תנועת המוסר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←דמויות מרכזיות בתנועת המוסר: איפה הגבול? ממליץ להשאיר רק אנשים מתים |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 33:
===הדור השני והלאה===
כתוצאה מדרישתו של ר<nowiki>' ישראל לנקוט פעולות בכדי לחדור אל מעמקי נפש האדם, יצרו תלמידיו תיאוריות חינוכיות שונות, בנוגע לדרך החיים והחשיבה שעל ידם יוכל האדם לחנך עצמו, לבנות נפשו, ומידותיו, תורות חינוכיות אלו נודעו בשם ''אסכולות המוסר''</nowiki>.
* אסכולת "הסבא מקלם", הרב [[שמחה זיסל זיו]], דרשה מהאדם שיחיה חיים מסודרים, ברורים, עם משמעת עצמית קפדנית,עקביות, מנוחת הנפש. ויישוב הדעת. שיטה זו ראתה את הבילבול וחוסר הבהירות, כגורם העיקרי להשחתת האדם, ונקטה שרק בכך שינהג בצורה מסודרת ועקבית יוכל לחיות ע<nowiki>''</nowiki>פ השכל.תלמיד שיטה זו היה ר' [[ירוחם ליבוביץ]] תלמידו היה הרב [[יחזקאל לוינשטיין|יחזקאל לווינשטיין]] ותלמידו של הרב לווינשטיין היה הרב [[שלמה וולבה]]
* אסכולת "הסבא מסלובודקה", הרב [[נתן צבי פינקל]]. אסכולת סלובודקה הדגישה את החדרת המוסר דרך השכל וההכרה דווקא. במסגרת זו הדגיש הסבא את עקרון "[[גדלות האדם]]" - שהוא גדול יותר אפילו מן המלאכים, וממילא עליו להתנהג בהתאם. עיקרון זה התבטא גם בהקפדה על חזות חיצונית אירופאית מכובדת.
* אסכולת "הסבא מנובהרדוק", הרב [[יוסף יוזל הורוביץ]], שהחזיק בשיטה הפוכה מן הקודמת, שהדגישה את שפלות האדם. בספרו "מדרגת האדם" מדגים הסבא עד כמה האדם שפל ומלא "נגיעות", כלומר אינטרסים פרטיים המעכבים בעדו להגיע לאמת. לכן דגלה שיטה זו בשבירת המידות ובהשפלת האדם, כולל על ידי פעולות קיצוניות ואף מוזרות. אסכולה זו הדגישה מאוד גם את מידת ה"ביטחון" כלומר ביטחון בקב"ה שיספק את כל צורכי האדם ללא כל השתדלות מצדו.
| |||