוביץ שהיה ראש הקהילה בעיירה דובניש ובעל בית חרושת לגרביים אותו ניהל יחד עם בתו.
 
לאחר נישואיו התגורר ב[[מוסקבה]] וב[[חארקוב]], שם היה פעיל ציבורי בקהילות היהודיות ובתנועות הציוניות. בחדש כסלו [[תרע"א]] (בסוף [[1917]]) השתתף בתור ציר בועידת "אחדות" שהתקיימה בקייב וב[[תרע"ו]] ([[1916]]), בהיותו במוסקבה שימש מזכיר של ההסתדרות "מסורת וחרות".
ב[[תרפ"ה]] ([[1925]]) עבר להתגורר ב[[ריגה]] בירת לטביה, שם הרחיב את פעילותו בתנועת המזרחי שייסד רבו הרב ריינס. הוא היה מראשי תנועת המזרחי בלטביה ומרכז ענייני ההכשרה לעליית צעירי המזרחי לארץ ישראל. באלול תרצ"ד השתתף בישיבת הוועד הראשי של המזרחי ב[[למברג]].
 
ב[[תרצ"ה]] ([[1935]]) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. באותה שנה שימש כציר לוועידה העולמית של המזרחי בקרקוי{{הבהרה|קרקוב?}} ושנתיים אחר כך ב[[ציריך]], מטעם תנועת המזרחי בארץ ישראל.
 
שימש כציר ל[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני העולמי]] ה-19 שהתקיים ב[[לוצרן]] וה-20 שהתקיים ב[[ציריך]].
 
בארץ ישראל היה פעיל למען תנועת המזרחי, נודע בנאומיו ודרשותיו בארץ ישראל ובתפוצות, כשחלק גדול מהן נשא במטרה לעודד מתן צדקה ולטובת מוסדות תורה וחסד והקרנות הציוניות. על כושר הנאום שלו כתב הרב ריינס בכתב הסמיכה שהעניק לו: "וגם נתן את לבו במשך הזמן לדעת דרכי הדרוש וההטפה, וגם בזה הצליח מאוד, עד כי יודע עתה לדרוש ברבים ושפחותיוושפתותיו נוטפות שושנים".
 
שימש [[שטר (משפט עברי)|ספרא דדיינא]] בבית הדין הרבני בתל אביב.
 
=== ספרי הרב ריינס ===
שנים רבות הוא הקדיש לחקר משנתו של הרב ריינס שהוביל לפרסום שלושה ספרים:
* '''אורות''' - על ארץ ישראל הציונית - הדתית.
* '''טללי אורות''' - מאימרותיו של הרב ריינס על התורה ותיאור דמותו התורנית והמחשבתית.
* '''קרני אורה''' - מפתח לאוצרותיו הרוחניים של הרב ריינס ודוגמא למחשבותיו ורגשותיו, סגנונו וניסוחו של יוצר תנועת-תורה וציון, עם תולדות חייו.
 
==== ספרי ביוגרפיה ====
* '''הגאון רבי אליעזר גורדון זצ"ל ''' - תולדות חייו של הרב [[אליעזר גורדון]], ראש [[ישיבת טלז]] ורב העיר [[טלז]].
* ''' אור מופלא''' - חלקו הראשון והעיקרי הוא סיקור קורותיו של הרב [[אברהם יצחק קוק]], הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל. בחלקו השני קונטרס "מפיהם ומפי כתבם" מתלמידי [[הנצי"ב]] מ[[וולוז'ין]] על רבם.
* '''הרב יוסף זכריה שטרן''' - קורותיו של הרב [[יוסף זכריה שטרן]] רב ב[[שאולאי|שאוולי]] שב[[ליטא]].
 
* '''הרב יעקב מזא"ה''' - - על הרב [[יעקב מזא"ה]] רבה הראשי של מוסקבה.
* '''מרן רבינו שמחה כהן זצ"ל''' -תולדותיו ומשנתו של רבי [[מאיר שמחה הכהן]] מ[[דווינסק]].
* '''הרב יהודא ליב פיין זצ"ל '''- על הרב [[יהודה לייב פיין]] רבה האחרון של קהילת [[סלונים]].
 
==לקריאה נוספת==
[[קטגוריה:ביוגרפים ישראלים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
 
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק]]
 
[[קטגוריה:אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני]]